שלמה עצמוני אומר שהחקלאים מצויים בימים אלה במאבק הישרדות. הסיבה היא הרפורמה עליה הכריז בשנה האחרונה משרד החקלאות במטרה להפחית את יוקר המחיה, תוך מתן הקלות בהליכים ליבוא ירקות ופירות – וזאת לצד רפורמה גם בענף ההטלה, שאמורה לסייע לרווחת התרנגולות המטילות.
אז עבורנו הצרכנים אולי הדבר יביא להפחתת המחירים, אך בקרב החקלאים חשש רב כי הדבר יפגע, ואולי כבר פוגע, במשלח ידם מזה עשרות שנים. "חקלאות במדינת ישראל בלי הגבלות יהיה לה קשה מאוד לשרוד", אומר בשיחה עצמוני בן ה-67, חקלאי מזה יותר מארבעה עשורים, המתגורר בכפר מעש. עצמוני, אב לארבעה ילדים וסבא לשישה נכדים, הוא בן למשפחה של חקלאים. דור שלישי בחקלאות ודור שני בכפר מעש. הוא מגדל תותים, וכן מחזיק בלול מטילות ופרדס הדרים. 15 דונם תות, 7,000 מטילות ועוד 10 דונם פרדס – כל אלו מפרנסים אותו מזה עשרות שנים.
למשפחת אמו היו פרדסים במושב בית חנן, בעוד לאביו הייתה משתלה של עצי הדר בכפר מעש, גידולי תות, ולול. עצמוני היה היחיד במשפחתו שהמשיך את הדרך שלך הוריו, אך ספק אם יהיה לכך גם דור המשך. "אני מתפרנס רק מחקלאות – היחיד במשפחה שלנו. הילדים שלי למדו וכל אחד הלך לכיוון שלו. לא נסיתי לשכנע אותם ללכת בכיוון הזה כי אני לא רואה עתיד בחקלאות", הוא אומר לנו בעצב.
את התותים שלו הוא משווק באופן ישיר לחנויות פרטיות וסופרים, בעוד הביצים מהלול מועברות למכון מיון בפתח תקוה – שם הן עוברות שיקוף, בדיקה, מיון, אריזה ומשם מועברות לחנויות ורשתות שיווק.
אז איך היית מגדיר את מצב חקלאות ארץ?
"הענפים שאני עוסק בהם אלו ענפים רווחיים. אבל רוב ענפי החקלאות יש בהם תנודתיות גדולה מאוד. ההוצאות בארץ על עובדים גבוהות מאוד, המים בארץ יקרים מאוד ותערובות לעופות מאוד יקרות. היום שר החקלאות עודד פורר נלחם בנו. הוא מחפש להוריד את יוקר המחיה דווקא בחקלאות. אנחנו במלחמת הישרדות כעת. כל מה שנבנה כאן 70 שנה הולך להימחק. הוא פתח את השוק לייבוא, כל ההגנות שהיו על החקלאות הוא הסיר אותן כדי לנסות להוזיל את המחירים. חקלאות במדינת ישראל בלי הגבלות על ייבוא יהיה לה קשה לשרוד. במדיניות של שוק חופשי החקלאות לא יכולה לשרוד".
עוד לפני שהרפורמה הושלמה, לדבריו, השיח עליה כבר יש לו השפעה. "כבר הדיבור על הרפורמה הצליח לפגוע בהרבה מאוד חקלאים. אנחנו לא מבקשים שישלמו לנו כסף, אבל כן מבקשים הגנות. כשיש מכס על הייבוא אז המדינה מרוויחה מזה כסף".
ומה לגבי המחירים?
"הפירות והירקות אפילו שהם יקרים יותר בהשוואה למה שהיו פעם הם לא אלו שגורמים ליוקר המחיה להיות גבוה. יוקר המחיה זה בדיור, לא בענף החקלאות. המחירים מחוץ לעונות הם תמיד גבוהים, אנשים שוכחים שלא חייבים לקנות את הפרי לא בעונה שלו".
הוא מוסיף ואומר: "פער המחירים לא נמצא אצל החקלאי, מי שגוזר את הקופון הן הרשתות. החקלאי בקושי מרוויח 20% מהמחירים. רוב הרווח נשאר אצל הרשתות. יש את הסל הבסיסי – עגבניות, מלפפונים, תפוח אדמה, בצל, המוצרים האלו הם לא ב–40 שקל לק"ג. מוצרי פרמיום כמו אננס וענבים כן. אולם, מוצרי הסלט הבסיסיים לא יקרים. שני ק"ג עגבניות, זה פחות מחפיסת סיגריות ואתה מאותם שני ק"ג עושה סלט שבוע שלם. ביצה עולה פחות משקל – מה קרה? קנית תבנית ביצים ב-30 שקל, יש לך אוכל לשבוע ימים לארוחת ערב. זה פחות מחפיסת סיגריות".
כך או כך, בשנים האחרונות צריכת הפירות והירקות היא לא רק בסופרמרקטים או בשוק, אלא התפתח טרנד חדש יחסית של מכירה מהחקלאי לצרכנים באמצעות קבוצות שכונתיות. עצמוני, אדם של פעם, פחות מאמין בשיטה זו: "זה לא מוזיל את העלויות ואת המחירים", הוא סבור.
הקורונה השפיעה על החקלאים?
"אני אישית לא חושב שזה השפיע עלינו. אנשים המשיכו לרכוש. אם היה שינוי זה היה שינוי לטובה כי אנשים ישבו בבתים ורכשו יותר אוכל. המקום היחידי שהיה מותר לצאת אליו זה קניות".
רוצים להישאר מעודכנים?
ומה לגבי שנת שמיטה?
"בתות שדה אני פחות מרגיש את זה".
יש מצוקת כוח אדם בתחום?
"מבחינת העובדים זה בעיקר עובדים זרים. יש ענפים שיש בהם מצוקה. נקודתית אולי יש מצוקה ואז אנחנו עושים ניוד של עובדים לפי עונות. אבל בכללי אני לא חושב שי מצוקה. עובדים זרים הם חרוצים, זמינים, לא כמו הישראלים שמפונקים".
מה לגבי הפשיעה החקלאית?
"באזור שלנו זה פחות נפוץ. זה יותר באזור קו התפר. אצלנו זה גניבות של מטיילים. אני לא מזלזל בזה אבל זה יחסית מינורי. אין כאן בעיה קריטית של פשיעה חקלאית. זה חלק מהתכנון… לוקחים בחשבון את ההפסד הזה".
איך הטכנולוגיה משפיעה?
"היבולים יותר טובים. הטכנולוגיה מתפתחת אצלנו ובכל העולם. יש ענפים בחקלאות שהטכנולוגיה השפיעה אבל ברוב התחומים עדיין נשארה עבודת כפיים שלא ניתן לעשות אותה עם שום מכונה. נגיד תפוחי אדמה או חיטה, שם המיכון חוגג אבל לא ענפים שהעבודה מצריכה עבודת ידיים – קטיף למשל, הוא ידני".
מה צריך לשפר בחקלאות?
"שלא יפריעו לנו. ששר החקלאות ושר האוצר יתנו לנו לעבוד ולא יתערבו לנו. שיתנו לנו להמשיך לייצר חקלאות מפוארת".
לפחות יש לך קצת יותר נחת מהפועל פתח תקוה?
הפועל פתח תקוה זאת אהבה ישנה וטובה. נחת? לא משהו. נקווה לימים טובים בליגת העל".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
