אחרי יותר משנה של הכנות, נפתח מרכז לפעילות עבור מבקשי מקלט בפתח תקוה. המרכז שהוקם על ידי שלושה גורמים החל לפעול בשבועות האחרונים ומהווה בית קהילתי עבור מבקשי מקלט ובני משפחותיהם. המרכז הוקם על ידי המרכז הבינלאומי להגירה CIMI, על ידי אנשי הקהילה עצמה ועל ידי קבוצת "פתח לתקווה", המרכזת מתנדבים שבאים לסייע או להעשיר בפעילות. בפתח תקוה נמצאת קהילת האריתראים השנייה בגודלה בישראל, הילדים לומדים במוסדות החינוך ברחבי העיר, אך בשל פערים, נזקקים לעזרה לאחר שעות הלימודים.
"בפתח תקוה יש כבר הרבה שנים את הקהילה השנייה בגודלה של אריתראים. מדובר בערך בכאלפיים אנשים ומאות ילדים, מדובר בקהילה מאוד מגובשת ואיכותית, שמחפשת להשתלב בחברה בה היא נמצאת", אומר אלון סיטמן, מנהל המרכז החדש ומוסיף: "הקהילה חיפשה מקום עוד לפני שהגענו לשם, יש הרבה מתנדבים מהקהילה עצמה והם רוצים לתת לילדים שלהם מקום בו יוכלו להשלים פערים. מדובר בילדים שמגיעים כבר לגן חובה עם פערים שצריך לצמצם. מדובר במשפחות שהרבה מההורים עובדים מסביב לשעון ויש להם פחות כלים לתת לילדים, משפחות מפוצלות שאין את הסבא והסבתא והדודים שיכולים לעזור".
פעילות במרכז למבקשי מקלט בפתח תקוה, צילום אלון סיטמן
אחת הפעילות במרכז ומי שמנהלת ומרכזת את קבוצת "פתח לתקווה" – קבוצת פייסבוק המרכזת מתנדבים וסיוע לקהילת האריתראים, היא עירית לבנון, שמספרת על תקופה ארוכה של ניסיונות להקים מקום כזה, שירכז פעילות קהילתית עבור מבקשי המקלט. "חלמנו על המקום הרבה הרבה זמן, לפני כמה שנים, עוד לפני הקורונה", היא מציינת. "אז התוודעתי לקהילת מבקשי המקלט בפתח תקוה, לפני זה ידעתי בעיקר על הקהילה בתל אביב וראיתי שיש בפתח תקוה קהילה גדולה, טובה ומגובשת. כשהכרתי אותם פתחתי את קבוצת 'פתח לתקווה' שמטרתה לחבר בין אנשים שרוצים לסייע לבין מבקשי מקלט. עם הזמן נוספו עוד ועוד פעילים. היינו מעורבים בקשיים שלהם, למשל הרבה אנשים איבדו את מקור הפרנסה שלהם בזמן הסגרים בקורונה. בניגוד לישראלים, להם לא היו דמי אבטלה. זו הייתה תקופה אכזרית במיוחד. מתישהו ארגונים של זכויות אדם סייעו להם לקבל את כספי הפיקדון שהם שילמו כדי שיוכלו לעבוד. אבל זה היה פתרון זמני. שתביני, מדובר באנשים שלא מחפשים נדבות, הם עובדים קשה ומחפשים לסייע לילדים שלהם".
פעילות במרכז למבקשי מקלט בפתח תקוה, צילום אלון סיטמן
"בתקופת הקורונה הסיוע היה יותר מאסיבי גם בסלי מזון ועזרה בכל מה שאפשר", היא ממשיכה ומספרת, "היו גם תלמידי תיכון שסייעו לתלמידים להשלים פערים. עשינו ככל האפשר לסייע רק שלא היה לנו מקום. צריך לזכור שלקהילה עצמה קשה לשכור מקום בגלל ערבויות שצריך לתת ואישורים שונים שיש לישראלים. איבדנו קצת תקווה ואז הגיע ארגון CIMI ויחד הצלחנו למצוא מקום שיהווה בית לאוכלוסייה הנהדרת הזאת. זה עכשיו קורם עור וגידים ויש שם פעילויות נפלאות, יש קבוצה של העצמה לנשים, קבוצה להדרכת הורים, צריך להבין שאין להם שירותי רווחה כמו שצריך, אז אם יש בעיות במשפחה או משהו שצריך להתייעץ ולפתור, אין להם למי ללכת. אז יש לנו קבוצת הדרכת הורים שיש לה צמא מאוד גדול. צריך לזכור שהם גדלו שם והילדים גדלים פה, יש פער מאוד גדול בתרבויות, ולכן יש צורך גדול".
רוצים להישאר מעודכנים?
הילדים מקבלים סיוע בלימודים?
"הקמנו מרכז למידה שמעניק לתלמידים סיוע בלימודים וצמצום פערים, לרוב הילדים יש פערים גדולים וצריך להשלים את החסר. אנחנו משלמים למורה שיושבת איתם פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים. אם יש מורים/ות שרוצים להתנדב ולסייע אנחנו נשמח ואפשר ליצור איתי קשר דרך הקבוצה בפייסבוק"
מליון נחשבת למובילה בקהילה בפתח תקוה. "עד שהגיעו CIMI יכולנו רק לחלום על מקום כזה, אבל בזכות העזרה שלהם אני רואה סיוע רב לקהילה. זה לא פשוט להיות הורה זר, יש הרבה קשיים, אז יש לנו סיוע כשפעם בשבוע מגיע עובד של העמותה ומסייע למי שצריך במילוי טפסים ודברים דומים", היא מספרת.
איך המפגש של הקהילה עם התושבים בפתח תקוה?
"המפגש טוב. הרבה הורים למשל, איפה שהילדים לומדים, תמיד מציעים עזרה. אני ממש בסדר איתם, כל מה שאני לא מבינה אני יכולה לשאול אותם, או אם יש איזה אירוע וצריך לנסוע לאיזה מקום, תמיד ישאלו אותי אם צריכים עזרה".
מה החלום שלך לגבי המקום?
"תראי להיות זר זה קשה, יש הרבה בעיות שצצות וצריך לדעת לטפל בהן. החלום שלי שיהיה בית לקהילה עם כמה שיותר עזרה, את יודעת, יש כרגע קורס לנשים על איך לפתור בעיות, לפעמים יש בעיות וצריך לדעת לטפל בהן, לקבל את כל העזרה והכלים לפני שקורה משהו. אני כל כך שמחה שזה קרה ומודה לעמותת CIMI על העזרה ומודה לכל המתנדבים והמתנדבות שעוזרים לנו, בלעדיהם זה לא היה קורה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
