במשפחת אוחיון לא תיארו לעצמם שהשמחה והעצב יפקדו אותם בסמיכות כה רבה. רק לפני כחודש חגגו במשפחה את נישואיה של הבת הבכורה, מיטל. לא עבר חודש ואבי המשפחה, מישל אוחיון, דמות מוכרת ואהודה בעיר, נפטר השבוע לאחר שעבר אירוע לבבי. לפני כשנתיים נפטרה בפתאומיות גם אם המשפחה, שלהבת, כתוצאה מאירוע מוחי.
אוחיון עבד כמתקין וילונות, אך, במקביל, במשך כ-20 שנה, אימן ילדים במחלקת הנוער של בית"ר רמת גן. מותו היכה בהלם את כל מי שהכיר אותו, ובראשם את בני משפחתו. "אמא שלי נפטרה במפתיע מאירוע מוחי בגיל 60 לפני כשנתיים", מספרת הבת מיטל. "אבא היה שבור לחלוטין. במשך כשנה הוא לא הפסיק לבכות וכמעט לא יצא מהבית. אחרי כשנה הוא התחיל להתאושש. הוא הכיר חבורה של פנויים/פנויות והתחיל לצאת איתם לבלות, לשמוח, לרקוד ולשתות. שמחנו בשבילו שהוא יצא מהאבל למרות שתמיד הקפנו אותו".
מה קרה לו?
"אבא אמנם עבר שני התקפי לב בעבר, אבל בזמן האחרון הכל היה טוב ולא היה משהו חריג. בפורים הוא יצא למסיבה עם החברים. באמצע המסיבה הוא איבד הכרה, נפל על הפנים והתמוטט. הזעיקו אמבולנס והפראמדיקים עשו לו החייאה ארוכה במשך כארבעים דקות והעבירו אותו לבית חולים. כשהוא הגיע לבית חולים, הרופאים דיברו איתנו בצורה מאוד ברורה ואמרו שאין לו הרבה סיכויים, שבגלל ההחייאה הממושכת ייתכן שתהיה פגיעה מוחית משמעותית כי המוח לא קיבל חמצן במשך דקות ארוכות. אבל אמרו שהם יראו מה יהיה מצבו אחרי שיוציאו אותו מההרדמה. אחרי שהפחיתו את ההרדמה, ראו שהוא לא מתעורר ולא מתאושש והבינו שמדובר בפגיעה מוחית מאוד קשה וקראו לכולנו להיפרד ממנו".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רוצים להישאר מעודכנים?
מיטל מספרת על קושי רב של בני המשפחה להיפרד מהאב האהוב. "הוא היה האור והשמחה של הבית", היא אומרת. "היה לנו מאוד קשה להיפרד ממנו. הוא היה האדם עם הלב הכי גדול ועם נתינה גדולה. כל הזמן באים לשבעה אנשים ומספרים איך עזר ואיך נתן. אימהות של ילדים שאימן מספרות איך הוא לא קיפח אף אחד, איך הוא לא רצה לתת לאף ילד להרגיש שונה בגלל שאין לו. מגיעים נערים בני 15, 16 דופקים לנו בדלת ואומרים לנו 'אבא שלך אימן אותי והוא היה בשבילי כמו אבא' אין אחד מהם שלא אומר את זה. אנשים באים לנחם אותנו ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו מנחמים אותם כי הם מתפרקים לגמרי כשהם מדברים איתנו עליו. הוא לא היה בן אדם רגיל, הוא היה בן אדם שהעריצו ואהבו, אין בן אדם שהכיר אותו והוא לא נכנס לו ללב".
"אנחנו לגמרי שבורים", ממשיכה מיטל. "אנחנו עוד לא מעכלים בכלל. עכשיו אנחנו יתומים, בלי אמא ובלי אבא. החתונה שלי הייתה בעצם מסיבת הפרידה ממנו. הוא כל כך התרגש בחתונה שלי. הוא שמח והתרגש בשבילי. לא ציפינו שחודש לאחר מכן נשב עליו שבעה. בשבילי זה הזוי ברמה הכי מטורפת שיכולה להיות".
מיטל מספרת כי בבית"ר ר"ג מבקשים עכשיו להנציח את זכרו של אביה. "עמדו לזכרו דקת דומיה ורוצים לקרוא לאחת הקבוצות על שמו. את הבן שלי הכנסתי לשחק שם בגללו. אני לא יודעת איך אוכל לחזור איתו לשם כשאבא איננו. הוא אבידה לא רק למשפחה אלא לכולם, ליקום. אני לא אומרת את זה כי הוא אבא שלי, גם אנשים אחרים יעידו על כך".
מישל אוחיון ז"ל הותיר אחריו שלושה ילדים (שתי בנות ובן) ושלושה נכדים.
יהי זכרו ברוך.
מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.
תגובות