תום ראובני. צילום Robert Hajduk
תום ראובני. צילום Robert Hajduk

תום ראובני מציג: סיפורו של אלוף עולם

תום ראובני מראש העין הוכתר כאלוף העולם לנוער בגלישה בדגם האולימפי RSX. ברור לו שהדרך לאולימפיאדה תהיה שה, אבל זה לא מפריע לו לשאוף להגיע לטופ

פורסם בתאריך: 11.7.17 13:19

מי שחשב שהספורט הכמעט יחיד בראש העין הוא כדורגל חופים, מקבל עכשיו כבוד ימי-עירוני מסוג אחר, עם זכייתו של תום ראובני, תושב העיר, באליפות העולם לנוער בגלישה בדגם האולימפי RSX. ראובני משתייך למועדון השייט בהרצליה. הוא העפיל לשיוטי הגמר מן המקום השני, אבל במאני טיים השיג את השדרוג המתבקש בדרך למדליית הזהב בתחרות שנערכה באגם גרדה, טורבולה, איטליה, בהשתתפות 97 גולשים ו-44 גולשות. ראוי לציין שזוהי השנה השלישית ברציפות שהזוכים באליפות העולם לגלישה בדגם האולימפי הם מישראל.
"זו הרגשה טובה שאי אפשר לתאר במילים", אמר אלוף העולם הטרי. "התחרות נמשכה חמישה ימים והייתה מאוד קשה ואינטנסיבית. מאוד התרגשתי וברגע שחציתי את קו הסיום קפצתי למים וחיבקתי את המאמן שחף אמיר שליווה אותי בתחרות".
את ההיכרות הראשונה עם הענף ערך ראובני כבר בגיל 8, אחרי שקיבל את החיידק מאביו שהיה גולש בעצמו. "בגיל שש נסענו לשליחות של ארבע שנים באירלנד ושם התחלתי לגלוש ואחרי שנתיים חזרנו לארץ, לראש העין ואז החלטתי להצטרף למועדון בהרצליה. זה לא היה פשוט, מדובר על הרבה שעות שההורים וויתרו עבורי, זה לבלות  שעות רבות במהלך היום ברכבות ואוטובוסים, לעיתים נסיעה מראש העין להרצליה לקחה יותר משעה וחצי, רק בשביל להגיע לים. אבל זה היה חלום וההורים חלמו איתי ביחד. ידענו לאן אנחנו רוצים להגיע. ההורים מאוד האמינו בי וגם באחים שלי, שגם הם שייטים ומתאמנים במועדון. הוריי חושבים שככה צריך לגדל את הילדים, באהבה לים והעבירו את זה הלאה", מספר ראובני ומוסיף כי בחמש השנים הראשונות שלו, לא היו בכלל אוטובוסים מראש העין להרצליה והוא נאלץ לקחת כל פעם רכבת ושני אוטובוסים, "אבל בכל פעם שהייתי מגיע לים, הייתי מתמלא בהרגשה אחרת, הים עושה לי את היום".
אבא שלך היה גולש מקצועי?
"לא, הוא גלש כתחביב ולא הפך את זה למשהו יותר מקצועי, אבל גם כתחביב אתה מתמכר לגלישה ולים וכל הזמן חושב על זה".

"חשוב לי לעשות בגרות טובה"

אמו של תום נולדה באנגליה, אביו ברמת גן. את לימודיו בבית הספר היסודי הוא בילה בנווה דליה, משם המשיך לחטיבת יובלים ולתיכון בגין, בו למד עד דצמבר אשתקד. "את התיכון עזבתי באמצע כיתה י"א, אחרי שהזמינו אותי לנבחרת האולימפית אחרי הזכיה הראשונה שלי. נאלצתי לוותר על בית הספר כי זה לא הסתדר לי מבחינת הזמנים. כרגע אני תלמיד אקסטרני ולומד לבד לבגרויות ובינתיים הולך טוב. זה דורש הרבה כוח רצון, ללמוד לבגרויות לבד, אבל זה משהו שאני רוצה לעשות. חשוב לי לעשות בגרות טובה בנוסף להיותי ספורטאי".
איך הגיבו בבית הספר?
"התכנון הראשוני היה שאני אשאר בבית הספר ואשלב את האימונים יחד עם הבגרויות אבל מבחינת משרד החינוך זה לא אפשרי. חייבים להיות נוכח בלפחות 30 אחוז מהשיעורים. אז בבית הספר ייעצו לי לעשות בגרות אקסטרנית. אני בקשר טוב עם בית הספר שעוזרים לי עם החומר ומייעצים לי במה שאני צריך".
ולא חסר לך החלק החברתי?
"לפעמים הוא חסר, אבל תמיד יש חברים בסביבה. כשאני בחו"ל או באימונים בשדות ים, אני יותר מרגיש את החוסר אבל זה משהו שידעתי שיהיה כשאני אכנס למסגרת אימונים מקצועית, זה אחד האילוצים. אני רואה את החברים כשאני חוזר לארץ ונמצא איתם הרבה, אבל לא כמו נער רגיל".
במהלך השנה מבלה ראובני לא מעט בחו"ל. "אנחנו מתאמנים בהתאם לאיפה שמתקיימות התחרויות, נוסעים למחנה האימונים על מנת להכיר את המקום ואת התנאים. אבל רוב האימונים הם בארץ, יש לנו תנאים טובים בשדות ים, שמש כמעט כל השנה ולא צריך יותר מזה".
יש מישהו לו אתה חייב את המקום שבו אתה נמצא היום?
"המאמן שלי בבני הרצליה, אביתר מור. הוא אימן אותי בתחילת הדרך לפני שהצטרפתי לנבחרת והוא הדמות שהכי הרבה השפיעה עלי. הוא היה איתי מגיל מאוד צעיר, מאז שהצטרפתי למועדון והוא בעצם אחת הסיבות והאנשים שהפכו אותי למה שאני היום. הוא לימד אותי הרבה דברים, לעבוד קשה ולדעת שהכל אפשרי אם אתה רוצה והשקיע בי אין ספור שעות בהתנדבות, וזה משהו שהוא לא מובן מאליו ואני מאוד מעריך את מה שהוא עשה עבורי ומקווה שמה שהוא נתן לי ישתלם בסופו של דבר".

"הדרך להגיע לטוקיו"

מאמנו בשנה הנוכחית הוא יאיר סוארי, שמדריך גם את נבחרת ישראל. ראובני הוא גם הגולש היחיד לנוער שנמנה עם סגל הנבחרת הבוגרת, ובשל כך הוא מתאמן עמה במועדון הגלישה בקיבוץ שדות ים.
איך נראתה התחרות באיטליה?
"זה פורמט חדש בו 12 הראשונים במוקדמות עולים ליום הגמר. ממקום 3 עד 12 מתחרים ברבע הגמר, כאשר לחצי הגמר עולים חמשת הגולשים הראשונים, יחד עם המקום השני במוקדמות, בו סיימתי אני. משם מעפילים לשיוט הגמר שלושת הראשונים פלוס הגולש שסיים את המוקדמות במקום הראשון".
אילו תגובות קיבלת?
"ואוו. בערך כל מי שאני מכיר, וגם מי שלא, מברכים אותי בלי סוף. החברים והמשפחה תומכים מאוד, זה משמח ואנצל את ההזדמנות כדי להודות לכולם. אני מרגיש טוב מאוד ורק מקווה להמשיך כך".
בשנה הבאה, בשל גילו, יישאר ראובני בנוער וימשיך להתחרות במקביל גם בבוגרים. היעדים הבאים אליהם הוא מכוון הם אליפות העולם לבוגרים שתיערך ביפן בספטמבר הקרוב ואליפות העולם לנוער שתתקיים בסין שלושה חודשים מאוחר יותר.
"המטרה הגדולה היא כמובן האולימפיאדה בטוקיו 2020 והתחרויות האלה הן הדרך להגיע לשם", מספר תום. "מגיל 10 אני חולם על טוקיו 2020, זה תמיד היה בראש ולא דבר חדש, אבל היעד עדיין רחוק ויש לי עוד הרבה עבודה לעשות. יש רק כרטיס אחד לאולימפיאדה בענף שלנו וברור שהדרך תהיה קשה מאוד. אם אמשיך בה אני לא יודע אם אהיה מועמד למדליה, אבל אוכל להגיע לטופ. אני מאוד מקווה שלאולימפיאדה שלאחר מכן בשנת 2024 בצרפת, כבר אגיע כפייבוריט".
ראובני זכה השבוע לכבוד גם מהעיר בה גדל, כאשר ראש העיר שלום בן משה ומחזיק תיק הספורט, עומר רצון, העניקו לו השבוע מענק ספורטאי מצטיין. אחיו של תום, נתי ראובני בן ה-15 הוא סגן אלוף ישראל בשייט, שנוסע בעוד שבועיים לייצג את ישראל באליפות העולם בבלגיה. ראש העיר בירך אותם על הזכיה ואיחל להם הצלחה בהמשך דרכם הספורטיבית.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר