רס״ר איתי שראווי, קצין אג״ם בגדוד 376, תושב ראש העין, נבחר כמצטיין שר הביטחון באגף התקשוב וההגנה בסייבר. תחום התקשורת הלוויינית מאוד קרוב לליבו, והיום כקצין אג״ם, הוא מתעסק כמעט בכל המערכות החשובות הללו ומנסה לקבל את החלטות הנכונות ביותר בתחום התקשוב בצבא. שראווי התגייס לגדוד אמירים בחייל התקשוב בשנת 2004 והתקדם בחייל ככל שעברו השנים. לפני כחודש, עבר דירה עם הגדוד מצריפין לשער הנגב.
"במקצוע שלי אני מנהל תקשורת לוויינים, שזה אומר שאני אחראי על תחנות קרקע וטרמינאליים ניידים (מערכות תקשורת שנמצאות ביחידה)", הוא מסביר. "אנחנו אחראים על פריסה של המערכות הלווין בארץ ובחו"ל במשימות כאלה ואחרות. לדוגמא, כשהיה אחרי רעידת האדמה שפקדה את הפיליפינים, יצאנו לשם עם משלחת מהארץ ופרסנו במקום מערכות לווין גם לפיקוד העורף וגם לבית החולים שדה. אותו דבר קרה עם אסון המסוקים ברומניה. הוצאתי משלחת ובכל פעילות שמשלחת צבאית יוצאת מהארץ, אנחנו נותנים להם את כל הקשר במקום ומול הארץ. זאת בנוסף לפעילות שאנחנו מקיימים בארץ, תרגילים וכדומה".
אחרי שבע שנים בתור מנהל תקשורת לוויינים, יצא שראווי ללימודי תואר ראשון במכללת ספיר ולפני כשנה וחודשיים חזר לגדוד. היום הוא מתפקד בנוסף גם קצין אג"ם של הגדוד. "קצין אג"ם זה תפקיד פיקודי קצת שונה ממה שעשיתי עד היום", הוא מסביר. "אני אחראי על כל התחום המבצעי של הגדוד, מנהל חמ"ל מבצעים ומרכז את כל הפעילויות בגדוד, לא רק של מחלקה אחת, אלא את כל הפקודות המבצעיות. זה תפקיד הרבה יותר מאתגר ואתה כבר לא שולט רק בנישה אחת, אלא חייב להיות הרבה יותר מקצועי בהרבה תחומים על מנת לתת פתרון מיטיבי לפעילויות כאלה או אחרות".
"כקצין אגם אני מתחלל את כל המשימות של הגדוד, מקבלת המשימה ועד האפיון שלה, ממש לבנות את המשימה מהשלב ההתחלתי שלה ועד להוציא את המשימה בסופו של דבר לפועל", הוא מוסיף. "להוציא את הפקודה לשטח. בימים אלה, אנחנו נמצאים בתרגיל מאוד גדול שחשוף לתקשורת, אנחנו פרושים עם יותר מ-40 כלים בחוץ לטובת אוגדת וחטיבות והתפקיד שלי להוציא את המשימות שלנו החוצה לפועל, לתכנן אותם. הגדוד שלנו זה גדוד תקשור ולכן אנחנו בונים את כל משימת הקשר, מול האוגדה והמפקדים, לתת להם את הכלים הנכונים. לנהל את המשימה מההתחלה ועד הסוף ולדאוג שתהיה תקשורת טובה לאורך כל המשימה".
מרגש להרגיש מוערך
שראווי, בן 33, נשוי לאלינה, אותה הכיר בזמן השירות הצבאי. לפני שנתיים הם באו בברית הנישואין. "נולדתי בעיר ומאז ומתמיד אני מתגורר בראש העין", הוא אומר. הוא למד ב"אוהל שלום" ולאחריו בתיכון העירוני הדתי בעיר, המשיך לי"ג – י"ד ב"כפר אברהם" בפתח תקווה, ולאחר שסיים את הלימודים, במסגרתם עשה 10 יחידות אלקטרוניקה והנדסאי, הוא חיפש מקצוע שיקרב אותו למקצוע שאותו למד.
"התגייסתי לחייל התקשוב, אחרי שקראתי ולמדתי את התחום", הוא מסביר. "זו הייתה הבחירה שלי, כי רציתי לעסוק במשהו שקרוב למה שלמדתי". אחרי שסיים טירונות וקורס הוא גויס לגדוד אמירים לתקשורת אסטרטגית ואת השירות הסדיר עשה במחלקת תקשורת לוויינים, שהיא חלק מהתקשורת האסטרטגית. לאחר שסיים שירות סדיר, שובץ להיות מפקד המחלקה.
מה השאיר אותך בצבא?
"קודם כל בתחום הזה, אתה חתום קבע למשך שנה וחצי וחוץ מזה זה מאוד מעניין אותי. אני מאוד אוהב את מה שאני עושה, זו עבודה מעניינית ואני מרגיש שאני תורם לצבא".
חברי הגדוד של שראווי בתרגיל. צילום דובר צה"ל
מאיפה המוטיבציה?
"קשה להסביר במילים, אבל אני מרגיש סוג של שליחות. אני מאמין במה שאני עושה וידוע שזה תפקיד שהוא באמת חשוב ובאמת תורם. במהלך התפקיד שלי אני חשוף לכל מיני פעילויות כאלה ואחרות ורואה מה המטרה שלהם וזה ונתן לך את הסיבה והכוח להמשיך. זה תפקיד מאוד מאתגר וגם קשה".
מול איזה קשיים אתה מתמודד?
"הרבה לחץ, הרבה משימות, לפעמים יש לילות שלמים ללא שינה במשך כמה שבועות, המרחק מהבית, זה רמת פעילות א' ויש מצבים שאני רואה את אשתי פעם בשבוע וזה מורכב מאוד".
וקיבלת מצטיין שר הביטחון.
"כן, וזה מאוד מרגש שיודעים להעריך אותך. לדעתי קבלתי את המצטיין בעקבות ההתמדה וביצוע התפקיד בצורה טובה. במסגרת התפקיד שלי אני אחראי על הרבה משימות, הרבה פלוגות קשורות לעשייה שלנו, אנחנו אחראים על הכוננות של הגדוד גם בתרגילים וגם בחרום ויש הרבה על הכתפיים".
זוכר איזה מקרה מסוים, סיפור מאתגר מתקופת השירות?
"השירות שלי הוא כולו מאתגר. ממלחמת לבנון השנייה ועד עכשיו אני שותף להכל. בצוק איתן הייתי מפקד מחלקה וכל המשימות התקשורת הלוויינית היו באחריותי של המילואים והסדיר. הייתי יחד עם הכוח שישב בבארי ומשם ניהלתי את כל המשימות האחרות שהיו פזורות".
לדבריו המחלקה שלו היא זו שאחראית לפיתוח תחום התקשורת הלוויינית בארץ. "כשהתגייסתי היה רק את פרויקט 'רקיע שביעי' והמחלקה שלי, הביאה את תחום התקשורת הלוויינית לאגף התקשוב. הייתי שותף לבדיקות ולהבאת הפרויקט עצמו ולקליטה שלו בתוך הגדוד. לקחתי חלק החל בבדיקות שבוצעו בחברות כאן בארץ ושלוש פעמים יצאתי לחו"ל עם משלחות לבדיקת הטרמינלים והקליטה של המערכת בתוך המחלקות שלהם בשטח, בתרגילים ובמשימות מבצעיות".
טוב לעבור לנגב
בימים אלה, כאמור, עבר הגדוד שלו מהמרכז דרומה ושראווי, נאלץ לעשות את הקו ראש העין שער הנגב בין פעם לפעמיים בשבוע. "ראש העין היא עיר מאוד רגועה ונעים להתגורר בה", הוא מפרגן. "היא קרובה לכל מקום בארץ, כך שמבחינת נגישות אתה נגיש לכל מקום. אנחנו בסך הכול מאוד מרוצים, זכינו בדירה של מחיר למשתכן בעיר וכל המשפחה שלי מתגוררת בראש העין".
ובכל זאת, עכשיו במיקום החדש, מדובר בנסיעה לא פשוטה.
"זו נסיעה של שעה וחצי, אבל זה לא כזה נורא. כשאתה עושה את זה פעמיים בשבוע זה מתגמד, זה לא שאני עושה את זה כל יום. המעבר לנגב הוא טוב לנו. זה מקום יותר טוב, עם תשתיות חדשות, מקום שמאפשר לגדול לנהל ולהתנהל בצורה הרבה יותר טובה, כשהמטרה של הצבא להעביר את כל היחידות לנגב, אנחנו החלוצים".
מה אשתך אומרת שהיא רואה אותך פעם בשבוע?
"היא מאוד תומכת ומבינה. זו לא הפתעה עבורה, כי הכרנו במסגרת השירות הצבאי, שירתנו ביחד והיא ידעה שאני איש צבא".
יש מחשבות לעבור לנגב?
"לא בשלב הזה. אנחנו אוהבים את ראש העין, כל המשפחה שלנו פה וכרגע הנסיעה לא כזו נוראית, אולי בעתיד. אני לא פוסל כלום".
מה אומרים המשפחה, החברים על השירות הצבאי שלך?
"כולם יודעים מה אני עושה ויודעים שאני אוהב את התפקיד שלי ולכן מאוד תומכים. לפעמים החוסר זמינות שלי מקשה, אבל עדין יש תמיכה מלאה".
עד מתי תישאר בצבא?
"עד הסוף, עד הפנסיה. אני מרגיש שאני תורם לצבא. אני הולך לסיים בקרוב את תפקיד קצין אג"ם ואני יוסמך לתפקיד אחר בגדוד, ראש תחום באותה פלוגה, תפקיד שהוא יותר מקצועי ואני אמור להתמנות לרנ"ג, שזו הדרגה הגבוהה ביותר אצל הרס"רים".
אתה ממליץ להישאר בצבא בקבע?
"אתה צריך לאהוב את זה ולהיות בנוי לזה ובאופן אישי, חד משמעית אני ממליץ. אני מאמין שאם אתה עושה את זה נכון, אתה כן תמצא את האיזון גם להשקיע במשפחה וגם בקריירה הצבאית".
