1. הכתובת הייתה על הקיר. 1:4 על בית"ר, כותרות בעיתונים ופינוק באתרים. וואלה יופי, מחזור ראשון של העונה ומישהו כנראה חשב שאפשר לסגור את הבאסטה. במחצית הראשונה היו רגעים שרעדתי בכיסא. לבני יהודה לא הייתה כמות מצבים כזו בכל העונה שעברה. איך זה נגמר רק עם שער אחד ולא בתבוסה נוראית במחצית, רק הם ואלילת המזל יודעים. אנחנו, בכל אופן, ממש לא יכולים להרשות לעצמנו להגיע נפוחים מול אף אחד.
2. בניגוד למאמן הקודם, לזכותו של אלישע ייאמר שלא חיכה עד הדקה ה-75 בחיבוק ידיים ושלח למגרש את מוחמד סרסור. כאילו הדביקו לו על הגב קלף "שנה כיוון" של טאקי, עם הכוח המתפרץ שלו פתאום נזכרנו לתקוף. וכשיש לך את יוסי בניון ומנור סולומון בפורמה, עשר דקות הספיקו להשכיח את הטראומה וסידרו מהפך. ומה עם החילוף השני של עודד אלקיים? נו טוב, אולי בפעם הבאה הוא ילמד לשמור על הידיים ולשחק עם הרגליים. אם הוא לא מסדר לדור ג'אן פנדל, היום אנחנו דבוקים לחדרה.
3. מה יהיה עם הקהל שלנו, אני שואל. למה לתת לפרשנים ולמקטרגים עוד סיבה להסתלבט עלינו. כבר דפקתם נוכחות מול בית"ר, לא? ראיתם הצגה שלא דמיינתם גם בתיאטרון החלומות, נכון? סך הכל שישה ימים עברו, איפה אתם? מ-1,500 איש ל-200? למה לא להמשיך לדחוף את הקבוצה קדימה? מילים טובות מגיעות לאלה שהתייצבו ועודדו ללא הרף, אבל בסופו של דבר כאשר היריבה לא עונה להגדרה של קבוצה גדולה, אוהדי מכבי מעדיפים את הטלוויזיה. עצוב.
4. ראיתם את הפתיחה המושלמת של קבוצת הנוער? פשוט תענוג. אופי, כדורגל טוב ושישה שערי זכות ב-180 דקות. קצב של קבוצה שממשיכה במגמת שיפור ואולי (טפו, טפו, טפו) שולחת גם בעונה הבאה כמה כישרונות מבטיחים לקבוצה הבוגרת. ברור שעדיין מוקדם והעונה ארוכה, אבל כמו שהקבוצה נראית אולי עוד נחגוג תואר בנוער. שנה טובה.
