הכל, רק לא גיא. הטור של אלמוג אופיר

1. בליגה מצחיקה כמו ליגת העל אפשר אמנם לטשטש נתונים ולספר שאנחנו במקום טוב בטבלה, אבל עם ארבעה משחקים ללא ניצחון כבר קשה להסתיר את הבלוף. ככה זה כשכל החלק הקדמי פצוע. רק העניין עם מנור סולומון לא ממש מובן. הוא הרי נכלל בסגל, מה שאומר שהוא יכול לשחק כמה דקות, שלא לומר מחצית שלמה, אבל נראה שבמכבי מעדיפים לתת לו לשבת על הספסל. אחרי הכל, חשוב לשמור על תג המחיר הרבה יותר מאשר שיעזור לקבוצה להצליח.

2. אחרי התירוצים, צריך להודות: המצב לא טוב וכבר כמה משחקים שאלישע לא מצליח להרים אותנו. במציאות בה מחליפים מאמנים כמו גרביים, כל הדרכים מובילות לחזרתו של המאסטרו גיא לוזון לקבוצה. נכון, הוא נכשל במקומות בהם עבד בשנים האחרונות, אבל מה עם הייחוס המשפחתי? מסתבר שלפעמים הוא חשוב יותר מהצלחת הקבוצה.

מה שמדאיג עוד יותר הוא שבעקבות חזרתו, אם תקרה, עלולה להיסלל גם דרכו בחזרה הביתה של בלם העל ובנו של הנשיא לשעבר. בקיצור, העתיד לא מבשר טובות, החשש משובו של גיא מתחזק, אבל להגיד שאהיה מופתע? הצחקתם את אבי.

3. בחודש שעבר קיימנו טורניר אוהדים ברמה גבוהה עם משתתפים רבים, נציגות תקשורתית ואפילו קהלים של קבוצות אחרות שפרגנו. אלא שמי שכרגיל עשו צחוק מהעניין הם אוהדי הפועל, שהסתלבטו על הטורניר ועל הקהל שלנו ברשתות החברתיות.

תרשו לי לשאול, אוהדי הצלחות חסרי בושה: מתי כיבדתם שחקני עבר וסמלים שלכם? אתם זוכרים אותם בכלל? בינתיים כולם בורחים בגלל יחס מחפיר לאורך שנים ולא רוצים להתקרב למועדון שפעם היה להם בית. קחו הצעה בחינם: תתעסקו במועדון הכושל שלכם שנמצא בסכנת ירידה לליגה השלישית ותמשיכו לצפות בנו בקנאה בשבתות.