חמישה שחקני בית, כמות מכובדת לכל הדעות, עלו השנה לבוגרים של הפועל פתח תקוה מקבוצת הנוער. בעוד חלקם זוכים לדקות משחק בעיקר מהספסל, רק אחד מהם, הבלם מתן גושה, תפס מקום של קבע בהרכב למן פתיחת העונה. "אני מרגיש טוב מאוד מפתיחת העונה ומודה לעמיר נוסבאום על הקרדיט", אומר גושה בראיון ל"ספורט מלאבס". "יש הבדלים משמעותיים בין הנוער לבוגרים, בעיקר במנטליות ובפיזיות וצריך לעשות סוויץ' בראש, אבל צברתי קצת ניסיון בגביע הטוטו ואני שמח שהצלחתי להשתלב. אני תמיד מצפה מעצמי ליותר ובכל משחק מנסה להשתפר, אבל כמובן שהצלחת הקבוצה חשובה לי יותר מההצלחה האישית".
גושה עדיין מבכה את אותו שוויון אכזרי של חלוץ סכנין, אלי אלבז, שגזל מקבוצתו שתי נקודות בדקה ה-98. "אני עדיין מתאושש", הוא מודה. "נתנו הכל והקזנו דם בעשרה שחקנים במשחק חוץ קשה, אבל היינו צריכים להיות יותר רעים בסוף והניצחון חמק לנו מבין האצבעות. יש כאן קבוצה עם פוטנציאל טוב, עם המון צעירים אבל גם עם המון כישרון וברור שמבחינת היכולת היינו שווים יותר נקודות. סבלנו קצת מחוסר מזל ופציעות בדרך, כמו גם מטעויות שיפוט למרות שזה לא תירוץ. אני בטוח שהדברים יתאזנו בהמשך".
קשה להתעלם מהקשר המיוחד שמתפתח בין גושה למאמנו: "היחסים בינינו טובים מאוד ואחרי כל משחק עמיר מראה לי בווידאו נקודות לשיפור ולשימור", מרחיב גושה. "זה חשוב לי מאוד כשחקן צעיר שמשחק שנה ראשונה בבוגרים. אני תמיד רוצה ללמוד ולהשתפר ושמח שיש יד מכוונת". על המגרש מי שמכוונים אותו הם השוער ברק לוי והבלם יעקב אבבה. "הם מודל לחיקוי עבורי, מדברים, מכוונים ונותנים לי ביטחון. גם ברמה האישית יש לנו חיבור מצוין", הוא אומר.
"שמח שיש לי יד מכוונת". מתן גושה. צילום: זאב שטרן
הבחירה בכדורגל
מתן גושה, המתגורר בשכונת הדר גנים בפתח תקוה, רק בן 20 אבל עבר לא מעט. בגיל שמונה החל את דרכו כשוער במכבי עמישב, אבל לאחר שנתיים החליטה אמו, רוזיטה, להעבירו לחוגי כדורסל וטניס. במקביל המשיך לשחק כדורגל בשכונה ולאחר שנתיים הבין את הפואנטה ושב לאהבתו הראשונה. לא כשוער, אלא כחלוץ בהפועל מחנה יהודה. שנה אחר כך, בילדים א’, עבר לראשונה להפועל. חלוץ? נסו יותר קשר אחורי. בחצי השנה האחרונה בהפועל הוסב לבלם על ידי פרדי דוד ומשה שפירא. מספיק? לא בדיוק. העונה נוסבאום כבר הספיק לנסות אותו גם כמגן ימני בדרבי מול מכבי ומחצית אחת מול כפר קאסם. "יש גם שחקן כנף ומגן שמאלי, אבל אני מקווה לא להגיע לשם", צוחק גושה. "תמיד טוב להיות כלבויניק".
סיבות בגינן צחק הרבה פחות נוגעות לשירותו הצבאי. תחילה יועד לשירות קרבי ושובץ לחיל השריון, מה שמנע ממנו להגיע לאימונים ומשחקים ובשל כך החמיץ כמעט עונה שלמה, בה נשרה קבוצת הנוער של הפועל ללאומית. בשנה השלישית בנוער שיחק כחריג גיל ושימש כקפטן הקבוצה, כאשר במקביל הצליח לעבור לשרת כעובד רס”ר בסירקין. חצי שנה הכל הלך חלק, אך כשכבר חשב שנפתרו הבעיות, הגיע רס"ר חדש שלדברי גושה ניסה "לחסל לו את הקריירה". במקום שחרורים למשחקים, "דאג" עבורו לשמירות בשבתות. לעיתים היה מסיים שמירה והולך למשחק מבלי שישן כמו שצריך. כשהבין שחלומו להפוך לכדורגלן מקצועני בסכנה, החליט לעשות מעשה ושוחרר בגין אי התאמה לאחר ששירת כשנתיים. "לא שינתה לי העובדה שאני כדורגלן. רציתי לעשות שירות מלא וחשוב בעיני שכל אחד יתרום לצה"ל ולמדינה", אומר גושה. "יחד עם זאת, לא הייתה לי ברירה. לא הייתי מוכן לוותר על הקריירה ובמצב שנוצר הייתי חייב לבחור. בחרתי בכדורגל".
"לא הייתי מוכן לוותר על הקריירה". גושה. צילום: זאב שטרן
במקביל לעלייה לבוגרים, החל גושה לאמן את קבוצת ילדי הגן בבית הספר לכדורגל של הפועל. הוא הדריך בבית הספר גם בשנה הראשונה בנוער, אך הדבר נקטע בגלל אותן בעיות הנוגעות לצבא. "זה הבסיס של הבסיס, עבודה על דברים כמו טכניקה וקואורדינציה", אמר גושה, שמקווה לצאת במהלך העונה לקורס מדריכים. "הילדים מאוד חמודים וכיף לי לאמן אותם". גושה עוקב מקרוב אחרי קבוצת הנוער של המועדון, שפתחה בצורה איומה את העונה ונקלעה לתחתית. "יש שם שחקנים מאוד מוכשרים שחייבים לקחת יותר על עצמם ואני בטוח שבהמשך הקבוצה תתאזן", הוא אומר. "היא כנראה לא תעלה כי השנה אשדוד ובני יהודה חזקות מאוד, אבל בטח שלא תרד ליגה. אני בקשר עם השחקנים, מעודד אותם ואף פעם לא שוכח מאיפה באתי". קשר קרוב נוסף יש לגושה עם משה שפירא, שהתפטר לאחרונה מקבוצת הנוער. "שפירא קידם ושיפר אותי מאוד, אני חייב לו תודה ענקית ובטוח שיצליח בכל מקום בו יאמן", אומר גושה.
לאן הפועל יכולה להגיע העונה?
"למרות קצב צבירת הנקודות הנוכחי, יש פה חבורה של גברים ובסופו של דבר גם התוצאות והנקודות יגיעו. המטרה מתחילת העונה הייתה פלייאוף עליון ואני בטוח שנעמוד בה".
