כמעט בלי לשים לב, עדי נסה הולך וצובר ניסיון בשערה של הפועל פתח תקוה. השוער הצעיר, שכנראה לא היה מוכר לרוב המוחלט של הכחולים עד לפני מספר שבועות, מספק הופעות יציבות ובטוחות בין הקורות ומוכיח שיש על מי לסמוך. מן הסתם הסיטואציה תלויה בעונש ההרחקה של ברק לוי בעקבות אירועי הדרבי ובפציעות שלו, אבל בגיל 20 נסה כבר הוכיח שהוא לא עוד סתם שחקן ספסל. בשישי רשם נסה את הופעת הליגה החמישית שלו במדי הפועל בעונה הנוכחית ושמר על שער נקי בניצחון החשוב 0:1 על בני לוד.
"אני מרגיש מצוין, התכוננו טוב וחיכינו הרבה זמן לניצחון הזה", אומר נסה בראיון ל"ספורט מלאבס". "בעיני מדבר במשוכה מנטלית גדולה מאוד ואני שמח שעברנו אותה בהצלחה". על העובדה שנזרק למים העמוקים בתקופה לא פשוטה מבחינת הקבוצה אמר השוער: "זה רגע שכל שוער שני מחכה לו – לקבל את ההזדמנות. לא משנה איך היא באה ומתי, אם משחקים נגד הראשונה או האחרונה בטבלה, אני בא לעשות את העבודה שלי, להראות מה אני שווה ושאני ראוי להיות שוער בליגה הלאומית. אני לא מסוג האנשים שייכנס עכשיו ללחץ, אלא לוקח את זה למקום טוב וחיובי". מי שמלווים את נסה מקרוב הם ברק לוי ומאמן השוערים סמיון רחמן, שמקיימים עמו שיחות ומייעצים על בסיס קבוע. על יחסיו עם השוער הראשון מספר נסה: "פער הגילאים בינינו הוא כמו של אח גדול ואח קטן, אבל אנחנו חברים טובים ומפרגנים אחד לשני. לפני המשחק מול לוד הוא ייעץ לי לא לקחת יותר מדי סיכונים ולעשות את מה שאני יודע. ברור שהסיטואציה קצת מורכבת, אבל היא לא סותרת את העובדה ששנינו יכולים להציג יכולת טובה. גם כשהוא הורחק ואני שיחקתי, ברק שלח הודעה מפרגנת. אני לא רואה את זה כתחרות ביני לבינו, אלא כל אחד מנסה להיות הכי טוב עבור עצמו".
"הסיטואציה קצת מורכבת". ברק לוי. צילום: זאב שטרן
סמיון רחמן. צילום: זאב שטרן
בעונה שעברה לא יכול היה נסה לשחק כחריג בקבוצת הנוער של הפועל מאחר שלא גדל במועדון. אלא שמצוקת הסגל הקשה בתחילת העונה שעברה (פירוק, עו"ד יונגר, זוכרים?) הובילה אותו להרכב בגביע הטוטו והמאמן מסאי דגו צירף אותו כשוער המשנה של דודי אלון. אשתקד, בעיקר בשל יכולת מצוינת של האחרון, לא שותף ולו לדקה בליגה. העונה כאמור התמונה שונה בתכלית. "לא הייתי רגיל לסיטואציה הזו עד עכשיו, כי בשנה שעברה לא קיבלתי דקה אחת", אומר נסה. "זה מצב חדש לי גם ברמה האישית ומעורר עניין אצל כל מי שסובב אותי, אם במשפחה ואם בצבא, אבל אני משתדל להתנתק ולא לחשוב על זה, אלא נטו להיות מרוכז בעבודה ולהמשיך לקחת כל הזדמנות שתהיה".
טראומה בתחילת הקריירה
עדי נסה בן ה-20 נולד וגדל במודיעין. שם המשפחה הייחודי גורר בדיחות ציניות באווירת חלל, אבל ברוח טובה. ("העיקר שזה שם קליט. בשידור האחרון זרקו יציאה מצחיקה על זה שאני יכול להגיע לכוכבים", הוא אומר בחיוך"). בצבא הוא משרת בתפקיד פקידותי בקריה בתל אביב וצפוי להשתחרר בעוד כשבעה חודשים. אגב, נסה לא שוכח לעדכן שמאז שהוא משחק בהרכב המפקדים מפרגנים לו יותר בימי חופש. בגיל 9 החל להגן על שערה של מודיעין וכעבור שנה קיבל שתי הצעות – מהפועל תל אביב ומכבי פתח תקוה. אוהדי הפועל ישמחו לדעת שכבר אז בחר הילד באופציה האדומה. בין השאר שיתף פעולה עם שחקני הבוגרים כיום, שי אליאס ורז שלמה, וזכה באליפות אחת בגילאי הילדים.
עדי נסה. צילום: זאב שטרן
משם המשיך לשתי עונות באדומה אחרת – הפועל באר שבע, כשהתאמן בין השאר תחת ניסו אביטן. בנערים א' זכה עם הקבוצה בטורניר בינלאומי בברצלונה. בינואר השנה נחת בנוער של הפועל לעונה הקשה תחת הבעלים דורון גלנט שהסתיימה בירידת ליגה דרמטית בהתקפה האחרונה של העונה. "עשינו חצי עונה יפה, אבל ירדנו וזו הייתה חתיכת התרסקות. לא חשבתי שאקום מזה", הוא נזכר. עד היום הוא שומר על קשר טוב עם רפי כהן, מאמן השוערים שלו באותה תקופה. כאמור, דגו היה האיש שהעלה אותו לבוגרים, אך בהיעדר הזדמנויות התלבט גם בקיץ אם להמשיך ובסופו של דבר קיבל את הקרדיט מעמיר נוסבאום ופתח את עונתו השלישית במועדון. "סימנתי 'וי' גדול על המטרה לעלות לבוגרים בהפועל ובדיוק להזדמנויות האלה חיכיתי", אומר נסה. "אני שמח שבחרתי נכון, אבל עוד מוקדם לסכם".
מקום חם בלב שמור לנסה ליושבי היציע. "אם יש משהו שאני תמיד חושב עליו הוא כמה קהל יבוא", אומר השוער הצעיר. "התפוצצתי בסוף המשחק מול לוד ושמחתי איתם כדי להראות כמה היה חשוב לנו לנצח. הם נותנים פוש אדיר וזה שיעור עבורי גם בתקופות פחות טובות. זה קהל מדהים ואין יותר כיף מלחגוג איתו".
"אם יש משהו שאני חושב עליו זה כמה קהל יבוא. נסה. צילום: זאב שטרן
בתקופה האחרונה הקהל רחוק מלהיות מרוצה ממה שהוא רואה.
"חשוב לזכור שאנחנו קבוצה צעירה, עם הרבה חבר'ה שהיו איתי בנוער, ולכן אנחנו משלמים שכר לימוד. צריך לדעת לחוות את התקופה הזו גם אם היא קשה ואני בטוח שבסופו של דבר זה ישתלם גם לאוהדים וגם למועדון. צריך סבלנות והתוצאות יגיעו. יש כאן צוות מצוין, אנחנו עובדים קשה ולומדים המון בכל אימון. כל שחקן שואף הכי גבוה שאפשר ובשום משחק לא נגיע עם רגשי נחיתות. הציפייה היא חד משמעית – פלייאוף עליון".
מה החלום שלך?
"להיות השוער הראשון של הפועל ולעלות ליגה. גם זה יבוא".
