עכשיו רוצים גביע | הטור של רועי פן

לפני שנה וחודש מכבי פתח תקוה ירדה לליגה הלאומית אחרי הפסד 2:0 להפועל תל אביב במשחק שבו תיקו היה מספיק לה כדי לשרוד. המשחק המאוד מייצג הזה הגיע אחרי עונה מבזה, שהשאירה המון מקום לפסימיות בנוגע לעתידה של הקבוצה. למעשה, אם מישהו היה אומר באותם ימים שבתוך זמן קצר הקבוצה תעמוד שוב על הרגליים, תבטיח בצורה מעשית את שובה לליגת העל עוד לפני תחילת הפלייאוף, ותדיח שלוש קבוצות מהליגה שמעליה בדרך לגמר גביע המדינה – היו אומרים לו שיש יותר סיכוי שתפרוץ מגיפה עולמית שתביא למאות אלפי מתים, מיליוני נדבקים, סגירת שמים ושינוי קיצוני באורחות החיים של בני האדם על כדור הארץ. אבל איכשהו כל התרחישים הללו התממשו, ובשלישי בלילה ניצחה מכבי את האדומים באותה תוצאה שבה הסתיים המפגש הקודם ביניהן, והעפילה אחרי 19 שנה לגמר הגביע, בפעם החמישית בתולדותיה. ב-13 ביולי נדע האם הסינדרלה ממלאבס תהיה הקבוצה השנייה בהיסטוריה של גביע המדינה שזוכה בגביע בעודה בליגה השנייה.
בשל מגבלות הקורונה, אוהדי הקבוצה נאלצו להתפצל בין מספר רב של מוקדים, כאשר רובם צפו במשחק מבתיהם, עוד כ-100 התאספו באולם שמחות מקומי שנשכר על ידי ארגון האוהדים, ובודדים הצליחו לשים את ידם על הכמות הזעומה של הכרטיסים שהודפסו עבור המשחק על ידי ההתאחדות לכדורגל. מי היה מאמין שמכבי פתח תקוה הקטנה תביא לחצי גמר גביע המדינה אותה כמות אוהדים כמו הפועל תל אביב הגדולה?
בתור אוהד מכבי פתח תקוה, שמעתי אינספור פעמים את הבדיחה על המונית שאיתה אוהדי הקבוצה מגיעים למשחק. אני רגיל להיות במיעוט מספרי, ויצא לי להיות במשחק שבו כמות אוהדי הייתה קטנה מכמות השחקנים בסגל שלה (ה-2:5 בבלגראד). אבל להיות במשחק בו אוהדי שתי הקבוצות יחד לא ממלאים מיניבוס – זו כבר חוויה אחרת, ודי עצובה. ייאמר לזכות ההתאחדות לכדורגל שהיא ניסתה ליצור באצטדיון בנתניה אווירה חגיגית ככל האפשר עבור השחקנים, ודאגה לקבל את פניה של כל קבוצה שעלתה להתחמם עם תותחי קונפטי וסרטים בצבעי הקבוצה, ובמקביל הקרינה על לוח התוצאות קליפ של האוהדים שלה.
בהרכב הפותח שלו העלה גיא לוזון ארבעה שחקנים שניצחו את הפועל תל אביב במשחק האליפות של קבוצת הנוער של המועדון בעונה שעברה (אור בלוריאן, ארד בר, מוחמד סרסור וליאל עבדה). ניר קלינגר, לעומתו, נתן קרדיט רק לשחקן אחד (שי אייזן). הנתון הזה הוא לטעמי ההצלחה הכי גדולה של מכבי העונה – יותר מהחזרה הצפויה לליגת העל וההעפלה לגמר הגביע. עבדה גם היה זה שהוכשל ברחבה עם פתיחת המשחק, ואת הפנדל שנפסק לטובת מכבי בעט גיא חדידה בצורה מדויקת.
השער המוקדם שינה את תוכנית המשחק של שתי הקבוצות – הכחולים די נעלמו, והפועל תל אביב החזיקה רוב הזמן בכדור אבל לא הייתה חדה בנגיעה האחרונה. המחצית השנייה הייתה דומה לראשונה – גם היא נפתחה עם שער של מכבי אחרי הפעלת לחץ בחלק הקדמי (אור אינברום), וגם בה האדומים לא היו תכליתיים. לקראת הסיום הם סוף סוף הצליחו להבקיע, אבל השער נפסל אחרי שניות ארוכות של מתח, שגרם לכל אוהדי מכבי לחוות תסמינים של קורונה כמו קשיי נשימה ולחץ בחזה. שריקת הסיום נתנה את האות לתחילת החגיגות בכל המוקדים בהם נמצאו אוהדי הקבוצה, שבמהלך הלילה התאחדו למוקד אחד – איזור מתחם האימונים.
אם לא יהיה גל שני, אם החלת הריבונות לא תצית מלחמה אזורית, ואם אסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ בחודש הקרוב – באמצע יולי מכבי תוכל לזכות בגביע המדינה בפעם הראשונה מזה 68 שנים, ובפעם השלישית בתולדותיה. אם זה יקרה, אני מבטיח לתת לגביע הזה נשיקה אפילו אם חולה קורונה מאומת ילקק את כולו רגע לפני.