ביום שישי קיצי וחמים, רגע לפני שבחוץ מורידים את המסיכות הארורות, נדמה היה שהעולם חוזר לסורו: אוהדי הפועל הקדימו להגיע למתחם האצטדיון והציגו אווירה כחולה ותוססת ביציעים שכל כך התגעגעו אליהם. אולי קשה להאמין, אבל מסתבר שהיה ממש פשוט לשכוח מהמצב בטבלה ולהתרגש. אפילו הוכחתי לחבר שהיה לצידי ביציע כי בעליית השחקנים למגרש אחזה בי צמרמורת וידיי הציגו עור ברווז של ממש. למעלה מאלף מאוהדי הפועל, שכללו הפעם גם ילדים רבים, (תודה על הבדיקות) שרו יחד בקול גדול. חבר אחר הביא את הבן שלו למשחק, לאחר למעלה משנה, ואף צייד אותו במחצית בחולצה חדשה של חמאדה אגברייה. חייכתי וקיוויתי בלב שהפועל תחזיק מעמד עד שאני אהיה הורה בעצמי ונגיע עם כל המשפחה לצפות בקבוצה שלנו.
המחויבות, הרצינות והמסירות הן אלו שניצחו את המשחק, בדומה למשחק מול אחי נצרת בתחילת השבוע. גם מזל לא היה חסר, אבל במשחק הזה הוא היה פחות משמעותי מקודמו באצטדיון בעילוט. אמנם רעננה לא ייצרה מצבים רבים, אבל זה לא הפך את המשימה לקלה יותר. הפועל השכילה לא לעשות שטויות בהגנה, לשחק אחראי וגם להמשיך לתקוף וכמעט לכבוש את השני. בבעיטה של שגיא דרור למשקוף, במחצית השנייה, הכדור כמעט ועבר את הקו ולא מן הנמנע שנגזל מהפועל שער חוקי שנפסל בטענת נבדל של משעלי.
היו שחקנים רבים שהשקיעו והזיעו אבל מי שראוי לציון לשבח הוא נפתלי בלאי. כנראה שמדובר בשחקן הכי מושמץ ביציע ובפורום האוהדים בשנתיים האחרונות ואני מודה שבשלב מסוים גם אני התקשיתי במשימה לצפות בו משחק, אבל בחודש האחרון, ובמיוחד מול רעננה, הוא התעלה ואף כבש את שער הניצחון. גם פז בן ארי נראה נחוש ומחויב ביותר, אך זה לא היה רחוק מלעלות לו בצהוב שני בירידה למחצית. כזו מחויבות אנו רוצים לראות מכל שחקן ושחקן אבל רק להיזהר שמא זה יעלה בהרחקות.
רבים מאיתנו ביקרו את הפועל על כך שלא הוחתם מאמן שלישי (לאחר דגו ושאבו) אבל קלמי סבן, מי שהיה עוזרם של השניים, הוא זה שחתום על רוב הנקודות של הפועל העונה. קלמי היה גם מי שניצח את רעננה בסיבוב הראשון, בתווך שבין דגו לשאבו. מאז שהוחלט רשמית כי יישאר על הקווים עד לסוף העונה, הוא השיג בחודש אחד ארבעה ניצחונות (לצד שני הפסדים ותיקו)- כמו מה שהשיגה הפועל בכל 25 המשחקים עד לאותה נקודה.
זה נכון שהפועל לא מרבה לכבוש אבל מנגד היא גם מציגה הגנה חזקה. זה נשמע לא הגיוני שקבוצה תחתית במצב כמו שלנו ספגה רק 6 שערים ב-13 משחקיה האחרונים. (ואחד בלבד בארבעת האחרונים) אם רק נמשיך כך, לסיפור שלנו יהיה סוף טוב. מנגד, להפועל יש את ההתקפה החלשה בליגה, אבל אני מניח שנסכים כולנו לנצח 1:0 עד סוף העונה, לא?
עינינו נשואות כעת למשחק שמסיים את המחזור בו תיפגשנה עכו וכפר קאסם. כל תוצאה למעט ניצחון של הצפוניים תתקבל בשמחה. בשישי הקרוב נתארח בלוד ונקווה להמשיך במסע המוצלח ולקחת הפעם את כל הנקודות מכפר קאסם אחרי שבעונה הסדירה שני המשחקים הסתיימו בשוויון. כל משחק כעת וכל מחזור הוא סיפור בפני עצמו וקרב קריטי במלחמת ההישרדות. אם נמשיך להגיע ולדחוף את השחקנים, אין לי ספק שנסיים את העונה עם חיוך (והמון שיערות לבנות).
תיהנו מהתמונות שצילם סער כרמלי:
שחקני הפועל אחרי הניצחון על רעננה צילום סער כרמלי
אוהדי הפועל במשחק הניצחון על רעננה
נפתלי בלאי נוגח את שער הניצחון נגד רעננה צילום סער כרמלי
טרנס טיסדל צילום סער כרמלי
פז בן ארי ואליאור משעלי צילום סער כרמלי
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
