"אני גאה לייצג את המדינה" | האולימפיאדה החמישית של שרגא ויינברג

סיפורו של אלוף: כשבועיים לאחר סיום המשחקים האולימפיים, התקיימה השבוע פתיחתם החגיגית של המשחקים הפראלימפיים באולימפיאדת טוקיו 2020. בין חברי הנבחרת שנסעו לייצג את ישראל ולהביא לנו הרבה כבוד, תוכלו למצוא גם את הטניסאי ותושב פתח תקוה, שרגא ויינברג.

ויינברג הוא בן 55, מה שנותן לו את המעמד כ"זקן השבט" וזו כבר האולימפיאדה החמישית בה הוא משתתף. הבוקר, שישי, בשעה 5:00 שעון ישראל, התקיימה התחרות הראשונה בטניס כסאות גלגלים, במהלכה התחרו ויינברג ושותפו יוסי סעדון נגד הצמד היפני.

רגע לפני פתיחת המשחקים, שמענו מויינברג על ההתרגשות, על הספורט ועל החיים. "הוגרלנו לשחק מול הנבחרת המקומית", סיפר ויינברג, "זו נבחרת לא קלה אבל עם כמה שהלחץ עלינו גדול, אני מאמין שהלחץ עליהם גדול יותר, מאחר ומדובר במשחק הראשון והם המדינה המארחת. אבל אנחנו נעלה מוכנים עם צוות המאמנים שלנו – עופרי ורותם ונעשה את המקסימום", הוא אמר על משחק הפתיחה שהתקיים הבוקר.

את כרטיס הכניסה למשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020, קיבל ויינברג לאחר שבאפריל האחרון דורג במקום ה-12 בעולם, כשזכה במקום הראשון בטורניר טניס בינלאומי בטורקיה. כאמור, זו אמנם הפעם החמישית שויינברג זוכה לייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים, אך לדבריו, ההתרגשות הייתה כאילו הייתה זו הפעם הראשונה. "אני גאה להיות פה ולייצג את המדינה, להיות חלק מהספורטאים הכי טובים שיש במדינת ישראל, מכל הענפים. השבוע התחלנו את האולימפיאדה עם מדליית זהב בשחייה ומקווים שזו הייתה רק ההתחלה ונזכה להישגים רבים ונוספים".

ויינברג נולד עם מחלה גנטית נדירה בשם O.I שגורמת לריבוי שברים, ועבר ניתוחים רבים בצעירותו. אך מחלתו לא הפריעה לו להפוך לאחד מגדולי הטניסאים בכיסאות גלגלים ואף לאלוף עולם. "ספורט תמיד היה בדם שלי", הוא מספר, "ניסיתי כל מיני ענפי ספורט כמו כדורסל, טניס שולחן ונוספים. בשנת 2000 התחלתי להתחרות בענף הטניס, אחרי שהחלטתי שספורט אישי יותר מתאים לאופי שלי ויאפשר לי להתקדם ולהגיע להישגים".

והוא לא טעה, עד מהרה ההישגים התחילו להגיע. כיום באמתחתו כבר 4 מדליות זהב, בהן שתיים מאליפויות העולם (בשנים 2000 ו- 2004); 2 מדליות כסף, בהן אחת מהאולימפיאדה בבייג'ינג (2008), בה התחרה בזוגות יחד עם בועז קרמר ומדליית ארד מהאולימפיאדה בלונדון (2012), בה התחרה עם נועם גרשוני.

כצפוי, לקראת האולימפיאדה התאמנו ויינברג ויתר חברי הנבחרת ביתר שאת. "הגדלנו את כמות האימונים ונתנו התייחסות רבה יותר גם לצד המנטאלי שהוא מאוד חשוב בטניס", מסביר ויינברג, "התמקדנו בהרבה טכניקות משחק כנגד שחקנים שונים ועשינו את המקסימום כדי להגיע לכאן מוכנים על הצד הטוב ביותר".

שרגא ויינברג

‏ויינברג מספר בהתרגשות כי בני המשפחה שממתינים לו בארץ הכינו עבורו חולצה מיוחדת אותה שלחו לו בהפתעה. על החזה מודפסת תמונתו של ויינברג מתוך אחת התחרויות, לצד משפט חיזוק שמזכיר לו לא לשכוח גם "ליהנות מהדרך". על הגב מודפסת תמונה משפחתית, שמזכירה לו שהמשפחה "תמיד מאחוריך". לדבריו, הוא הגיע למקום בו הוא נמצא הודות לשורה של אנשים שמלווים ותומכים בו לאורך הדרך, החל ממשפחתו – "אשתי כרמית, הילדים ברק וזיו, הנסיכה שלי נעמה והנכד המדהים שלנו ים, כולם תומכים בי ללא הפסקה", הוא אומר.

הוא מדגיש לטובה את התמיכה שהוא מקבל במקום עבודתו מזה 36 שנה – "חברת סנו, שמאפשרים לי להגשים את החלום ולהשתתף בתחרויות במהלך השנה ובטח באולימפיאדה" ובמועדון ספיבק ברמת גן. "המועדון הוא הבית השני שלי מזה כמעט חמישים שנה, מלווה אותי ובזכותו הגעתי להישגים המדהימים האלה", הוא אומר ולא שוכח כמובן לציין את ההתאחדות לספורט נכים "שנותנת לנו מעטפת כל כך גדולה רפואית ושומרת עלינו ש‏נגיע לכל התחרויות מוכנים".

למרות התמיכה מבית, דווקא בפן הציבורי, המשחקים הפראלימפיים מקבלים פחות חשיפה. שאלנו את ויינברג לדעתו על כך. "אני מודה שלפעמים זה מאכזב ואפילו קצת פוגע", הוא משיב, "אני מנסה לשים את זה בצד ולהאמין שבכל זאת הרבה אנשים מכירים אותנו, מבינים את המעמד ומעריכים את ההישגים שלנו. אני כן מרגיש שיש שיפור מאוד גדול מהשנים הקודמות, אז נכון שיש פחות שידורים, אבל עדיין יש התייחסות, גם ברמת המדינה שיותר עוזרת, ואני מקווה שעם הזמן המודעות תגדל אף יותר" הוא מסכם.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו