ביום חמישי הובא למנוחות בבית העלמין סגולה אחד האנשים המיוחדים שהיכרנו כאן, נתן שפירא, היו"ר והמנג'ר המיתולוגי של הפועל פתח תקוה. נתן ז"ל נפטר בגיל מאה ביום שלישי שעבר. שפירא ז"ל, היה פעיל באצ"ל, קצין צה"ל, למד הנדסת בנין בהתכתבות במכונים הבריטיים, עבד כמהנדס בנין בסולל בונה ויותר מאוחר במשרד הביטחוןכפי שסיפר בנו נמרוד, בדברי ההספד שלו.
הבן נמרוד ספד: "נתן נולד בינואר 1921, בוינה, בשם נורברט, במשפחתו כונה ברטי, בצבא הבריטי ברטל. איש קטן גדול. יקה. לבני דורנו, והיותר צעירים, שלא תמיד מרוצים כאן, ובכלל, שואפים למשהו אחר, צריך להזכיר את המאמץ, התלאות והנחישות שעברו כנערים, אבא ביחד עם אחותו אילנה ועם דוד פישל, כדי להגיע לישראל, חיינו כאן מחווירים לעומת ההיסטוריה שלהם: ביוני 1938 כשהנאצים כבר באוסטריה, עלה על רכבת, נער, עם עוד 700 יהודים בדרכם לארץ, מווינה לטריאסטה שבאיטליה, בגבול האיטלקי עצרו את הרכבת הג'נדרמים האיטלקים ולא אפשרו להמשיך, שבועיים הם חיו בקרון עצמו, לאחר מכן סובבה והוחזרה הרכבת לווינה, שם אילתרו להם מעבורת פחם שהוסבה להובלת אנשים, 40 יום היו בדרכם על הדנובה, דרך רומניה, הים השחור, ללא תנאים, האונייה האחרונה שיצאה מוינה עם צעירי בית"ר עליה, עד לחופי נתניה, גם שם ניסתה לתפוס אותם המשטרה הבריטית. מיד עם הגיעו לארץ נירתם לחברות פעילה באצ"ל, עבד בעבודות מזדמנות בכל מה שרק אפשר, בנין, כבישים, חקלאות, כשש שנים שירת בצבא הבריטי בבריגדה היהודית, במצרים, לוב, איטליה, סייר מעבר לקווי האויב, היה אלוף הצבא הבריטי במזה"ת באגרוף, משקל זבוב, ועם סיום מלחמת העולם ה-2 נשאר פעיל בכאוס של אירופה של אחרי המלחמה תמיכה בשארית הפליטה והעליה הבלתי ליגאלית. משחזר ארצה, שב לפעילות מבצעית באצ"ל הבית"רי (נתן בן נקמה היה שמו המחתרתי), בבית לעומת זה קראנו את עיתון 'דבר' המפאיניקי, תנסו לחשוב על זה היום…, בצה"ל עבר קורס קצינים (מיטה ליד נמרוד אשל ממרד הימאים) סיים שירותו בדרגת רס"ן, למד הנדסת בנין בהתכתבות … במכונים הבריטיים, עבד גם כמהנדס בנין בסולל בונה ויותר מאוחר במשרד הביטחון, בין לבין ותוך כדי, פעילות בחשאי, בין היתר היה חלק מחוליה ביחד עם יצחק שמיר שלימים היה אחד ממנה ראש ממשלה, שביצעה, במילותיו הוא, 'עבודה בלתי מכובדת' ברחבי העולם, כך תרמו בצנעה לביסוס חיינו כאן".
נמרוד המשיך וסיפר על הקשר החם של נתן ז"ל להפועל פתח תקוה : "אבא היה צלול עד הסוף, בקיא בליגות הכדורגל, בגרמניה, אנגליה וגם בליגה הלאומית כמובן. למרות שחוג מכריהם של הורי היו יוצאי האצ"ל, חרותניקים (ליכוד של פעם), אוהדי מכבי פ"ת, אבא דבק בהפועל פ"ת, בעקבות אביו שהיה גזבר המועדון הראשון, או אחי הגדול הוכי ז"ל, אנחנו (הוכי, אפי, ואני) למדנו בביה"ס הס, השייך לזרם הפועלים, ושיחקנו בקבוצה, אבא היה מנג'ר בקבוצות מהילדים, נערים, נוער ועד ל'ראשונה' (הבוגרים) וגידל דור שחקנים בתקופות יפות יותר של המועדון, אמן שיחזרו".
עוד סיפר נמרוד: "הבנים שלי צילמו/תיעדו אותו בסרט ווידאו לפני מעל 5 שנים, הרבה שעות של חומר לא ערוך המנסה לתעד, לנו, להם ולדורות הבאים כ 100 שנה של היסטוריה צפופה ואינטנסיבית שרק בני הדור שלו יכלו לחוות. כשנשאל על ידם בצילומים "ספר לנו קצת על שגרת היומיום", ענה, ואני בערך מצטט "…או זה פשוט ומשעמם, מתעורר בחמש בבוקר, מכניס את העיתון, קורא במיטה עד 6:30, קם, עושה בדיקת סוכר, מזריק בהתאם, מכין ארוחת בוקר – קורנפלקס וכוס קפה ליפה, דג מעושן, סלט ופרוסה דקה של טוסט וכוס תה לי, 7:15 יוצא למכולת, כל יום, 8:30 כוס תה עם עוגייה לי וליפה כוס קפה עם מציה וגבינה, יורד למושבה, יושב בקיוסק על אספרסו לחצי שעה מקסימום, חוזר הביתה עם קניות וסידורים בדרך, 11:30 ארוחת צהריים, ובתפריט בד"כ: תערובת של המטבח האוסטרי וגעגועים לבישולים של ברנארד, הטבח הגדודי בצבא הבריטי, חלקי פנים עוף או צלי בשר, קנאק וורשט או רייז-פלייש, מרק עם אטריות (פרידאטן), קרטופל סלט, גורקן סלט, קומפוט… ואח"כ שלאפ-שטונדה, מנוחת צהריים, קריאה בספר, צפייה בכדורגל בטלוויזיה, …"
נמרוד סיכם: "כל זה היה כמובן לפני שנפל, הפך סיעודי, ונזקק לעזרה. מסתבר שאם אתה עושה ממש אותם דברים במשך 100 שנה אתה חי המון זמן".
נכדו של נתן ז"ל, טל שפירא, אמר: "נתן נגע בחייהם של הרבה אנשים דרך הספורט. הבית ברחוב חפץ חיים היה פתוח לאנשי הפועל פתח תקוה והחברים.
כשנפטר המשפחה קיבלה הודעות מאנשים ששיחקו במחלקת הנוער או בבוגרים ומאמנים שהשפיע עליהם בהפועל פתח תקוה, גם כאלה שלעולם לא הגיעו לשחק בבוגרת. בין היתר סיפרו איך הפך אותם להיות אוהדים של הקבוצה, או איך נתן להם את זוג נעלי הכדורגל הראשונות שלהם, את משרת האימון הראשונה או אפילו על איזו עצה טובה על איך לשפר את המשחק של הקבוצה והמחויבות. הוא ראה את הפועל פתח תקוה כפלטפורמה להתקדם, ללמוד, ולחזק את הדור הצעיר. נתן תמיד האמין בצעירים, ונתן הזדמנויות לאנשים להוכיח את עצמם, זאת יד ביד עם אימון מקצועי עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. היה נעים הליכות ושימש דוגמה אישית לדורות של אנשים שעברו בהפועל פתח תקוה".
