1. שתי תוצאות תיקו לא מעודדות ושתי נקודות מתוך 6 אפשריות זה לא משהו שאתה מצפה מקבוצה שנאבקת על חייה בליגה, אבל ככה נראית העונה העצובה של מכבי פתח תקוה – בועטים למעלה ומקווים שניקולסקו יעשה משהו. כשגם הוא חתום על החמצת ענק שיכולה הייתה לשנות את העונה, הקבוצה חסרת אונים לחלוטין ואין מי שיכבוש.
עידו שחר ממשיך להיות החוליה החזקה עם תנועה נהדרת ואנרגיות טובות לאורך 90 דקות, וממש לא ברור למה ינון אליהו לא מקבל את הקרדיט, כאשר בכל פעם שעלה מהספסל משחק ההתקפה השתפר פלאים.
ומה עם כבוד המאמן שהגיע בקול תרועה רמה? בסביבת הקבוצה מספרים על חדר הלבשה לא משהו ושחקנים כבויים, שלא לומר אדישים למצב בו עוד שנייה הם יורדים ליגה. אבי לוזון הרי מספר שרצו להביא את הכי טוב שיש, אבל מצד שני, הצרחות בטרנר הוכיחו שגם הוא לא בדיוק מרוצה מהאיש על הקווים. בקיצור, בלגן רציני לקראת גמר הגביע באשדוד. מתיקו לתיקו חלון ההזדמנויות מצטמצם.
2. אחד הביזיונות הגדולים שחוויתי כאוהד מכבי מזה שנים רבות התרחש במשחק האחרון וכלל תקרית אלימה מבית בין אוהדים שמחו נגד המשך דרכו של אבי לוזון בקבוצה, לכאלה שדרשו מהם להתרכז בעידוד נטו. בנימה אישית, הקללות לעבר היו"ר מבישות וחייבות להיפסק, אפשר וצריך למחות בצורה לגיטימית בלעדיהן. אך בהמשך זה כבר גלש לאלימות כאשר מי שעברו מיציע ליציע היו אלו שצידדו ביו"ר וביקשו מהאוהדים להתרכז רק בעידוד הקבוצה. לצערי המאבטחים הוציאו מהאצטדיון דווקא את המותקפים. אחד המותקפים גם ספג יריקה בפניו. סרטונים מדברים בעד עצמם.
על תגובת המועדון שהיא עלבון לאינטליגנציה חבל להרחיב בדיבור, אבל מה שברור הוא שאם זה היה קורה בקבוצה אחרת זה היה פותח את מהדורת חדשות הספורט. אבל מכבי פתח תקוה? לי ברור מזמן על מי שומרים שם לכאורה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
