על אף התבוסה בשבוע שעבר לכפר קאסם, שחיסלה כמעט לחלוטין את חלומות העלייה של הפועל, כ-800 אוהדים בכחול הגיעו ומילאו עד אפס מקום את יציע מספר 2 באצטדיון ה"פרדס" בנס ציונה. גם אחרי עונה רווית נסים והפתעות, מרבית האוהדים שהגיעו לא האמינו שכל הכוכבים יסתדרו ונוכל לעלות ליגה אלא הגיעו פשוט כי הפועל פתח תקוה משחקת והם רוצים לקבל עוד קצת ממנה לפני חופשת הקיץ נטולת הכדורגל.
ליריבה בכתום, קבוצת הבית הטובה ביותר העונה בלאומית, המשחק היה חשוב בהרבה. כמה מאות כתומים הגיעו לתמוך, אך לא הורגשו כלל בשל שירה בלתי פוסקת של הקהל בכחול משריקת הפתיחה ועד לסיום המשחק. היום מסתיים חודש אפריל ואם היה צריך לבחור בשחקן מצטיין, אני הייתי נותן אותו לקהל של הפועל. את רצף המשחקים האחרונים, ריינה, כפר קאסם ונס ציונה, ליוו תצוגות קהל ססגוניות שהזכירו נשכחות. הקהל של הפועל הוכיח אופי ובגרות כשגם אחרי שני הפסדים מאכזבים, לא נתן לשום דבר להפריע לו לעודד, לשמוח ולקבע את העובדה שהפועל פתח תקוה היא תמיד הסיפור המרכזי של המשחק.
הפועל אמנם הייתה חסרה לא מעט שחקנים (עומר כץ, פישלר, ואתורי וזיקרי) אבל פתחה טובה את המשחק. הכתומים לא סיכנו באופן ממשי את שערו של רן חשפיה, עד הדקה ה-28. דודו ביטון קיבל כדור על סף הרחבה, ניסה לבעוט אך הכדור פגע במתן גושה. הכדור החוזר הגיע לקוטאליה, ששלח אותו לרשת ורץ עם שאר חבריו בכתום לחגוג דווקא מול היציע הכחול. 0-1 למקומיים הייתה גם תוצאת המחצית.
טסלפפה ביצע חילוף משולש עם פתיחת המחצית השנייה. אוניקצ'י, רבינוביץ' וסלם יצאו לטובת אופק אושר, אילי טמם ועוז פרץ. בדרך כלל, אני לא נוהג להעביר ביקורת על שחקן ספציפי, אבל הפעם אני לא מתאפק. לא הבנתי (ואני לא לבד) מדוע ניר שרון עולה בהרכב ובטח שלא הבנתי מדוע סיים 90 דקות. ההחלטה הזו של טסלפפה הייתה תמוהה בעיניי והייתה לדבר היחיד שצרם לי במשחק הזה.
עוז פרץ, פעלתן ונמרץ כתמיד, ניסה לפרוץ ולבעוט מספר פעמים אך ללא הצלחה יתרה. מהצד השני, כדור קרן של המארחים בדקה ה-68 הגיע לכחילה שנגח פנימה וקבע את תוצאת המשחק. גם כשהמשחק היה כבר גמור, שחקני הפועל המשיכו לנסות ולחזור למשחק. ראויים לציון ויקי כחלון ורם לוי, שבלטו בנחישותם. המשחק הסתיים בהפסד שני ברציפות ואובדן סיכויי עלייה באופן סופי, אך עד שריקת הסיום נמשכה שירת הקהל הכחול באופן מרגש ומרשים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הפועל עשתה עונה מעבר לציפיות. זה עדיין לא סיכום של השנה, אבל כבר עכשיו אפשר לומר את הדברים באופן ברור, בטח אחרי כמה שנים קשות מאוד. בעונה הקודמת ירדנו לליגה א', במה שהייתה העונה הגרועה ב-88 שנות פעילותו של המועדון. בעונת 2019/20 שיחקנו בפלייאוף התחתון וסיימנו במקום ה-10. עונה לפני כן הייתה מיוחדת ומרגשת, כשהתחלנו אחרי פירוק עם מינוס 11 נקודות, נשארנו בליגה ואמנם סיימנו במקום ה-10 גם כן, אבל עם כמות נקודות שהייתה שווה מקום 4. ב2017/8 סיימה הקבוצה במקום ה-9 ובשתי העונות לפני כן במקום ה-6.
למעשה, אם לא נפסיד לאשדוד, תהיה זו העונה הטובה ביותר של הקבוצה מאז ירדה לליגה הלאומית בתום עונת 2014/5. (מבחינת צבירת נקודות בעונת 2018/9 צברנו 57, שבפועל היו 46)
אולי זה יכול ללמד על עצם הצלחתה של העונה הזו ועל הסיבה שאלפי אוהדיה של הפועל ידעו להוקיר ולהעריך אותה למרות האכזבה מתוצאות שני המשחקים האחרונים. הפועל העפילה לפלייאוף העליון לראשונה מאז עונת 2016/7 ואף הייתה בתמונת העלייה ממש עד למחזורים האחרונים של העונה.
רגע לפני מחזור הסיום, להפועל יש ההתקפה החלשה בליגה זו השנה השנייה ברציפות. מנגד, ההגנה של הפועל הייתה נקודת החוזקה שלה ברוב העונה, עובדה שמעט התקלקלה עם ספיגת 5 שערים בשני המשחקים האחרונים. בהפועל מוכרחים להפיק לקחים לקראת העונה הבאה ולהביא חלוצים מוכחים שיביאו מספרים. העונה הזו פיתחה תאבון גדול ובריא בקרב אוהדיה וכולי תקווה שגם תביא למבול של חידושי חברות בעמותה החל ממחר (1.5), שיזרימו כסף לקופת המועדון ויסייעו בבניית העונה הבאה כבר מעכשיו. את המומנטום האדיר שקיים, חייבים לנצל עד תום ולהגיע לתחילת העונה הבאה במוכנות ובמצב הטוב ביותר שניתן.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
