נדמה שאין צורה טובה יותר מלתאר את העונה של הפועל, מאשר המשחק של אתמול. אם הפועל של העונה שעברה ניצחה 2:1 את עכו ב-9 שחקנים בדקה ה-98, אז הפועל של העונה שומטת מולה יתרון בתוספת הזמן. הפועל של העונה שעברה לא הייתה סופגת 2:2 מטבריה אחרי 2:0, בדיוק הפוך. משהו נאבד, נכבה ונעלם. הטראומה מאתמול ממחישה באופן הכי כואב וחד את הפועל של העונה הנוכחית. בכל משחק מתרחשות טעויות פטאליות של שחקנים שונים, חוסר ריכוז, חוסר מחץ וגם אלילת המזל כבר לא איתנו.
הפועל לא הלהיבה אבל הייתה עדיפה בהרבה על עכו, הקבוצה מהמקום השני והלהיט של הלאומית עם מומנטום יוצא דופן. המחצית הראשונה הייתה די משעממת ברובה, אך עם יתרון קל להפועל ועם החמצה לא אופיינית של עידן שמש. בתחילת המחצית השנייה הכניס עופר טסלפפה את אופק אושר במקום מתן פלג, שלא היה במיטבו. המשחק המשיך להתנצל בעצלתיים אך ככל שעברו הדקות התגברה הדומיננטיות של הפועל. חילוף כפול נוסף בהפועל הגיע בדקה ה-63, כשעוז פרץ ובר נאווי נכנסו במקום דוידוב ורז שטיין, שככל הנראה לא חש בטוב.
רועי זיקרי אחרי שער היתרון נגד הפועל עכו, צילום סער כרמלי הפועל פתח תקוה
שחקני הפועל העלו קצב אך המשיכו להחמיץ. עידן שמש היה יכול לסיים את המשחק עם שלושה או ארבעה שערים אך נראה לא ממוקד ולא הצליח למצוא את הרשת. רועי זיקרי השקיע הרבה מאמץ ולבסוף בא על שכרו בדקה ה-75, כשכדור קרן עבר את כל שחקני ההגנה והגיע היישר אליו. זיקרי השתלט, שלח בעיטה לרשת וכבש את שערו השלישי העונה.
האורחים, ש"על הנייר" היו פייבוריטים לניצחון, לא נראו כך גם אחרי שנקלעו לפיגור ולא איימו באופן מיוחד על שערו של עומר כץ. טסלפפה ושחקניו שיוועו לניצחון ולכן הכניס המאמן בדקה ה-79 את ג'ימי אלכסיס למרכז המגרש במקום רם לוי, שהציג שוב משחק מצוין. בדקה ה-2 של תוספת הזמן יצאה עכו להתקפה. אופק פישלר איבד את השחקן שלו, אך דרור ניר הצליח לחלץ את הכדור שהגיע למוחא באדיר. את שהתרחש לאחר מכן קשה להבין. קשרה של הפועל התמהמה והסתבך עם הכדור ממש על מפתן הרחבה עד שאיבד אותו להתקפת האורחים, שהענישו והשוו. הקהל והשחקנים היו המומים מהשער הביזארי, אך פחות מדקה לאחר מכן עידן שמש היה חייב להבקיע כשנשאר לבד מול שוער האורחת. זה לא היה היום של חלוץ הפועל, שהחמיץ שוב מקרוב.
רוצים להישאר מעודכנים?
עם כמה שכואב לי מהפסד הנקודות, כואב לי יותר על מוחא באדיר שמירר בבכי דקות ארוכות. כן, באותו רגע כעסתי עליו ולא הבנתי מה הוא חשב לעצמו, אבל דקה לאחר מכן כבר רציתי לעודד אותו ולנחם. היה לו משחק מעולה שהסתיים בטעות טיפשית ועגומה שתרדוף אותו ואותנו הרבה זמן. בתוך כל המולת השער, אי אפשר היה לפספס את ההקרבה של בר נאווי, שנפצע לפני שער השוויון ויצא לקבל טיפול. כשהוא בקושי דורך על רגל אחת, חזר לדקות הסיום עם הרבה כאבים, לב ונשמה.
בתום המחזור ה-13 צנחה הפועל עד למקום ה-7 בטבלה אחרי שהשלימה משחק רביעי ללא ניצחון (שלוש תוצאות תיקו והפסד). להפועל יש כעת 19 נקודות והיא רחוקה שלוש נקודות מעפולה שבמקום ה-9 (פלייאוף תחתון) ו-6 נקודות מעכו שבמקום השני. ושוב, בכל שבוע מחדש, מדהים לגלות שזהו עדיין המאזן הטוב ביותר של הפועל ב-6 השנים האחרונות.
רגע לפני היציאה לפגרת המונדיאל, נדמה לרבים שהעונה של הפועל אבודה. ללא קשר מי יעמוד על הקווים, אין שום סיבה להרים ידיים ולחרוץ את גורל העונה כבר כעת, כשעברנו רק מעט יותר משליש מהדרך. קשה להרים את הראש אחרי עוד מפח נפש, אבל פשוט אין לנו ברירה אחרת. אני מקווה שהמועדון לא ינוח בפגרה הקרובה ויעשה הכל כדי להכין את הקבוצה להמשך העונה. החזרה לליגה אחרי ההפוגה הקרובה יכולה לטרוף את הקלפים ולהוציא אותנו לדרך חדשה- הלוואי שזה יקרה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
