הימים שלפני המשחק נגד עירוני טבריה היו מורטי עצבים ומטלטלים. הסאגה סביב שיתופו של ג'ימי אלכסיס העבירה את הזמן למרבית האוהדים ודאגה לתת למשחק הרגשה מותחת ועצבנית, קצת כמו לפני הדרבי. למזלנו, בעוד שאנחנו היינו עסוקים בניר רשף התובע ובמריבות עם בעלי טבריה בפייסבוק, עופר טסלפפה ושחקניו התכוננו למשחק ותו לא. הגעתי לאצטדיון למעלה משעתיים לפני השריקה ונדהמתי שוב לגלות שאוהדים מתקבצים ליד היציע המזרחי וכבר רוצים להיכנס. רגע לפני פתיחת השערים, כשעה וקצת לפני המשחק, עמדו מאות אוהדים ושרו את שירי העידוד עד כניסתם ליציע.
אט-אט החלו היציעים המזרחי ויציעי 4-5 המערביים להתמלא. התמונות והסרטונים הרבים שעלו במהלך ולאחר המשחק יכולים להעביר, רק קצת, את האווירה הרותחת שהייתה (ולא רק בגלל השמש הקופחת). כשלוש שעות לפני תחילת המשחק הסתיימה מכירת הכרטיסים ליציע המזרחי וכשעה לפני גם ליציע המערבי. מאות אוהדים שהגיעו היו צריכים לרוץ חזרה ולצפות בטלוויזיה בביתם. ככה זה כשאתם מגיעים למופע הכי טוב בעיר – להפועל פתח תקוה יש יותר ביקוש מהיצע כרטיסים.
עופר טסלפפה היה צריך להסתדר במשחק העונה ללא ג'ימי אלכסיס ועידן שמש (שאמנם היה על הספסל). אגב, פסטיבל ג'ימי נוהל מצוין על ידי הפועל. בהתחלה הנהלת הפועל עוד ניסתה לדחות את העונש, אך כשראתה שמתחיל מחול שדים, הורידה פרופיל והחזירה את הפוקוס למשחק – היא למעשה אמרה שיש לה אמונה בכל שחקן שיעלה ושהפועל פתח תקוה לא תלויה כולה בשחקן אחד. אופק פישלר, שלא הירבה לשחק העונה, פתח כבלם לצד מתן גושה ומתן פלג והיה נפלא (תשאלו את סזאר). דרור ניר ואופק אושר שיחקו באגפים, כשמוחמד באדיר ורם לוי החזיקו את האמצע. עידן ורד ניהל את המשחק באמצע, כשלצידו רועי זיקרי ורז שטיין.
בניגוד למנהגי, אני לא חושב שיש טעם לספר על מהלכי המשחק. אחרי הכל, אף אחד מכם לא העז להחמיץ אותו אם בצפייה מהיציע או מהטלוויזיה. רז שטיין כבש פנדל בכל שלושת המפגשים מול טבריה והעלה את מאזנו ל-12 שערים העונה. השער השני של הפועל הגיע אחרי בישול פנומנלי של מתן גושה לרועי זיקרי. האחרון, השתלט ועם הרבה קור רוח השכיב שחקן יריב אחד ומצא את הרשת. שער מספר 7 העונה ו-22 סה"כ במדי הפועל. את הדובדבן כבש, מי אם לא, עוז פרץ בתוספת הזמן אחרי בישול יפה של בר נאווי. גם עבור פרץ זהו שער מספר 7 (כולם אגב כשנכנס כמחליף) וגם לו 22 שערים בהפועל. יש אינספור מחמאות שצריך לחלק. עידן ורד היה נפלא, הוציא בחוכמה צהוב שני ואדום לגרשון קופי ועשה עבודה בלתי פוסקת. פישלר וגושה שיתקו את סזאר, מוחא באדיר ורם לוי היו נפלאים.
רוצים להישאר מעודכנים?
כשיבחרו את מצטייני העונה, יהיה מאוד קשה לבחור מבין כמה שחקנים שהתעלו: רז שטיין, ג'ימי אלכסיס, מתן גושה או עוז פרץ. ומה בנוגע למאמן הקבוצה עופר טסלפפה? עכשיו כבר אפשר לומר בוודאות כי זו פעם ראשונה מזה 25 שנים שמאמן משלים שנתיים רצופות בהפועל פתח תקוה ובצדק מוחלט. היו צקצוקים וספקות לאורך הדרך, חלקם מובנים נוכח התבוסה בדרבי, היכולת בחלק לא קטן מהמשחקים, או רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון, מה עוד שטסלפפה קיבל העונה מהמועדון את כל מה שצריך כדי לעלות ליגה. אבל הנהלת הפועל בראשות אבי יחיאל עמדה בלחץ והשאירה את טסלפפה על הקווים. רוב הקהל של הפועל צריך ללכת לבופה של אכילת כובעים ולאכול בהנאה מכל הבא ליד. בסופו של דבר – עוד רגע זה מגיע – וטסלפפה מביא את הפועל אל היעד. ובשורה התחתונה של העונה הזו זה מה שחשוב.
עד המשחק, טבריה הייתה הקבוצה עם מספר ההפסדים הנמוך בליגה. יריבה טובה, קשה ועיקשת. במשחק הזה? האורחים נראו כמו קבוצת תחתית שבאה לחלץ תיקו בכל מחיר כדי להישאר בליגה. לא כך נראית קבוצה שמתיימרת לעלות ליגה. האדום שקיבל גרשון קופי היה מוצדק ולראיה, הוא אפילו לא חיכה שיישלף למולו הצהוב השני וכבר החל לרדת מהמגרש בעצמו. לאחר מכן נראה שהאורחים קורסים מהלחץ והעצבים. יעקב אבבה השתולל, צרח על צוות השיפוט וסיים רק עם צהוב. הספסל של טבריה, ש"זכה" להרבה תשומת לב מאוהדי הפועל בשער הכסף, היה עצבני גם הוא ואובד עצות. לפנדל שנשרק, שגם הוא היה מוצדק לחלוטין, לקחו כמה דקות להתבצע לאור התנפלות רבתית של השחקנים בלבן.
לא ראיתי בעצמי, אבל אני די בטוח שחוליו סזאר ירד מהדשא בבכי. בדומה למשחקים נגדו בריינה בעונה שעברה, אופק פישלר, מתן גושה ושאר שחקני ההגנה שנתקלו בו, מיררו לו את החיים, הכאיבו לו (במסגרת המותר) וניטרלו אותו לחלוטין. החלוץ שהבקיע העונה 15 שערי ליגה שותק וטבריה, שלא הפסיקה לשלוח אליו כדורים ארוכים מבוזבזים, אבדה עצות. מאמן טבריה, אלירן חודדה, שעשה באמת עונה מדהימה עם העולה מליגה א', לא מצא פתרון חלופי וקבוצתו סיפקה רק מצב אחד מסוכן לאורך כל המשחק.
מעבר לניצחון המשכנע על המגרש של הקבוצה, היה זה שח-מט של מועדון. בניגוד לבעלי טבריה, הפועל לא דיברה לפני בתקשורת אלא השאירה את כל מה שיש לה להגיד ליום המשחק. כל ניהול האירוע סביב המשחק הקריטי הזה היה לעילא ולעילא. החל מהשקט לקבוצה והכנתה ועד מיקסום הקהל הכחול והעברתו ליציע המזרחי, שכרך עבודה מורכבת וקשה מול משרד הכרטיסים. קרוב ל-9,000 אוהדים הגיעו למשחק. תקראו שוב ונסו להבין את העוצמה שיש למועדון הזה. באתרי הספורט, בפייסבוק ובטוויטר- כולם דיברו על הפועל פתח תקוה. גם זו תוצאה של הצלחה מקצועית לצד עבודה מאומצת ובלתי פוסקת של המועדון.
ואחרי כל דברי ההלל, נותר רק לחכות שעליית הליגה תהיה סופית, אולי כבר במשחק הבא מול אום אל פאחם. אז נוכל לסכם את סופית את העונה ולצאת בחגיגות. "יאללה הפועל, הרגע הזה הגיע".
