80 שנה עיר, פתח תקוה
80 שנה עיר, פתח תקוה

80 מי יודע? דברים שכדאי לדעת על פתח תקוה

ממי נרכשו האדמות, איפה מדורגת העיר מבחינת מספר התושבים, מאיפה נורו לכאן קטיושות, מי מלך השערים בדרבי וכמה בתי ספר קיבלו תעודות הצטיינות. 80 דברים שכדאי לדעת על פתח תקוה

פורסם בתאריך: 6.7.17 15:23

 

1 פתח תקוה היא המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל ומשום כך נקראה "אם המושבות". אדמות המושבה נרכשו בחודש אב בשנת תרל"ח (1878) משני סוחרים, בעלי האדמות של הכפר הערבי אֻו-מלבס. בחורף שנת תרל"ט נחרש התלם הראשון באדמות המושבה ובו החלה עבודת האדמה שאפיינה את המושבה. מקור השם פתח תקוה לקוח מספר יהושע, שם נכתב: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה". ספר יהושע, פרק ב', פסוק י"ז.

תחנת הרכבת הישנה צילום זאב שטרן

תחנת הרכבת הישנה צילום זאב שטרן

2 סמוך לפתח תקוה הוקמו ישובים שבהדרגה ובשלב מאוחר יותר הסתפחו לשטח העיר, וחלקם הפכו לשכונות. מבין המקומות ניתן לציין את מושב הפועלים עין גנים, שכונת עולי תימן מחנה יהודה, קיבוץ גבעת השלושה, משק הפועלות, ישוב חקלאי כפר גנים, מושב עובדים של הפועל המזרחי כפר אברהם, שכונת עובדים נוה עוז ושכונת נווה כיבוש (קריית אלון).
3 בנובמבר 1943 הוחלט להקים ארכיון עירוני של העיר פתח תקוה ולרכז בו את החומר המנהלי שנוצר תוך כדי פעילות ועד המושבה והמועצה המקומית. הוחלט לסדר את החומרים שנמצאים במחסן העירייה ולאסוף מסמכים שנמצאים אצל אנשים בעלי תפקידים במושבה לשעבר. חבר מועצת העיר, עקיבא ליברכט, קיבל על עצמו תפקיד להקים ארכיון. בשנת 1958 הוקם אגף הראשונים בבית יד לבנים ובו המוזיאון והארכיון ההיסטוריים.
4 בשנת 1958 הוקם מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה. במשך השנים השתנו פניו, התרחבו האוספים והפריטים שבתצוגה וכיום הוא מכיל תצוגה אותנטית לצד הפעלות ייחודיות. המוזיאון לתולדות פתח תקוה מציג את סיפורה המרתק והייחודי של "אם המושבות", המורשת ההיסטורית שלה והווי החיים של האבות המייסדים והמתיישבים הראשונים. המוזיאון ממוקם בקריית המוזיאונים שבעיר, בלב פארק "יד לבנים".
5 בית יד לבנים בפתח תקוה הוקם בשנת 1951 לצורך הנצחת חללי העיר פתח תקוה והינו בית יד לבנים הראשון בארץ. בשנת 1980 זכה בפרס ישראל "על היותו אב לכל הבתים מסוגו בישראל". מנהלו הראשון היה ברוך אורן. הקמת מתחם קרית המוזיאונים נערכה במספר שלבים על ידי האדריכל לייטרסדורף-בלזיצמן. ביום העצמאות, בשנת 1953, נחנך בית יד לבנים. מוזיאון האמנות התווסף ב-1962 ובשנת 1980 החל לפעול במקום הארכיון ההיסטורי לתולדות העיר.
6 תושבי המושבה החדשה חששו משכניהם הערבים ובשנת 1886 בוצעה התנפלות על המושבה היהודית. רק בהתערבות של חיילים טורקים נתפסו חלק המתפרעים. בשל אותו מקרה הוחלט כי למושבה יהיו שומרים. האחרון שבהם היה אברהם שפירא, שעמד בראש אגודת השומרים ושביתו נמצא עד היום ברחוב הרצל 20. מלבדו היו שומרים נוספים: מנחם קופלמן, סנדר חדד, דאוד אבו יוסף, יעקב בן מימון זרמתי ויהודה ראב.
7 סמל העיר מנציח את הבול העברי הראשון שהונפק בידי יצחק דוד גולדנהירש מפתח תקוה, בשנת 1908, ושימש בול דואר בתחומי הארץ ואף נשלח לחוץ לארץ. לא ידוע עד כה מי עיצב את הבול, אך בעיצובו ניתן ביטוי לראשוניותה של המושבה. במרכז הבול ישנם שלושה מוטיבים: מחרשה, שדות ועץ תפוזים. לעיר יש מוטו מאז עברה מיתוג מחדש שנקרא "קצב של עיר, לב של מושבה".

גשר המיתרים צילום זאב שטרן

גשר המיתרים צילום זאב שטרן

8 בשנת 1887 החליט הברון רוטשילד לקח את המושבה תחת חסותו, וזאת לאחר ביקור שקיים בה. 28 משפחות הסכימו למסור לרוטשילד את האדמות שלהם ולעבוד בהן בתמורה לקבלת משכורת קבועה. רוטשילד תרם לנטיעת עצי אקליפטוס שיבשו את הביצות ועזר לגידולים החקלאים בכך שסיפק סוסים וכלים חקלאים. כהוקרה לתרומתו, הוקמה בשנת 1947 אנדרטה בכניסה לרחוב הברון הירש.
9 שלושה אזורי תעשיה ישנם בעיר, שמאכלסים אלפי עסקים שונים. שלושת אזורי תעשיה הם קריית אריה, סגולה וקריית מטלון. אזור התעשיה סגולה הוא הגדול מכולם ובגודל של 5,000 מ"ר. באזורי תעשיה אלו ניתן למצוא כמה מהחברות הגדולות בישראל שגם מספקות עבודה לתושבי העיר.
10 לאחר מספר שנים שהייתה באותו דירוג, העיר פתח תקוה כבר אינה העיר השישית בגודלה בישראל. לפי נתוני רשות האוכלוסין, העיר מדורגת כחמישית בגודלה בארץ, עם כמות תושבים בסך של כ־251 אלף. העיר נמצאת מתחת לערים ראשון לציון עם 259 אלף תושבים, חיפה עם 314 אלף תושבים, תל אביב עם 514 אלף תושבים וירושלים, העיר הגדולה בישראל, עם סך של 927 אלף תושבים.
11 לא פחות מעשרה מרכזים מסחריים, קניונים ומרכזי קניות ישנם ברחבי העיר ובסביבתה. ביניהם ניתן לציין את הקניון הגדול, קניון סירקין, הפאואר סנטר בירקונים ומרכז סגולה, יכין סנטר, קניון גנים, מרכז רום, מטלון סנטר, קניון הדר גנים, קניון אם המושבות וקניון לב העיר. הקניון הגדול, שמוכר גם בשם קניון אבנת, על שם חברת הניהול שבעבר ניהלה אותו, כולל שלוש קומות, כאשר הקומה השלישית היא קומת המותגים.

12 שוק פתח תקווה נמצא במרכז העיר. הרחוב המרכזי בו הוא רחוב ליפשיץ, ולעיתים גם נקרא ככה. השוק כולל עוד רחוב קטן ופנימי. השוק צבר לעצמו מוניטין מכובד במהלך השנים בשל סחורה טריה ומחירים נוחים, אך עם זאת הוא סבל מהזנחה ומהיעדר פיתוח של פנאי ובילוי כמו בשווקים אחרים. בגל הטרור האחרון הוא סבל משני פיגועים.
13 אחד מסימני ההיכר של העיר ושל מרכז העיר הוא בית הכנסת הגדול ברחוב חובבי ציון. בית הכנסת הוקם בשנת 1898, ועדיין משמש את מתפללי מרכז העיר. במהלך השנים סבל בית הכנסת מהזנחה רבה ורק בחודשים האחרונים החל בשיפוץ שאמור לשפר את מראהו. בכניסה לבית הכנסת יש שעון שמש, ובתוכו שני חדרי תפילה, קטן וגדול.
14 סימן היכר נוסף של העיר, ומודרני יותר, הוא גשר המיתרים שנמצא בכניסה לעיר מכיוון כביש ז'בוטינסקי, הגשר נקרא על שמו של סנטיאגו קלטרווה, האדריכל שתכנן את הגשר, והוא מחבר את שני צידי כביש ז'בוטינסקי ומשרת את באי הקניון הגדול ואת בית החולים בילינסון. הגשר נפתח בשנת 2006 והחליף את הגשר הישן שהיה במקום, והוא למעשה העתק מוקטן לגשר המיתרים שקיים בירושלים.

רחוב השחם צילום זאב שטרן

רחוב השחם צילום זאב שטרן

15 מתוך מאות הרמזורים שיש היום בכבישי העיר, מסתבר שהרמזור הראשון הופעל בפתח תקוה בשנת 1957, בצומת הרחובות בר כוכבא ושטמפפר. לפי כתבה שפורסמה בעיתון דבר באותה שנה, היה זה ראש העיר רשיש שלחץ על הכפתור שהפעיל את הרמזור הראשון של העיר. עלות הקמתו הייתה 14 אלף לירות.
16 העיר פתח תקוה מקיימת קשרי ערים תאומות עם תשע ערים בעולם, שבהן הערים קובלנץ שבגרמניה, בקאו ושימלאו שברומניה, שיקגו שברצות הברית, צרניגוב וצרקאסי שבאוקראינה, אי יאנג שבסין, טרונדהיים בנורבגיה ומזריץ בפולין.
17 ב־1971 נורו על העיר קטיושות מאזור דיר בלוט, כפר ערבי שברשות שבשטחי השומרון, וגרמו להרג שני אזרחים. הקטיושות נחתו בשכונת שעריה, וגרמו גם לנזק לבית החולים רבקה, כמו גם מספר בתים פרטיים.
18 אחד מצירי התחבורה המרכזיים של העיר הוא ציר ז'בוטינסקי שמחבר בין את העיר לאזור גוש דן והערים בני ברק, רמת גן ותל אביב. הציר זכה גם לכינוי שלילי והוא "ציר המוות", וזאת לאור כמות ההרוגים והפצועים בתאונות הדרכים שביו בו. לפי ספירת עמותת אור ירוק, 21 בני אדם נהרגו בכביש בטווח השנים 2009-2014.
19 אחד המאבקים המפורסמים בתולדות העיר התרחש סביב קולנוע היכל. המאבק התרחש בשנת 1984 לאחר שראש העיר דאז, דב תבורי, הודיע כי בית הקולנוע יקרין סרטים בשישי בערב. בשל כך, החלו הפגנות ומהומות של תושבים חרדים בעיר, אותם הוביל הרב ברוך שמעון סלומון. לאחר שלא הושגה פשרה סביב הקולנוע, שהמשיך לפעול בימי שישי בערב, הפכו ההפגנות לדבר שבשגרה, ונמשכו עד לשנת 1987 ואז נחלשו בהדרגה.
20 אדמות המושבה נרכשו מהכפר הערבי או-מלבס, שפירוש השם בערבית הוא מתלבש. הכפר עצמו היה ריק מתושבים שחששו ממחלת המלריה שפקדה את אזור הירקון. האדמה שנרכשה נרשמה על שמו של דוד גוטמן.
21 עשרה ראשי ערים כיהנו בפתח תקוה מאז נהפכה לעיר בשנת 1937. הנה הם לפי סדר כרונולוגי: שלמה שטממפר, יוסף ספיר, מרדכי ראוסמן, פנחס רשיש, ישראל פיינברג, דב תבורי, גיורא לב, יצחק אוחיון, אורי אהד, איציק ברוורמן. מבין ראשי הערים, פנחס רשיש ואיציק אוחיון כיהנו הכי הרבה זמן – 14 שנים.

 

כפר גנים ג' צילום זאב שטרן

כפר גנים ג' צילום זאב שטרן

22 ראש העיר איציק אוחיון מוכר כמי שהוביל ברחבי העיר בניה חדשה, וקידם את העיר בהיבטים רבים. כהונתו הסתיימה בצורה קשה לאחר שבשנת 2011 נחשד בקבלת שוחד מאנשי עסקים בעיר. בינואר 2013 הודיע אוחיון בצעד דרמטי כי הוא פורש מתפקידו בשל מצבו הבריאותי. באוקטובר 2013 הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק נגדו.
23 בשנת 1970 התפרסם השיר בשם הבלדה על יואל משה סלומון שכתב יורם טהר לב והלחין שלום חנוך. השיר מתאר את התקופה ההיסטורית שבה סיירו יואל משה סלומון, זרח ברנט, יוסף שטמפפר ודוד גוטמן, בסביבת הכפר או-מלאבס לצורך הקמת המושבה פתח תקוה. השיר מתאר את החששות של המסיירים מהאזור בשל מחלת המלריה. הבלדה מסיימת את התקליט "שבלול" של אריק אינשטיין ושלום חנוך, שהופק בשנת 1970.
24 בפתח תקוה ישנן שתי תחנות רכבת, בסגולה ובקריית אריה. אך בעבר פעלה בעיר רכבת ששירתה את פרדסי המושבה, ושדרכה היו מעבירים החקלאים את פירות ההדר שגידלו לכיוון נמל יפו. תחנת הרכבת פעלה ברחוב פינסקר, ואת שרידיה ניתן לראות גם היום. התחנה החלה לפעול בשנת 1922 לערך, והקו הפעיל שלה הסתיים בשנת 2000.
25 המאפיה הראשונה בעיר הוקמה ברחוב סלור על ידי משפחת בומבי בסוף המאה ה-19. אב המשפחה התקשה למצוא איכרים שיסכימו למכור לו חלקת אדמה מחשש לעשן ולכלוך שיפלט מהמאפיה. לבסוף הקים את המאפיה בחלקה החצר האחורי של אחת המשפחות, והוא היה לאופה הראשון של המושבה, וליד המאפיה גם הקים את ביתו. התנורים הוסקו על ידי העצים שלוקטו בפרדסים. המאפיה פעלה עד לשנת 1940.
26 הבית ברחוב מונטיפיורי 3 נבנה בשנות העשרים והיה אחד הבתים היפים ביותר ברחוב. לרעיון להקים בית כזה אחראי אברהם סווטיצקי, שהחליט להגשים את חלומו ולבנות בית שדומה לבתי העיר אודסה. זמן קצר לאחר שעבר להתגורר בבית עם משפחתו, ובשל מצוקת הדיור במושבה, הוא השכיר את הבית לטובת סניף בנק, ורק לאחר מעבר הבנק לרחוק חובבי ציון, חזר סווטיצקי להתגורר בו עד יום מותו. היום כלול הבית בתוכנית השימוש של מרכז העיר.
27 4,469 הצגות, מופעים והרצאות הוצגו למעלה מ־6,000 פעם בהיכל התרבות בפתח תקוה מאז הוקם בשנת 2003. בהיכל מתקיימות 13 סדרות תוכן שונות, במקום ארבעה פסנתרים ביניהם הפסנתר הראשון של פתח תקוה ופסנתר של נחצ'ה היימן ז"ל. בנוסף בהיכל שלוש תערוכות מתחלפות ותערוכה קבועה וכן תשעה חדרי אומנים מאחורי הקלעים. בשנה שעברה, שנת 2016, התקיימה לראשונה הופעתו של הזמר שלמה ארצי בעיר. ההופעה הייתה גם הראשונה שהתקיימה התקיימה באצטדיון המושבה, כשלטובת הערב נבנתה בו במה שעליה הופיעו ארצי ולהקתו. זו הייתה ההופעה הגדולה הראשונה שהתקיימה במושבה של זמר מוביל, וכאמור, הראשונה של ארצי בפתח תקוה.

בית החולים בילינסון צילום: ניר קידר

בית החולים בילינסון צילום: ניר קידר

28 מרכז שניידר לרפואת ילדים, בית החולים הראשון והגדול בארץ לילדים, הוקם בשנת 1991. כשבית החולים תוכנן, רבים תהו וחשבו שאין כל צורך בבית חולים ייעודי לילדים. בתקופה בה ילדים טופלו יחד עם מבוגרים, כלל לא הובן למה ילד הוא בעל צרכים אחרים מאשר מבוגרים, וחשבו שבית החולים יעמוד כ"פיל לבן" ברחוב קפלן ולא יהיה לו כל ביקוש. ארווינג שניידר ז"ל, המייסד והתורם הגדול של מרכז שניידר, היה בעל חזון ואמר אז "אמהות ישראל תצבענה ברגליים". זמן קצר לאחר שבית החולים הוקם, גילו כולם כי הוא צדק. ילדים מכל רחבי הארץ הגיעו לטיפולים שונים במרכז שניידר לרפואת ילדים, מחלקות גדלו והתרחבו ובימים אלה מוקם בניין נוסף שישרת מאות אלפי תינוקות, ילדים ובני נוער מדי שנה.
29 בחודשים האחרונים החל להיבנות הבניין החדש במרכז שניידר לרפואת ילדים. בניין זה נולד מתוך רעיון להמשיך לקדם ולפתח את רפואת הילדים בארץ, להרחיב את תחומי ההתמחות, לשפר את תנאי האשפוז ולתת מענה רפואי וסיעודי לילדים רבים נוספים. הבניין עתיד להיחנך בשנת 2018. מבנה האשפוז החדש, בן שבע קומות, מוקם בסמוך לבניין הקיים על שטח כולל של 36,000 מ"ר. הבניין החדש צפוי להכפיל את ההיקף הקיים של בית החולים.
30 במרכז שניידר פועלת תכנית השתלות איברים המבצעת את מרביתם המוחלט של ניתוחי השתלות האיברים בילדים בישראל. מרכז שניידר הוא בין בתי החולים הבודדים לילדים בעולם אשר ערוך לבצע מספר ניתוחי השתלות איברים במקביל. בין כתלי בית החולים מתבצעים ניתוחים אלה, מהניתוחים המורכבים שיש ברפואה, כדבר שבשגרה. עד היום בוצעו במרכז שניידר למעלה מ־500 ניתוחי השתלות איברים בילדים. בשנת 2016 בלבד בוצעו 29 השתלות כליה, 14 השתלות כבד ו־3 השתלות לב בילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ.
31 היחידה לרפואה דחופה (מיון) במרכז שניידר לרפואת ילדים נמצאת אמנם בעיר פתח תקוה, אך מטפלת מדי שנה בכ-55,000 תינוקות, ילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ והעולם. הורים רבים נוסעים מרחקים רבים על מנת שילדם יקבל טיפול רפואי בבית החולים הייעודי לילדים. בכל רגע נתון אפשר למצוא בבית החולים ילדים תושבי אילת, ילדים מצפון הארץ וגם ילדים מחו"ל.

32 בכל יום מגיעים לבית החולים בילינסון כ־18,000 אנשים (מטופלים, בני משפחותיהם מבקרים במרפאות ובמכונים).
33 המערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון הוא מערך הלב הגדול בישראל במספר אנשי הצוות, מספר הרופאים בעלי תואר פרופסור ובנפח פעילותו. מדי שנה מגיעים למרפאות מערך הלב כ־30,000 מטופלים, נעשות כ־1,400 בדיקות סיטי של הלב. מדי שנה, מתאשפזים במערך כ-5,000 מטופלים הסובלים מבעיות לבביות ומתבצעות בו כ-5,000 פעולות באמצעות צנתר.
34 מדי שנה מגיעים למחלקה לרפואה דחופה (מיון) בבילינסון והשרון 164,553 מטופלים בהם מבוצעות כ־29,941 פעולות כירורגיות שונות. מתוכן כ־200 ניתוחים בעזרת רובוט.
35 בעשר האחרון נעשו בבית החולים בילינסון מעל ל־3,000 השתלות איברים (השתלות לב, ריאות, כליות, כבד, מעי וקרניות), מהן 116 השתלות לב ו־1,848 השתלות כליה.
36 שנת 1950 הייתה שנה שוותיקי העיר ותושבי הישוב דאז יזכרו לנצח. באותה שנה ירד שלג היסטורי בפתח תקוה. השלג של אותה שנה היה הנרחב ביותר בארץ מאז החלו המדידות המטאורולוגיות בארץ. מאז אותו שלג שירד בעיר, לא זוכרים התושבים שלג כלשהו. הברד הכבד שירד בשנות ה-90 גרם לחלק מהתושבים לחשוב שמדובר בשלג מפתיע, אך לצערם היה זה, כאמור, רק ברד.
37 בשנת 1937 קיבלה המושבה פתח תקוה מעמד של עיר. ההצעה להפוך את המושבה לעיר עלתה שלוש שנים קודם לכן, אך היא נתקלה בהתנגדות מצד האיכרים שחששו שהעיר תסכן את המושבות שסביבה. פתח תקוה הוכרזה כעיר שלוש שנים לאחר הכרזת העיר תל אביב, ובכך הפכה לישוב העברי השני שמקבל מעמד של עיר.
38 עם הקמת המושבה בשנת 1878 החלו המתיישבים לעבד את האדמות. השנים הראשונות לא היו פשוטות עבורן והגשמים שירדו הפכו את האדמה לביצה. הם גם השקיעו את הונם בגידולים בשל חוסר ניסיונם. תחילה גידלו המתיישבים חיטה, שעורה, עדשים, תורמוס ושיבולת שועל. לאחר מכן החלו המתיישבים לנטוע גפנים ופרי הדר, מה שלימין יהפוך להיות לאחד הסמנים של העיר בדמות פרדסים רבים שסיפקו פירות הדר במשך עשרות בשנים.
39 כלי התחבורה הציבורי הראשון של המושבה היה הדיליז'נסים – מרכבות הנוסעים. הן החלו לפעול בשנת 1900, ושירתו את התושבים בקו פתח תקוה יפו ובקו פתח תקוה ראש העין. כל מרכבה הייתה יוצאת בבוקר ליפו וחוזרת בערב, כאשר הנסיעה נמשכה מספר שעות, ולעיתים אף נאלצו הנוסעים לדחוף את המרכבה בגבעות. אחד החששות של הנוסעים במרכבות היו שודדי הדרכים. הופעת כלי הרכב הממונעים למעשה העלימו את שירות המרכבות ההיסטורי.
40 אחד ממפעלי התרבות הראשונים של המושבה היה תזמורת כינור ציון, אותה הקים וניצח ליב גיסין. התזמורת שימחה את התושבים בחתונות וניגנה גם בקבלת פנים של אנשים חשובים כמו למשל הברון רוטשילד.
41 בשנים הראשונות של המושבה לא היה רופא וגם לא רוקח, ומי שטיפל בחולים היו "מרפאים" או "ידענים" שהכינו תרופות והזריקו לחולים. נוכח המצב הקשה ביקשו בישוב את עזרתו של הברון רוטשילד. הרופא הראשון שהגיע למושבה היה ד"ר שטיין, וגם אז רק אחת לשבוע. בשנת 1911 הוקמה קופת החולים הראשונה מטעם הסתדרות העובדים, ואילו בשנת 1936 נחנך בית החולים בילינסון.
42 רבקה סלור הייתה המיילדת היהודייה הראשונה במושבה, כאשר קדמה לה מיילדת ערביה מפג'ה.
43 בפתח תקוה יש בסך הכל 372 גני ילדים (לא כולל המוכר שאינו רשמי), 39 גני ילדים של החינוך המיוחד, 37 בתי ספר יסודיים (כולל חב"ד), 9 חטיבות ביניים, 7 חטיבות ביניים ממלכתי־דתי, 5 תיכונים ממלכתיים, 3 תיכונים טכנולוגיים ו־5 תיכונים ממלכתי דתיים. יש 10 בתי ספר כוללניים של החינוך המיוחד מכיתה א׳ עד גיל 21 שנה.

חטיבת אחד העם. צילום: זאב שטרן

חטיבת אחד העם. צילום: זאב שטרן

44 בפתח תקוה פועלים כיום 45 גני ילדים ועשרה בתי ספר לחינוך מיוחד הנותנים מענה למגוון רחב של אוכלוסיית ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הם עובדים על פי נהלים של משרד החינוך ומובילים יעדים חינוכיים ופדגוגיים בהלימה ליעדי המשרד. כמו כן יש כ־80 כיתות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל, וכ-550 תלמידי חינוך מיוחד תושבי פתח תקוה לומדים ברשויות חוץ. בסך הכל יש כ-2,500 תלמידים בחינוך המיוחד.
45 חטיבת רבין לחינוך מיוחד זכתה בפרס חינוך מחוזי בגין פיתוח תכניות ייחודיות לחיים עצמאיים ואיכותיים בקהילה לשנת תשע"ד. בית הספר ממ"ד שלום זכה במקום ראשון באולימפיאדת המדע הראשונה בחינוך המיוחד לשנת תשע"ז.
46 בית ספר הראשון שנפתח בעיר הוא פיק"א שנוהל שנים רבות על ידי המנהל המיתולוגי דוד חיון. בשנת תרס"ח (1908) הוציא בית הספר את מחזור הבוגרים הראשון שלו. תעודת הגמר נכתבה בשלוש שפות: עברית, ערבית ותורכית.
47 בית הספר קפלן זכה בשנה"ל תשע"ז בפרס חינוך ארצי. קדמו לו בתי הספר, קרול שזכה בשנת תשע"ו בפרס חינוך מחוזי, הוברמן שזכה בשנת תשע"ה בפרס חינוך ארצי, בית הספר אורנים שזכה בפרס חינוך מחוזי ואמיר בארצי בשנת 1999.
48 החווה החקלאית הוקמה לפני 83 שנה בשנת 1934 לצד קיבוץ גבעתה שלושה הישן, ביוזמת רוזה כהן- אמם של יצחק רבין ורחל רבין יעקב- היה זה בית הספר החקלאי המחוזי הראשון של זרם העובדים.
49 מכללת העיר פתח תקווה הוקמה בשנת 2001 כשלוחה של האוניברסיטה הפתוחה ומנוהלת על ידי מנהלת האגף להשכלה אקדמית אודליה אייזנברג. במכללה כ־4,000 תלמידים.
50 בית הספר "חן" לשגרירים צעירים של פתח תקוה הוקם לפני 20 שנה, על ידי אריה ימיני, שהיה מנהל בית הספר, מתוך מטרה להכשיר את בני הנוער לתחום הדיפלומטיה ולתת להם כלים בלימודי ארץ ישראל. היום מנהלת את השגרירים רחל אמרני ובית הספר מהווה מסגרת למצוינות המיועדת לתלמידי כיתות ח'-יב', ולתלמידי כיתות ה'-ו' בבתי הספר היסודיים.
51 הקונסרבטוריון העירוני בעיר קיים זה 66 שנה. במהלך שנותיו זכה בפרסים בארץ ובעולם. במקום בית ספר מנגן הפועל זה 26 שנה ולומדים בו 1,600 תלמידים בנגינה ובשירה.
52 8.5 אחוזים מהתלמידים הלומדים בעיר מסיימים עם תעודות בגרות מצטיינות, נתון גבוה מהארצי שעומד על 7.1 אחוז. מבין הלומדים בתיכוני העיר, 12 אחוז מהלומדים בעיר מסיימים עם בגרות 5 יחידות ו־38 אחוז מהלומדים מסיימים עם 5 יחידות אנגלית.
53 בפתח תקוה ישנם 340 גני ילדים ו־12,000 ילדי גן מכל המגזרים. בעיר יש 49 גני ילדים ירוקים שעברו תהליך הסמכה שעיקרו הקפדה על אורח חיים בריא וירוק (מיחזור, שימוש בקומפוסט, שימוש בחומרים מהטבע, טיפוח גינת ירק ועוד).
54 במהלך הרבעון הראשון של השנה הגיעו לעיר 3,199 תושבים חדשים, ועזבו אותה 2,110. מבין אחוז הנכנסים היו 44 אחוז בגילאים 0-5, כאשר מבין העוזבים 25.6 אחוז היו בגילאי 31-40. העיר הבולטת ממנה הגיעו תושבים חדשים היא תל אביב.

שלמה ארצי בהופעה באצטדיון המושבה צילום זאב שטרן

שלמה ארצי בהופעה באצטדיון המושבה
צילום זאב שטרן

55 הבניה בשכונות החדשות בראש העין משפיעה באופן ישיר על תושבי העיר ובעיקר על זוגות צעירים שמעוניינים לקנות דירה. בעוד שבפתח תקוה דירות חדשות בנות 4 חדרים למשל כבר נושקות לשני מיליון שקלים, בראש העין המחירים נמוכים יותר, מה שמתבטא בעזיבה של תושבים את העיר לראש העין. במהלך ארבעת החודשים הראשונים של השנה, עזבו לראש העין 348 תושבים, יותר מאשר לכל עיר אחרת בישראל.
56 השכונה הגדולה ביותר בעיר, על פי נתוני העירייה, הוא אזור שמוגדר כמרכז העיר צפון, בו ישנם 11,213 בתי אב. במרכז העיר דרום ישנם 9,423 בתי אב והיא השנייה בגודלה. בשכונת אם המושבות החדשה ישנם 5,042 בתי אב.
57 נכון לתחילת שנת 2017, בפתח תקוה מתגוררים 46,845 אלף עולים, שמהווים 18.1 אחוזים מאוכלוסיית העיר. מקרב העולים 87.2 אחוזים הם מברית המועצות לשעבר, ועוד 5.3 אחוזים מאתיופיה. פרט לכך ניתן למצוא עולים גם ממדינות כמו ארגנטינה, בלגיה, הונגריה, מרוקו ועוד.
58 האזרחים הוותיקים של העיר מהווים 16 אחוזים מאוכלוסיית העיר. סך הכל ישנם 42,542 תושבים ותיקים (גימלאים). 37 אחוזים מתוכם הם גברים, ואילו היתר נשים.
59 בעזרת נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן לדעת אף מהן העדפות מי השתייה של תושבי העיר. 21 אחוז מתוכם שותים ממי הברז, 46.3 אחוזים שותים מי ברז מטוהרים או מסוננים, ואילו 32 אחוזים שותים מים מבקבוקים או ממיכלים.
60 מבין משרתי המילואים לשנת 2016 בערים הגדולות בישראל, מדורגת העיר במקום החמישי כאשר בשנה זו שירתו במילואים 17,092 תושבים.
61 מתברר שתושבי העיר אוהבים להזמין חבילות מחו"ל, כי במהלך שנת 2016 הם הזמינו 361,095 חבילות. בממוצע מדובר ב-1.56 חבילות לכל תושב.
62 לא מעט מסעדות, ובשנים האחרונות גם ברים, נפתחים בעיר ככשרים או שהופכים לכאלו. כתוצאה מכך הם משתמשים בכשרויות השונות. התפלגות העסקים מגלה כי 74 אחוזים מתוכם משתמשים בכשרות של הרבנות הראשית, 17 אחוזים בכשרות מהדרין, עוד 6 אחוזים בכשרות בית יוסף, ואילו מחפוד והעדה החרדית עם אחוז אחד לכל אחד.
63 נוסח בתי הכנסת בעיר מחולק בעיקר לשלוש עדות עיקריות – תימני, ספרדי ואשכנזי. עם זאת, עדיין ניתן למצוא בתי כנסת לפי נוסחים נוספים, כמו למשל נוסח לובי, אתיופי, הודי, תוניסאי, כמו גם נוסח בבלי, ירושלמי, בוכרי, פרסי ועוד.

64 עבור אלו שלא יודעים, לעיר פתח תקוה יש בארות מים משל עצמה, והיא משתמשת בהן לטובת אספקת מים לתושבי העיר. עם זאת, העיר רוכשת מים ממקורות רק במידת הצורך. למקורות ישנו מרכז מבקרים, שנמצא על בצידי כביש 483 שמחבר בין פתח תקוה לראש העין, ובסמוך לקיבוץ גבעת השלושה.
65 וגיחה לספורט: בשנת 1940 נחנך המגרש המיתולוגי ברחוב אברבנל, שהיה מכונה "הבריכה". הוא שימש כמגרשה הביתי של הפועל פתח תקוה בתקופת הזהב של המועדון, עת זכתה בשש אליפויות וגביע אחד. כעבור 27 שנים, הקבוצה עברה לשחק באצטדיון החדש בעיר, שמהר מאוד קיבל את הכינוי "האורווה". 44 שנים החזיק האיצטדיון הזה, עד שנהרס ב-2011 לטובת אצטדיון המושבה החדיש. יכולים להמר כמה זמן יחזיק האצטדיון הזה?
66 הפועל מחזיקה בשיא מפואר בכדורגל הישראלי, שקשה לראות מתי ישבר. משנת 1959 עד 1963, דרסה הפועל את כל הקבוצות שנקראו בדרכה, והייתה בכך לקבוצה העוצמתית ביותר שידע הכדורגל הישראלי, עם חמש אליפויות רצופות. נחום "ראש הזהב" סטלמך, יעקב ויסוקר, האחים רצאבי ובועז קופמן היו הכוכבים באותה תקופה. האם הפועל באר שבע יכולה לשבור את השיא הזה?
67 מכבי פתח תקוה רשמה את הישג השיא של קבוצה מהעיר במפעל אירופי, כשעלתה בעונת 2005/2006 לשלב הבתים של הליגה האירופית, אחרי ניצחון חוץ 2:5 מרשים על פרטיזן בלגרד.

אצטדיון האורווה צילום זאב שטרן

אצטדיון האורווה צילום זאב שטרן

68 הפועל הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהופיעה בגביע אירופה למחזיקות גביע. זה קרה בעונת 1992/3, אז עברה הפועל את סטרומסגודסט הנורבגית בסיבוב המוקדם, אך נכנעה לפיינורד ההולנדית, עקב שערי חוץ.

69 הפועל מחנה יהודה מבלה כבר מעל ל-50 שנים בליגות הנמוכות בישראל. אך בשנות ה-60, הקבוצה מהשכונה בילתה שתי עונות בליגה הלאומית, שהייתה אז הבכירה בישראל. מאז הידרדרה הקבוצה לליגות הנמוכות, וחזרה לראשונה לליגה א', השלישית בטיבה, לפני ארבע שנים, לראשונה מזה 35 שנים.

70 ענף הכדורסל בעיר תמיד היה בצילם של הכדורגל ואפילו של הכדוריד, אבל למכבי פתח תקוה, שמשחקת כיום בליגה הארצית, יש מספר הישגים להישען עליהם. בעונת 2001/2002, בזמן שהקבוצה הייתה בליגה הלאומית, היא הגיעה להישג מדהים כשהעפילה לחצי גמר גביע המדינה, ונכנעה רק למכבי תל אביב הגדולה, שזכתה באותה עונה בגביע הסופרוליג. עונה לאחר מכן העפילה הקבוצה לליגת העל, לראשונה מאז שנת 1958, אך לא הצליחה להעמיד תקציב מינימום ובליגת העל שיחקה קבוצה מאוחדת בשם מכבי גבעת שמואל/פ"ת. בעונת 2004/5 עלתה הקבוצה המקורית של מכבי לליגת העל, אך נשרה ללאומית לאחר עונה אחת בלבד.

71 בשנות ה-60 וה-70 היה ענף הכדוריד בעיר תוסס כמעט כמו הכדורגל. הפועל זכתה בשלוש אליפויות (1966, 1967, 1970), בעוד שמכבי הפגינה שליטה מספר שנים מאוחר יותר, עם אליפויות ב-1978, 1980 ו-1981.

72 שיאן ההופעות הפתח תקואי בנבחרת ישראל בכדורגל הוא השוער יצחק ויסוקר, עם 69 הופעות. מלך השערים מהעיר הוא כמובן נחום סטלמך, עם 22 שערים.
73 מלכי השערים בדרבי של פתח תקוה הם נחות סטלמך וזכריה רצאבי, עם 11 שערים כל אחד. ממכבי, הכובשים המצטיינים הם אליעזר שפיגל והמנהל המקצועי הנוכחי של הקבוצה, עומר גולן, עם שבעה שערים כל אחד.
74 אחת ממערכות הבחירות ההיסטוריות של העיר התרחשה בשנת 1940, כאשר הבחירות בין הגושים המתמודדים הסתיים בתיקו. בסופו של דבר, יוסף ספיר מתמנה לראש עיריית פתח תקוה בהחלטת המושל הבריטי ב־14.8.1940.שנה לאחר מכן, מחליטה אותה מועצה להנציח רחוב על שמו של ז'בוטינסקי, מה שהופך לרחוב מרכזי במושבה ובעיר, עד עצם היום הזה.
75 לצורך השקיית הפרדסים נהגו בעלי הפרדסים לחפור בריכות מים שמהן השקו את האדמות. ילדי המושבה השתמשו במי האגירה לצורף בריכת שחיה בימי הקיץ. אלא שבאחד הימים טבע בבריכה ילד, מה שגרם לאחד מבעלי הבריכות, מנחם רוסינוב, לשכור שחיין שילמד את ילדי המושבה שחיה. לשם כך הוא שכר את השחיין הנודע אז משה ברקר, שהגיע למושבה מגרמניה. בריכת האגירה של רוסינוב זכתה בשל כך לכינוי "בריכת רוסינוב".
76 מרבית העולים שעלו לישראל ממדינות ערב התגוררו בשיכוני עולים. בשנת 1951, עם גל העליה מעיראק, התגוררו מרביתם במעברת עמישב, ששמה הראשון היה מעברת פתח תקוה. החיים במעברה היו קשים מאוד, והתושבים התגוררו תחילה באוהלים ולאחר מכן בפחונים. המעברה אז לא הייתה בתחומה של העיר, והיא צורפה רק בשנת 1956.
77 באביב של שנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, היו עסוקים תושבי המושבה במלחמה אחרת- מלחמה בארבה. נחילי ארבה תקפו את פרדסי וגידולי המושבה וגרמו נזק רב. במושבה הוקמה ועדה מיוחדת ותושבים ותלמידי העיר יצאו לשדות ולפרדסים בניסיון להילחם בתופעה. חלק מחנויות נסגרו ובמשך מספר חודשים נלחמו התושבים בחרק המזיק. המאבק עלה כסף רב ופגע קשות ביבול.

78 שני בתי עלמין קיימים בעיר, ירקון וסגולה. תושבי העיר נקברים בדרך כלל בבית העלמין סגולה. בשל מצוקת מקום, החלו בבתי העלמין בקבורה בקומות.
79 בפתח תקוה נמצאים כמה בתי משפט, הראשון הוא בית משפט השלום שנמצא ברחוב בזל, וכולל בתוכו גם בית משפט לתביעות קטנות. ברחוב הס נמצא בית המשפט התעבורתי. בפתח תקוה נמצא גם בית דין רבני, ברחוב שפיגל.
80 בשנה הבאה תציין פתח תקוה 140 שנה לייסוד המושבה. אז שיהיה במזל טוב וניפגש בשמחות.

 

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר