לאן הולכים הברווזים כשהאגם קפוא? אתה יודע? ואולי את? מה שבטוח זה שנהגי מוניות מתרגזים כששואלים אותם את השאלה הזאת … לא ששאלתי למקרה שמישהו מביניכם תהה בליבו על פשר השאלה המוזרה. הולדן שאל, הולדן קולפילד. הוא ולא אחר.
התפסן משדה השיפון עטיפת המהדורה העברית הראשונה עיצוב שמעון זנדהאוז
ברומן נפלא ומרגש ברא ג'.ד סלינג'ר את עולמו הפנימי והייחודי של נער מתבגר העונה לשם הולדן. ממש לפני חג המולד מחליט הבחור ששוברים את הכלים ולא משחקים, גומר אומר בלבו ועוזב את פנימיית פנסי היוקרתית. הרומן מתאר תקופת זמן בת שלושה ימים בלבד, ואף על פי פרק הזמן הזעום, ניתן להתחבר אל הדמות באופן חד ומיוחד. במסעותיו בניו יורק מתאר לנו הולדן את העולם מנקודת מבטו שלו, האנשים ה"צבועים" המקיפים אותו והחברה המזויפת בה הוא חי מוציאה אותו לגמרי מדעתו. בעודו תר ללא הפסקה אחר אקטים מיניים מזדמנים וזולים, מספיק הולדן, בסלידה רבה מרוב הסובבים אותו, להפגין ציניות יוצאת מן הכלל וחכמה בל יתוארת. וכמובן, לרקוד נהדר. להתרגש ולרגש.
אין ספק שאת הספר הזה קשה לעזוב, ולא בכדי. יש בו כמעט הכל כמעט מהכל. אז אם עדיין לא מצאת פתרון בשביל הברווזים, אולי כדאי לתפוס את הספר, לגשת אל שדה השיפון הקרוב לביתך, ולהתחיל ולגמוא מן היצירה המופלאה.
קריאה מהנה!
