אליאן ימיני
אליאן ימיני

להיות טבעונית זה ממש לא נורא

בניגוד לדעה הרווחת, אני ממש לא נכנסת לאנשים לצלחת.אני גם לא חיה על עלים, אין לי כוח לשטוף אותם

יום אחד קמתי בבוקר וגיליתי שהצטרפתי לכת. כת מוזרה של אנשים קיצוניים, שלא מצאו על מה לריב, אז הם החליטו להיכנס לצלחות של אנשים. ממש לא תכננתי להצטרף לכת הזאת, זה פשוט קרה. למעשה, הייתי בטוחה שבחיים לא אצטרף אליה, כי היא קיצונית ומוגזמת וכי מי בכלל יכול לחיות בלי פיצה ושוקולד?!
הכל התחיל בסביבות גיל שש, כשגיליתי שעוף באמת עשוי מתרנגול ושבשר זה אשכרה בשר אמיתי. אני רוצה לתאר לכם את רגע התגלית: יום שישי בצהריים, אבא לוקח את אחותי התאומה ואותי מבית הספר ואנחנו נוסעים אל סבתא. בדרך אנחנו עוצרים לקנות אוכל מוכן – פולקה. מגיעים אל סבתא, שהכינה לנו את האורז המדהים שלה, ואחותי ואני יושבות לאכול אורז עם אפונה ופולקה. אנחנו מדברים, וסבתא או אחותי או אבא – מישהו מהם, מדבר על עוף. פתאום נפל לי האסימון – יכול להיות שעוף זה עוף אמיתי?.
שאלתי את אבא שלי, אבל הוא התעלם והלך למטבח. הלכתי אחריו והמשכתי לשאול. הוא לא ענה לי, אז הבנתי לבד את התשובה. אמא מספרת לי ש"הכרזתי" שאני לא אוכלת בשר.
כן, עד אז לא הבנתי את זה, מודה. האמת, בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה צמחונות או טבעונות.
תהליך המעבר לצמחונית כלל קשיים רבים. כמו למשל תגלית נוספת וכואבת שעל פיה גומי, ובעיקר גאמי בירס (דובוני גומי), עשוי מג'לטין דגים. וואו, כמה אהבתי גומי.

אבל הכי קשה היה עם ההורים – אבא לא ממש התלהב וחשב שזה יעבור לי. אמא, לעומתו, הביעה קצת יותר תמיכה – בתנאי שאוכל ביצים במקום.
שנים אחר כך ובניגוד לרצוני, נודע לי כיצד מייצרים מוצרי חלב. ובאמת שלא רציתי לדעת.
הידיעה הזו, יחד עם ההפסקה הזמנית ביותר של אמא שלי ממוצרי חלב, הובילה לכך שאני בעצמי הפסקתי לצרוך מוצרי חלב. בשלב כלשהו הפסקתי גם עם ביצים, וככה, בלי שהתכוונתי לזה, הצטרפתי לכת הלא אהודה במיוחד – הכת הטבעונית.
חברי הכת קיבלו אותי בזרועות פתוחות ותומכות. אני עדיין לא מכירה את כולם, ובכל פעם שאני מכירה מישהו שגם הוא טבעוני – זה כמו לפגוש עוד ישראלי בחו"ל. יש בינינו מעין אחוות אחים, כזו של "וואי, גם לי אין מה לאכול פה חוץ מחסה!".
חשוב לי גם לציין שבניגוד לדעה הרווחת, אני ממש לא נכנסת לאנשים לצלחת. המידה שלי פשוט גדולה מידי בשביל זה. אני גם לא חיה על עלים, אין לי כוח לשטוף אותם.

נוער - טל גלבוע. צילום גיא כושי ויריב פיין

טל גלבוע. צילום גיא כושי ויריב פיין

מאז שטל גלבוע נכנסה לאח הגדול, המודעות לטבעונות גדלה. היום כבר לא כל כך מוזר להיות טבעוני והמבחר שלנו באוכל גדול יחסית. טוב, גדול זאת מילה גדולה, אבל יש לנו מבחר. או לפחות סלט. אם באמת בא לנו מבחר, תל אביב היא ללא ספק ה-מקום למסעדות טבעוניות, אבל בתור אחת שנרתעת מתחליפי בשר וגבינה ושאין לה כוח לנסוע לתל אביב כדי לאכול, גיליתי מבחר חביב של מנות טבעוניות גם ביכין סנטר המקומי והאהוב. אז נכון, כשאני יוצאת עם חברים לאכול, אני בהחלט מהווה גורם בעייתי במציאת מקום, אבל היי – איזה כיף זה לדעת שמתחשבים בך ככה!
ולסיום, באמת חשוב לי שתדעו שלהיות טבעוני זה ממש לא נורא. אנחנו אוכלים, והרבה, ויש לנו פיצה, המבורגר, חביתות ואפילו שוקולד. בימינו זה כבר ממש לא מוזר להיות טבעוני, זה אפילו לגיטימי! עכשיו תסלחו לי, אני הולכת להראות את הכתבה הזאת למשפחה הארגנטינאית שלי. אולי עכשיו הם יפסיקו להסתכל עליי כאילו אני יצור שנחת מהחלל בעל האש הבא.

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר