מדור נוער שדה אבטיחים. צילום אליהו הרשקוביץ
שדה אבטיחים. צילום אליהו הרשקוביץ

על אבטיחים, אחים ועל מסיבת בריכה: הסיפור של אדווין

שדה המלפפונים של אדווין מלא בהמון אבטיחים. סיפור קצר שיש בו הכל

פורסם בתאריך: 25.4.18 18:25

צור הנדל. צילום אגף הנוער

צור הנדל. צילום אגף הנוער

שדה המלפפונים של אדווין מלא בהמון אבטיחים. כל כך הרבה אבטיחים שנדיר למצוא שם מלפפונים. למען האמת, בשביל למצוא מלפפון בשדה המלפפונים של אדווין צריך להיות אדם עם המון מזל. לאדווין זה לא מפריע, הוא לא זוכר מתי בפעם האחרונה הוענק לשדה של אבטיחים שם כל כך יפה. ומשום כך נשאר השם.
יום יום מנער אדווין איבריו עם צאת חמה ומיד יוצא אל שדה המלפפונים. בדרכו אל השדה מספר לעצמו אדווין בדיחות ושר שירים, רובם ביידיש. אדווין לוקח מיד ספוג וקצת סבון ומקרצף את כל שבעת האבטיחים בשדה המלפפונים שלו. על מנת לנקות את האבטיחים מהסבון, משתמש אדווין בחלב עזים דל שומן, כך שהוא גם שוטף את הסבון מהאבטיחים וגם שומר עליהם חטובים ורזים.
ג'רמי, מרגוט, דניאל, אלן וסטנלי הם אבטיחים שאוהבים לשמוע סיפורי ילדים. מאיר וישמעאל אוהבים סיפורים של גדולים. לכן מיד לאחר שמקריא אדווין לג'רמי, מרגוט, דניאל, אלן, וסטנלי את בים בים בם תירס חם, מקריא אדווין את הסיפור בשנית למאיר וישמעאל, הפעם עם שפם. הוא חושב שהם לא שמים לב שהשפם מזויף, הוא טועה כמובן. הם לא רוצים שהוא ייעלב אז הם מעלימים עין.
האבטיחים אוהבים מאוד את אדווין, זה הדדי כמובן. אדווין הוא אבא מצוין. הוא דואג לילדיו כמעט כשם שהיו אבטיחיו. יום אחד בנו הבכור מיכאל עורך מסיבת בריכה בביתם על יד שדה המלפפונים (אם תוהים אתם לגבי מקור הכסף לבריכה, שהרי לא מוכר אדווין את אבטיחיו, דעו שאשתו היא עורכת דין מאוד מצליחה) כל החברים כבר כאן אך למיכאל המסכן אין במה לכבדם.
מיד רץ מיכאל אל שדה המלפפונים של אביו ולקח את כל שבעת אחיו, הדם ניגר מכל פה ופה והשמחה הייתה גדולה. לעת ערב תקפו את מיכאל רגשות אשם עזים מנשוא.
הלך מיכאל אל החנווני וקנה את כל המלפפונים אשר היו ברשותו בכסף שגנב מארנקה של אמו, ושתלם בשדה המלפפונים של אבא.
מיד עם צאת חמה קם אדווין כהרגלו עת שבידו ספוג, דלי עם חלב עזים דל שומן, בים בים בם תירס חם, שפם להדבקה ומעט מעט סבון, ולכשהגיע מצא למרבה הפתעתו שדה מלפפונים מלא במי היה מאמין – מלפפונים. מיד שפך על עצמו את חלב העזים לבדוק שאינו ישן, והרי ער הוא מתמיד.
אובד עצות רץ אדווין אצל החנווני לבדוק היכן ילדיו. והנה שבעה אבטיחים יפים ומטופחים בארגז תם שנח לו בצל.
"זו בושה וחרפה", זעק אדווין כשוורידי ראשו נתמלאו דם אדום כיין. "סלח לי אדוני, אך על מה המהומה", פנה החנווני אל אדווין כשזה עונה לו בחימה: "הרי האבטיחים היפים אשר נחים פה, שלי הם, ואתה אדון חנווני, גנב בן גנב". החנווני לא נשאר חייב וענה למסכן: "הנני מבטיחך שאבטיחים אלו נקנו במלוא מעותיי אני".
"הרי שאתמול מלא היה שדה המלפפונים שלי באבטיחים והיום נתמלא מלפפונים", אמר אדווין. גמר אומר בלבו החנווני להפנות את גבו אל עבר המשוגע אך בטרם הספיק להפנות את גבו זכה המוכר לכדור בין העיניים. כל העוברים ושבים נסו על נפשם באימה ובמורא, לובשי הכחולים אזקו את האב השכול האומלל. עודו יושב בין סורג ובריח עד עצם היום הזה.
מיכאל לא נגע באבטיח ואף לא בטעות עד יומו האחרון. ובאשר לשדה המלפפונים של אדווין, לא נראה בו אבטיח כבר שנים.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר