צילום אילוסטרציה תומר אפלבאום
בני נוער, מה מעסיק אותנו ביומיום? לרוב בני הנוער יש סמארטפון, כך שאת רוב שעות היום אנו מעבירים איתו. ויש גם מחשב, שמולו אנו שוהים שעות על גבי שעות. אבל מה עם ספרים? הטענה הרווחת היא שבני נוער מבלים את שעות היום סביב הטכנולוגיה והם לא מתעמקים בספרים. אך זה לא בהכרח נכון. אמנם אנחנו לא מוכרים ולא הרבה שומעים עלינו, אבל בתוך כל דור הנוער הטכנולוגי "מסתתר" נוער קורא ספרים. כן, יש דבר כזה נוער שאוהב לקרוא ספרים, זה אמיתי ואני אחת מהם.
אני באמת מאמינה שספר מרתק יכול להוות מפלט נהדר אחרי יום לימודים ארוך. כך אני עושדה, פותחת ספר טוב ונשאבת אל עולם אחר. בין השורות אני מתעמקת בעלילה, מרגישה שאני היא הדמות, שאני נופלת, קופצת ועוברת את מכשולים שקורים בדרך. זה מה שמייחד קריאת ספרים, הספר לוקח אותך אל תוך מקום רחוק, מקום דמיוני, מקום שרק קוראי ספרים מכירים. מקום שאתה יכול לקרוא וליצור לך את הדמות המתוארת בין כמה שורות צפופות בתוך ספר. מקום שבו הכל אפשרי.
אני רוצה להפריך את הטענה של כל אותם אנשים שחושבים שנוער לא קורא, כי נוער בימינו קורא ספרים. ואנחנו לא מעטים, אנחנו אלפים! אלפי בני נוער צעירים שנכנסים אל תוך העולם המופלא הזה שנקרא קריאת ספרים. יש כנסים של נוער קורא ספרים, יש מפגשי מעריצים של סופרים ואלפי בני נוער ממתינים כדי שיצא ספר חדש לטרילוגיה האהובה אליהם. ואני גם ממתינה, ממתינה שאנשים יפקחו את העיניים ויראו שאנחנו לא בודדים, כי יש המון כמונו.
אל האהבה לספרים קל להתמכר. יש משהו מיוחד בקריאת ספר – ההרגשה של הדפים בין האצבעות, לחלום ולחלום בגדול על מקום מיוחד, להיכנס אל תוך העלילה, עלילה מסובכת ולפעמים גם לא מוסברת. אתה מרגיש את הכאב של של הדמות, אתה שמח איתה, ואתה חי, חי את כל העלילה כאילו היא שלך.
אז אני מזמינה אתכם אל תוך העולם המיוחד הזה, העולם שאתם תרצו לחיות בו, עולם יחיד ומיוחד, אני קוראת לו עולם הדמיון. אז למה אתם מחכים? יש על השידה ספר קטן שרק מחכה שתקראו אותו ותכנסו אל תוך הסיפור היפה הזה, הסיפור שאף אחד לא יכול לספר יותר טוב מספר.
