נטע ברזילי צילום Armando Franca- אי־פי
נטע ברזילי צילום Armando Franca- אי־פי

אני אוהבת את נטע ברזילי

דוז פואה: על הזכיה הגדולה של ישראל באירוויזיון

וואו, איזו התרגשות! אז האירוויזיון בדיוק נגמר, אבל החגיגות רק החלו – וזה הזמן לדבר על האירוע המטורף הזה.
אתחיל ואומר שאני אוהבת את האירוויזיון, כי הוא מקום שמדינות אירופה ואפילו אוסטרליה יכולות לשיר בו יחד, ללא קשר למצב המדיני שלהן. הפוליטיקה אמנם לא לגמרי מחוץ לתחרות הזאת, אבל העובדה שהזמרים, שמייצגים מדינות שונות, זוכים להכיר ולהתחבר בזכות המוזיקה ולמרות המרחק הגיאוגרפי ביניהם, היא שהופכת את האירוויזיון ליפה בעיניי. האירוויזיון לא מחבר רק בין אמנים ממדינות שונות, אלא גם בין חברים ובני משפחה – ההתרגשות לקראת התחרות, הדיונים על סיכויי ההצלחה וכמובן הצפייה המשותפת בתחרות. אבל מעבר לכל, האירוויזיון מאחד אותנו כעם: פתאום כולנו מאוחדים, כולנו גאים בישראליות שלנו וכולנו מרגישים חלק ממשהו משותף.
התחרות כידוע הייתה צמודה. בין המדינות הבולטות יותר ניתן היה לראות את שבדיה עם "ג'סטין ביבר" השבדי, את גרמניה עם "אד שירן" הגרמני, את אוסטריה שהגיעה למקום הראשון לפי ניקוד השופטים, את קפריסין עם "ביונסה" היוונית שאיימה עלינו לאורך כל הדרך וסיימה במקום השני, וכמובן את המדינה עם השיר הטוב ביותר ועם הזמרת הכי טובה – ישראל, עם נטע ברזילי!
אז מה הפך את השידור הזה לכל כך מוצלח? כמה רגעים שחדי אבחנה שמו לב אליהם: ראשית כל, הקריינים שלנו! אהבתי את הסרקזם שלהם, בהחלט הפכו את הצפייה למשעשעת יותר. שנית, החדים באמת שביניכם וודאי הבחינו שבמהלך השיר הצרפתי "מרסי", נופף מעריץ בחפיסת השוקולד שנושאת את אותו השם. שלישית, הרשו לי להכיר לכם את הכוכב האמיתי של התחרות – מנשה (שם בדוי), מעריץ של ישראל שבא מרוסיה וכיכב במסך לצד המנחה גם בחצי הגמר וגם בגמר עצמו (ואף בקטעים נוספים), כאשר בשתי הפעמים הללו הוא סבל מדחיפות קלות של אוהדים נוספים. למרות הדחיפות, מנשה שלנו עמד איתן במקומו ולא נכנע ללחצים (הפיזיים) שהופעלו עליו. מנשה, אני מעריצה! בניגוד לאלה, קרה משהו קצת פחות משעשע: בהופעתה של סו-רי, נציגת בריטניה, התפרץ צופה לבמה, חטף לה את המיקרופון ודיבר אל הקהל. למרות הטראומה הפוטנציאלית, סו-רי מחאה כפיים ברקע ואף המשיכה לשיר כשהמיקרופון הוחזר אליה. תותחית!
ובחזרה לכוכבת שלנו: הרשו לי להתחיל בכמה אני אוהבת אותה! החל מהחוצפה הישראלית – היא בעלת דעה מוצקה ואין לה שום בעיה להשמיע אותה; דרך החינניות הילדותית שלה ועד לאינטליגנציה וליכולת הביטוי המטורפת שלה – נטע פשוט מדהימה! יש לה ביטחון עצמי מטורף ולא אכפת לה ממה שחושבים עליה. המסר שהיא מעבירה מדבר אל כולנו – ילדים, נערים ומבוגרים כאחד: לקבל את כולם באופן שווה! אבל לא רק את כולם, אלא גם את עצמך – להיות שלם עם מי שאתה ועם המראה שלך.
בהופעה של נטע בלט במיוחד הקונספט היפני: הקימונו, החתולים ואפילו התסרוקת שלראשה. הרקדניות היו מטריפות, הלופר האיר והקהל שר יחד עם נטע לאורך כל השיר. ו זה הרגע לציין שבעיניי, החלק הכי חשוב באירוויזיון הוא השיר – אם השיר לא טוב, גם הזמר ואו הזמרת הטובים ביותר (נטע כמובן) יתקשו להצליח. ואכן, השנה היה לנו שיר מנצח – קליט, מיוחד ועם מסר אמיתי.
לסיכום, נטע הייתה מושא גאווה ונתראה בירושלים בעוד שנה. כפרה עליכם!

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר