נגה וינטר
נגה וינטר

זו לא המציאות!

היוצרים והתכנים: נגה וינטר על כל מה שרע בתוכניות ריאליטי

היום אני רוצה לדבר אתכם על סיטואציה חברתית מורכבת. נושא חשוב מאין כמותו, תופעה שמעסיקה את מיטב המוחות מכל רחבי העולם, שאנשי תרבות ומדע בכירים עובדים עליה ימים כלילות, אך עדיין לא נמצא לה הסבר. לא, אני לא מתכוונת לחקר החלל, שהעסיק מדענים רבים שהשפיעו רבות על עולם המדע. אני גם לא מדברת על שאלות תרבותיות, מוסריות וחברתיות כגון "האם יש אלוהים?", או "האם עונש מוות הוא לגיטימי?". אני לא מתכוונת לדבר היום על אף אחד מהנושאים הללו, כי אני הולכת לדבר על נושא חשוב בהרבה.
אני רוצה לדבר אתכם היום על תוכניות ריאליטי.
לא, רגע! אל תפסיקו לקרוא! למקרה שלא הבנתם את ההומור המעודן שלי, אני לא חושבת שתוכניות ריאליטי חשובות יותר ממדע, ממוסר ומחברה. אני לא אספר לכם היום על ההוא שהודח מהתכנית ההיא, או על השמלה המכוערת שההיא מהתוכנית לבשה. זהו לא טור ביקורת על תוכניות ריאליטי, לפחות לא ביקורת מהסוג הזה.
אז מה הביקורת שלי?
ובכן, אי אפשר להתעלם מהחסרונות הרבים שתוכניות ריאליטי (או בעברית תוכניות מציאות) מביאות עמן. רוב התכנים המשודרים בתוכניות הללו הם לא בדיוק תרבותיים וחינוכיים. למרות שחלק מהתוכניות כוללות תחרויות שדורשות כישרון בתחומים כמו שירה, ריקוד, בישול או ספורט, הן לא עוסקות רק בתחומים הללו. יוצרי התוכניות כמר מזמן לא רק מחפשים כשרון, הם מחפשים ריבים בין משתתפים, סיפורי חיים עצובים של המשתתפים או כל דבר "עסיסי" אחר אותו הם יוכלו לשדר. אבל זה עוד הרע במיעוטו. ישנן תוכניות מציאות שאפילו לא טורחות לשלב בתוכן ה"מציאותי" שלהן גם תחרות כישרונות כלשהי, אלא פשוט מפגישות מספר משתתפים, בלי שדרוש מהם כל כישרון, רק כדי לשדר את הצורה בה הם מתקשרים במטרה שיתפתחו ריבים, רומנים או כל מערכת יחסים מעניינת אחרת שאפשר יהיה לשדר לקהל. ואם זה לא מספיק, ברגע שהתוכנית מסתיימת, המשתתפים מושלכים לפח האשפה התקשורתי. הם הגיעו לתוכנית במחשבה שדרכה הם יצליחו להרוויח חשיפה תקשורתית ואפילו קריירה ציבורית, וחלק קטנטן גם מצליח לעשות את זה. אבל עבור רובם, חמש עשרה הדקות של התהילה נגמרות מהר מאוד, הציבור עובר להתעניין בכוכבי הריאליטי החדשים והם נאלצים לחזור למציאות.
אבל שלא תטעו. הביקורת שלי לא מופנית כלפי משתתפי הריאליטי. לדעתי, הם מגיעים לתוכניות הללו מתוך תמימות, הם מאמינים שדרך השתתפות בתכנית הם יצליחו להגשים את "החלום" של עושר, תהילה וקריירה מצליחה. אני גם לא מאשימה את הצופים. העובדה שהתוכן של תוכניות הריאליטי הוא שטחי, לא מעידה דבר על האינטליגנציה של הצופים. העניין של הצופים בתוכניות מציאות נובע מסקרנות טבעית לגבי חיים של אנשים אחרים. בנוסף, יוצרי התוכניות יודעים להביא את התוכן הכי מרגש ומסקרן, והם עוטפים את התכנית בפורמט נוצץ ובמנחים יפים, והפיתוי לצופה הוא גדול. הביקורת שלי היא כלפי יוצרי התוכניות. הם אלה שמשתמשים במשתתפי התוכניות כבכלי משחק, מוציאים מהם לא פעם את הצדדים הרעים שלהם ומשפילים אותם מול כל המדינה, והכל רק בשביל עוד צופים, עוד רייטינג ועוד כסף.
לא משנה מה אגיד, זה לא ישנה את העובדה שתוכניות המציאות הפכו לחלק מהותי מהתרבות שלנו. אז עד שיוצריהן ימצאו דרך לשדר צדדים טובים ויפים במשתתפים, בלי להוציא מהם לכלוך או תוכן רדוד רק כדי למשוך קהל, אתם יכולים להמשיך לצפות בריאליטי, רק תזכרו שלא כל מה שאתם רואים שם הוא בהכרח מציאותי.

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר