מתי בפעם האחרונה הסתכלתם על דברים בלבן של העיניים? התעמקתם בהם וחיפשתם משמעות? בין אם זה במוזיקה שאתם שומעים, טקסטים שאתם קוראים בלימודים ואפילו בשיחה עם חברים וההתנהגויות השונות שלהם. יצא לכם לעשות את זה לאחרונה?
אני יכול לשער שלא (אבל אם כן, תמשיכו להיות מי שאתם!), כי אנחנו דור ה-Z, יותר קל להכיר 20 אנשים מרחבי העולם מאשר להכיר אדם אחד קרוב באמת. אנחנו לא באמת נפתחים גם לאנשים קרובים אלינו באמת. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא כשההורים שואלים אותנו איך עבר היום בבית הספר והתשובה הקבועה שלנו היא "בסדר". במילה אחת אנו מסכמים את כל הרגשות, המחשבות והמקרים שהיו בבית הספר.
חוסר התעמקות כבר הפך שיגרתי. אנו מעדיפים לבחור לשמוע שירים לפי האמן ששר אותם או המוזיקה המתנגנת בהם ולא בהכרח על פי המילים שנכתבו לשיר. אנחנו קונים בגדים בגלל המותג ולא לפי היופי וההשקעה העיצובית שלהם. אנחנו שופטים אנשים לפי דברים חומריים ולא לפי מי שהם באמת. ויש עוד דוגמאות רבות לכך שאנחנו מתעסקים בתפל ולא בעיקר.
האם זה אומר שאנחנו רדודים? כן וגם לא.
תמיד לימדו אותנו לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו, אבל לא לימדו אותנו להבין את התוכן שלו, או במילים אחרות, הם מלמדים אותנו את המסורת שלמדו בלי להבין למה ואיך. אז מי כאן רדוד באמת? אלו שממשיכים את המסורת וההרגל בלי להבין למה? אבל לשפוט ולראות מי יותר רדוד זה רדוד, לבדוק איך אפשר להגיע מהמים הרדודים ו"לשחות" במים העמוקים זה כבר יותר רציני, השאלה היא איך עושים את זה.
אם כבר דיברנו על שחייה, הקפיצה מהמים הרדודים לעמוקים דורשת קצת תמיכה עם מצופים, בננה או מבוגר אחראי שידע לתפוס אותנו. ככה זה גם במציאות, בשביל שנעשה שינויים או דברים נועזים נצטרך כלים ועזרה מהסביבה, אחרת לא נוכל להתקדם. לקפוץ ישר למים העמוקים יכול לפגוע בנו, כך גם להישאר תמיד במים הרדודים. התקדמות מהירה או חוסר בהתקדמות ישפיעו על העתיד מבחינת כלים, ערכים, ואף הזהות וההגדרה העצמית שלנו, והנה אנחנו דור ה-Z שקשה מאוד להגדיר, עוד לא למדנו את המים הרדודים ומיד נזרקנו למים העמוקים עם המון אבובים שלא נותנים לנו את האפשרות ללמוד לשחות בכלל. אנחנו במקום הנכון בצורה הלא נכונה, יש לנו סממנים של המקום הרדוד שממנו היינו אמורים להתקדם ולקבל כלים, אבל לא עברנו את התהליך בשביל להגיע למקום בו אנו נמצאים.
אז מה אנחנו צריכים לעשות בשביל שנוכל להתקדם? קודם כל אנחנו צריכים להפסיק לפחד, אנחנו בני נוער, אנחנו יכולים לעמוד על שלנו, כי כמו שאמרתי הכל שלנו והכל בשבילנו (אבל במידה). אנחנו צריכים להיות ספונטניים אך מתוכננים נכון לכל מצב ותרחיש, והכי חשוב לא לקחת כל דבר כמובן מאליו ולשאול "למה" על דברים שעושים ולהיות ביקורתיים, אחרת נהיה רדודים.
ולסיכום הטיפ החשוב ביותר כיצד להתעמק בדברים מסביבנו, עצרו. עצרו את כל השגרה לכמה דקות פשוטות לקרוא ספר או מאמר, להאזין לשיר ולנסות להבין מה מסתתר מאחורי הכתיבה שלו, שאלו שאלות (ולא רק את גוגל), דברו עם אנשים כדי להקשיב וללמוד. מבטיח לכם שכשתתחילו לצלול במים עמוקים תראו עולם שלם מתחת לפני השטח.
