שמעתם את דבריו הנוראיים והחשוכים של שר החינוך החדש הרב רפי פרץ לגבי טיפולי המרה, בריאיון שהעניק לדנה וייס? אני מודה שלא צפיתי בראיון כששודר בטלוויזיה, וכשקראתי את כל הכתבות ושמעתי את כל הזעקות בהחלט נבהלתי. לא היה לי מושג מה השר פרץ היה כבר יכול להגיד שעורר כזו סערה בקרב כל עם ישראל. אבל אני רואה את עצמי בתור אדם הוגן, אז החלטתי לתת לכבוד השר להנות מהספק ולא לשפוט אותו לפני שאני בודקת בעצמי במה מדובר. אז עשיתי מה שכל אדם ממוצע עושה כשהוא רוצה לבדוק משהו-ביקשתי מהרב גוגל שיציג בפניי את הריאיון המלא של דנה וייס עם שר החינוך. ואז לקחתי נשימה עמוקה, חיברתי אוזניות כדי שאף אחד אחר בביתי לא יצטרך לשמוע את הקולות המצמררים והכנתי את עצמי לזוועה הנוראית ביותר שעין אנושית אי פעם חזתה בה. ואז צפיתי בראיון, בכל חמש עשרה הדקות של הריאיון. ואז צפיתי שוב. ואז שוב ושוב. הגדלתי את הרזולוציה, שיניתי את המהירויות, הגברתי את הקול ולא הצלחתי לאתר את האמירה המחרידה שכולם מדברים עליה. בדיקה נוספת בגוגל חשפה את התשובה: האמירה המזעזעת, ההומופובית והחשוכה שהחרידה את הציבור הישראלי היא תשובת השר לוייס כששאלה אותו על טיפולי המרה. הוא אמר שהוא חושב שהם אפשריים.
רפי פרץ. צילום עופר וקנין
כמובן שהרב פרץ טועה. מומחים לפסיכולוגיה ברחבי העולם מזהירים כי טיפולי ההמרה אינם עובדים ולמעשה גורמים יותר נזק מתועלת. נטייה מינית אינה ניתנת לשינוי והטיפולים עצמם עלולים לגרום למטופלים נזק נפשי (גם אין בהם צורך-להט"בים אינם זקוקים לטיפול כי להיות להט"ב זו לא מחלה). בסדר, את זה אני מבינה, אבל אני עדיין לא מבינה במה חטא השר. הטעות שלו הייתה טעות מדעית. הוא טעה בנוגע ליעילות של טיפולי ההמרה ואמר ש”עשה זאת בעבר”. הוא לא אמר בדיוק מה הוא "עשה בעבר" (הוא רק אמר שהוא תמך בנער וסייע לו להגיע להחלטה. זה לא נשמע לי מאוד מפחיד). הוא לא אמר שהוא מבצע טיפולי המרה כיום, הוא אפילו לא אמר שלא לגיטימי לנהל אורח חיים להט"בי. למעשה, מיד אחרי החלק הזה בראיון השר פרץ הביע תמיכה בארגון איגי, אבל למה שמישהו יתייחס לזה – הרי מצאנו לנו שעיר לעזאזל חדש. ועוד איזה שעיר לעזאזל: גבר מבוגר עם כיפה על הראש שמחזיק בתואר "רב". ללא ספק הדמות של ההומופוב המושלם.
איזה בלגאן נוצר מהמשפט המסכן הזה של פרץ: עשרות כתבות שליליות, אזרחים קוראים לפיטוריו, סלבריטאים יוצאים נגדו ברשתות החברתיות, פוליטיקאים רבים ובראשם ראש הממשלה נתניהו מגנים את דבריו. אם כבר הייתי מצפה שאמירות אחרות שלו בראיון יעוררו מהומות. איפה כל האתאיסטים שיגיבו לרצונו להעמיק את לימודי היהדות ולחלומו להקים בית מקדש? איפה כל השמאלנים שיזעקו נגד תקוותו להחיל ריבונות על כל יהודה ושומרון? מה שמוזר לי הוא שבכל מקרה אחר הרב פרץ היה חוטף לא מעט אש על האמירות הללו, אבל משום שהקהילה הגאה הייתה בתמונה, היא גנבה את כל הפוקוס. רק לי נדמה שעם כל התמיכה שחברי הקהילה הגאה מקבלים (שברובה בהחלט מוצדקת), הם הפכו למעין פרה קדושה וכל מי שמעז להגיד עליהם מילה לא במקום או להביע טיפה אי הסכמה אוטומטית מגונה? האם יש עוד ציבור בישראל שזכאי לכזה סוג של חסינות מביקורת? ולמה רגשות הקהילה חשובים יותר מהזכות של רפי פרץ לחופש הביטוי?
