אריק נדב, רפי זוכאים, יורם אהרונין, יאיר קמיר, עירית זאבי. צילומים זאב שטרן
אריק נדב, רפי זוכאים, יורם אהרונין, יאיר קמיר, עירית זאבי. צילומים זאב שטרן

פסח מייאש: סוחרי מרכז העיר מספרים מה נשתנה

אחד מספר על בעלי עסקים שמביאים כסף מהבית, אחר על כאלו שמגיעים לעסק כי אין להם לאן ללכת. חמישה בעלי עסקים ותיקים ומוכרים מספרים בגעגועים על פסח של פעם

פורסם בתאריך: 25.3.18 13:25

אצל לא מעט מרשתות האופנה הגדולות מתמודדים כבר תקופה לא קצרה עם ירידה במכירות, ירידה בהכנסות, בחלק גדול מהן סוגרים סניפים, מה שפוגע גם בקניונים הגדולים. הסיבה היא הקניות באינטרנט. בעלי העסקים במרכז העיר, ברחוב חיים עוזר, ברחוב חובבי ציון, במדרחוב ההגנה וברחובות הסמוכים, מתמודדים כבר שנים ארוכות עם הירידה בהכנסות אותה חווים עתה ברשתות הגדולות. כבר שנים שהם מבקשים, לעיתים מתחננים את סיוע העירייה בהחייאת מה שהיה פעם באמת הלב והמרכז של העיר. כך במדרחוב ההגנה למשל, מבקשים כבר שנים חלק מבעלי העסקים לבטל את המדרחוב ולסלול כביש, כדי שתנועת האנשים במקום תהיה גדולה יותר. אז שבוע לפני פסח, יצאנו לבדוק איך נראה המסחר במרכז העיר כיום, ולשמוע מבעלי כמה עסקים, איך היה פעם. ערב החג בפתח ולצערנו שמענו מבעלי העסקים בעיקר על ירידה קשה בהכנסות, רחובות ריקים ופסימיות.

רפי זוכאים. צילום זאב שטרן

רפי זוכאים. צילום זאב שטרן

"יש פוטנציאל לא ממומש"
חנות הבגדים של יו"ר ועד הסוחרים, רפי זוכאים

"במרכז העיר יש כ־600 עסקים ובממוצע עוברים ביום למעלה מ־20 אלף תושבים", אומר יו"ר ועד הסוחרים, רפי זוכאים. הוא מציין שהנתונים הם מסקר שעשו לפני מספר שנים שבדק כמה תושבים עוברים מידי יום במעבר של בית הכנסת הגדול לכיוון השוק. לטענת זוכאים אותם אנשים עוברים גם במרכז העיר ובחובבי ציון. "הדבר מראה על פוטנציאל גדול שיש במרכז העיר, פוטנציאל שמשום מה לא מצליחים לממש אותו", הוא אומר. על השבועות שלפני חג הפסח הוא אומר: "לצערי פסח בשנים האחרונות זה לא פסח שאני זוכר לפני חמש ועשר שנים. יש ירידה מאוד גדולה במקום, אנשים כמעט ולא מגיעים לעיר, אין חניות ומי שמגיע זה אנשים באוטובוס ומדובר על אוכלוסיה ספציפית".
במרכז העיר ניתן למצוא כמעט הכל, החל מביגוד ליום יום, ביגוד לילדים ומבוגרים, חנויות מעצבים, נעלים, תכשיטים, חנויות תיקים, מתנות, אקססוריז, אופנה תחתונה, ספורט ואפילו רהיטים וחנויות חשמל. "החנויות במרכז העיר ברמה מאוד גבוהה, אבל לצערי מי שמצליח לשרוד זה מי שמוכר מוצרים בזול או לחלופין חנויות היוקרה ורואים את זה גם בחג", הוא מציין.
זוכאים פעיל מאוד בין הסוחרים ומול העירייה, אבל לפני כחצי שנה גם הוא עבר סוג של שינוי. עד לפני חצי שנה הייתה לו חנות אופנה בשם 'שנקין הקטנה', עכשיו הוא עובד כשכיר בחנות הבגדים 'בום 30'. "זו חברה גדולה שמוכרת בגדים ב־30 שקלים לפריט", הוא מספר, "זו רשת ארצית שעובדת בזכיינות. הם חיפשו חנות בפתח תקווה, הצעתי להם את החנות שלי, הראיתי להם את ההכנסות שהיו לי והם החליטו לפתוח חנות בעיר. היום אני עובד אצלם כשכיר והחנות מרוויחה יפה מאוד ויש לנו חמש עובדות".
מה המצב אצל עסקים אחרים ברחוב?
"יש הרבה בעלי עסקים שמתלוננים על המכירות, על כך שאין להם עבודה והרחוב ריק ובמיוחד עכשיו לפני פסח, שזו התקופה שצריכה להיות הכי יפה שלנו. היום הזול עובד, אנשים מחפשים סחורה טובה וזולה. אני עשיתי פילוח שוק והגעתי למסקנה שאנשים מחפשים את שתי הקצוות, את הזול או מצד שני את היקר, את חנויות היוקרה והבוטיקים. בבוטיק שלי 'שנקין הקטנה', מכרתי לקהל של האמצע, בגדים לא יקרים ולא זולים ולצערי מי שמוכר לאמצע, לא יכול לשרוד. אז אחרי 22 שנה החלטתי לסגור את החנות, כי לא היו לי רווחים והיום אני עובד שכיר ומנהל את המקום ומרוויח הרבה יותר מאשר הרווחתי כעצמאי".
ואיך היו המכירות לקראת פסח לפני מספר שנים במרכז העיר, בהשוואה להיום?
"בעבר בתקופה הזו היו במרכז העיר הרבה לקוחות שהיו מגיעים לעיר לקניות, אנשים היו עושים את הקניות שלהם תקופה ארוכה לפני החג והיום זה לא כך. היום אנשים קונים מוצרים זולים, הם מחפשים מוצר ב־20־30 שקלים. מי שלא מוכר ממש בזול אין לו מה לחפש פה".

יורם אהרונין. צילום זאב שטרן

יורם אהרונין. צילום זאב שטרן

"בעבר כל הרחוב היה מלא אנשים עם שקיות"
חנות האופנה של יורם אהרונין

יורם אהרונין הוא בעלי חנות האופנה איקס 30 ברחוב חובבי ציון 19 יש בבעלותו חנות במרכז העיר כבר 25 שנה ו-40 שנה עסקים בעיר. "לצערנו אנחנו עדיין לא מרגישים את החג באוויר", הוא אומר. "בעבר בתקופה הזו אנשים כבר היו קונים בגדים לחג והיינו רואים את כל הרחוב מלא אנישים עם שקיות. פסח זה חג שמשפחות מתחדשות, קונות בגדים חדשים מספיק זמן מראש ועכשיו לצערי אנחנו לא רואים את זה. המצב מאוד חלש, אנשים קונים באינטרנט או לא קונים בכלל ולכן אצלנו בחנות הורדנו את המחירים ל־30 שקלים לפריט על מנת למשוך את האנשים מהרחוב. כרגע אנחנו תופסים בעיקר את האנשים שעוברים ברחוב והפרסום שלנו עובר מפה לאוזן מאחר ואין לנו כסף להשקיע בפרסום. בכל מקרה, ההכנסות ירדו בצורה משמעותית".
איך אפשר להחזיר לרחוב את התקופה היפה שלו?
"העירייה וראש העיר צריכים להשקיע ברחוב, להוסיף תאורה, לשנות את החזית של הרחוב ולדאוג שהוא יהיה מזמין. לצערי העירייה הזניחה את הרחוב והוא הפך להיות סוג של שוק. וצריך לתת ללקוח סוג של חווית קנייה, לתת לו הרגשה נעימה והיום אין שום חוויה כזו. יש לי בעיר עסקים של למעלה מ-40 שנה ואף פעם זה לא היה כך, היום אנחנו ממש מנסים לשרוד".

יאיר קמיר. צילום זאב שטרן

יאיר קמיר. צילום זאב שטרן

לקראת החג היינו פותחים ב־5:30 בבוקר"
המספרה ובית הספר לספרות של יאיר קמיר

מי שנמצא במרכז העיר כמעט 40 שנה ברחוב מונטיפיורי וברחוב ההסתדרות וזוכר ימים יפים יותר, הוא יאיר קמיר, בעל סלון לעיצוב שיער ובית ספר לספרות. "היום כבר אין אנשים במרכז העיר, אפשר למצוא במרכז רק עולים מבוגרים מרוסיה, מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן, ובעלי חנויות שבאים לחנויות כי אין להם לאן ללכת, אז במקום לצאת לפנסיה הם באים לחנות ומשלמים ארנונה גבוהה, מיסי שלטים ובשורה התחתונה מעבירים את הזמן".
קמיר אומר את הדברים בכאב רב. "התקופה הזו תמיד הייתה התקופה היפה של השנה", הוא נזכר, "העיר הייתה מלאה באנשים. לקראת החג היינו פותחים את המספרה בשעה 5:30 בבוקר וכל הלקוחות כבר היו מחכים לנו על המדרגות והיינו עובדים בלי הפסקה. גם היום המספרה עובדת, אבל מגיעים אנשים מחוץ לפתח תקוה וזה גם לא באותו סדר גודל שהיה בעבר. ואנחנו עוד מהמקומות ששורדים, שנחשבים לעסקים שעובדים. הבן שלי שמנהל את המספרה, יש לו קהל לקוחות גדול, אבל זה לא לקוחות מפתח תקווה, אלא לקוחות שמגיעים אליו מבחוץ".
ובית הספר לספרות?
"היה לי בית ספר עם 120 תלמידים שנחשב להכי טוב בארץ והיום יש לי בקושי 30 תלמידים. הגדולה של בית הספר שלי הייתה שהיו לנו הרבה לקוחות, לקחתי מחירים זולים והתלמידים היו לומדים על הלקוחות. היום אני נשארתי עם מחירים נמוכים ובלי לקוחות. הבעיה היא שהיום יש מספרות של עולים חדשים שלוקחים יותר זול מבית הספר והיום כל חנות שנייה זו מספרה. ברחוב ההסתדרות יש עשרות וזה רק בהסתדרות ולפני שאני מדבר על מקומות אחרים בעיר. הגענו למצב שספרית פותחת מספרה, מרוויחה כסף לקנות ארוחת ערב והולכת הביתה, אי אפשר להתפרנס כך".
אז מה צריך לעשות במרכז העיר?
"צריך לעשות מהפכה במרכז העיר. לבנות בנייני מגורים עם דירות קטנות לזוגות צעירים, לבנות משרדים וכך להגדיל את כמות התושבים במרכז. צריך לראות מה קורה בערים אחרות, איך הם הצליחו להחיות את הרחובות ואצלנו רחוב חובבי ציון שהיה הכי יוקרתי בארץ, הפך להיות בזאר אחד גדול".
קמיר מוסיף שהיום אפשר להשכיר חנות ברחוב ההסתדרות ב־3,500 שקלים, כאשר עד לפני שלוש ארבע שנים המחיר לאותה חנות היה כ־8,000 שקלים ואף יותר. "החנות עומדת ריקה מספר חודשים ובעלי החנויות משכירים אותם בכל מחיר, רק על מנת לא להפסיד כסף ולשלם מיסים".
לקראת החג אין התעוררות?
"נניח שיש התעוררות, אבל אי אפשר לחיות מהשבוע האחרון של החג. זה לא נחשב התעוררות, קשה מאוד, המצב לא פשוט".
בכמה ההכנסות ירדו אצלך בשנים האחרונות?
"ההכנסות ירדו כמעט לאפס, אין הכנסות. אני מחזיק עובדים ואני נותן להם את כל התנאים מסביב, אני לא מפטר עובד שהיה אצלי 15 ו־20 שנה. היום מי שרוצה להישאר יישאר ומי שלא, לא. אני לא יכול לתת להם העלאה במשכורת והם מחליטים האם מתאים להם לעבוד אצלי. בימים היפים היו לנו 45 עובדים במספרה ובבית הספר והיום יש לי שלושה עובדים. אני הייתי אחת המספרות הטובות בארץ והיום אני נמצא במצב על הפנים. אני מביא מהבית כסף כדי להחזיק את העסק וזה לא רק אני, זה כל העסקים במרכז פתח תקוה. חייבים לעשות משהו דחוף, היום, לא לחכות לבחירות".

עירית זאבי. צילום זאב שטרן

עירית זאבי. צילום זאב שטרן

"היה נחמד שאנשים הסתובבו"
חנות הפרחים של אירית זאבי בתחנה המרכזית

בעלת עסק נוספת שזוכרת ימים יפים יותר היא אירית זאבי, בעלת חנות פרחים בתחנה המרכזית מזה 35 שנה. היא זוכרת את הימים בהם הרחובות היו מקומות בילוי, ואפילו במוצאי שבת הייתה תנועה ערה של לקוחות. "היום רובם כבר קונים דרך האינטרנט וכמעט לא רואים אותם", היא אומר. "בעבר זה היה אחרת לחלוטין. פעם כל הלקוחות היו קונות פרחים אחרי סיום הניקיון, ואילו היום פחות אנשים עוברים פה ויש יותר הזמנות באינטרנט. פחות מגיעים פיזית, ומי שקונה היום זה רק כאלו שעושים זאת לפני שהוא עלה לאוטובוס. לפני 35 שנה הכל היה שונה, ובמוצאי שבת למשל אנשים היום מסתובבים וקונים, ואילו היום כבר יש פה יותר עובדים זרים ויש פחות תנועה והאוכלוסייה השתנתה לחלוטין".
עם זאת היא אומרת שהאינטרנט הוסיף להם עבודה שלא הייתה קיימת לפני 30 שנה. "אנו כמובן מאוד מודים לאינטרנט שפתח לנו עולמות שונים לגמרי והיום הלקוח רואה מה הוא מזמין ומה הוא מקבל", היא אומרת. "עם זאת, היה נחמד שאנשים הסתובבו ובדקו מה הם קונים, ולאחר שהם היו בוחרים, הם היו חוזרים לאחר מכן לקחת את הזר שלהם כשהוא ארוז. היום באמת שרוב הלקוחות שלנו זה דרך האינטרנט. אולי בערב החג יש כאלו שמגיעים בדקה ה-90 לקנות איזה זר, זה לא השתנה גם היום. פעם היו משפחות שמסתובבות לפני החג עם קניות ועם הילדים, והם היו באים לאכול בחוץ פיצה ושווארמה כי הבית שלהם כבר היה כשר לפסח".
היא מציינת גם שקהל נוסף לו הם נחשפים זה חברות ועסקים גדולים שמזמינים מספר שבועות לפני החג. "אני עובדת עם חברות שדואגות לעשות הזמנה של חודש לפני החג ויש גם לא מעט לקוחות שלא מחכים לרגע האחרון ומזמינים שבועיים ואפילו שלושה לפני, בעיקר מי שמארח ורוצה סידורי פרחים לשולחנות או עיצוב מיוחד לצורך התאמה לשולחן".

אריק נדב

אריק נדב

"אני זוכר שכבר חודש לפני פסח היוו מרגישים את העלייה"
מסעדת השווארמה של אריק נדב

גם בתחום המזון יש עסקים בהם זוכרים תקופה אחרת, בה מרכז העיר היה אזור הבילוי של העיר. "אני נמצא בעסק כבר 32 שנה", אומר אריק נדב משווארמה נדב ברחוב חיים עוזר. "בעבר כל מרכז החיים והבילוי היו במרכז העיר, ואנשים ביו באים לכאן לקניות וגם לבלות. באותם ימים היה פה בית קולנוע שפעל ועוד המון חנויות ממגוון של סוגים. אני זוכר שכבר חודש לפני פסח היו מרגישים את העלייה בכמות הלקוחות. אנשים היו באים לקנות מתנות או לעשות קניות לחג, וכך גם היו נכנסים לאכול. היום המצב שונה לחלוטין. היום מרכז העיר הוא לא כמו שהיה פעם וגם האוכלוסייה השתנתה. היום אנו מרגישים את העלייה לקראת פסח רק בשבוע האחרון, אז מרגישים עליה של 20 אחוז, ואילו ביומיים האחרונים מרגישים עליה של 30 אחוז, כי אז מגיעים כל הלקוחות שהבית שלהם כבר כשר לפסח והם לא רוצים לאכול לחם בבית".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. רומי

    תפסיקו להתבכיין. העולם משתנה. כן לא תמיד לטובה, והיום אנשים יותר אנוכיים ואינטרסנטיים, יותר רדודים ושטחיים. הם לא חושבים על הערך של מה שהם קונים, בטח שלא על שהם מספקים פרנסה לבן אדם. הם חושבים רק על המחיר, וזה בצורה הרבה יותר קיצונית מפעם. קניון זה "אין" היום וחנות פשוטה בשוק זה "אאוט". תרבות המערב הרסה כל חלקה טובה אבל זה מה יש…. העירייה לא אשמה בכל הבעיות בעולם והתקציב שלה מוגבל. כספה הוא כסף ציבורי והיא לא יכולה לעשות בו ככל העולה על רוחה. אתם רוצים שישפצו לכם, כשרובכם בכלל לא תושבי העיר וגם אנחנו שכן תושבים וכן משלמים פה ארנונה רוצים שישפצו לנו וכך כל אחד. בפועל ברור שאי אפשר להיענות לבקשות של כולם. אתם צריכים לחשוב מה לא עובד בעסק שלכם ומה אתם צריכים לשפר ולא להאשים את כל העולם. אולי גם זמנו של העסק שלכם עבר והיום מה שאתם מוכרים או הפורמט שאתם מוכרים בו הוא כבר לא נדרש ואתם אולי צריכים לעבור לפורמט אחר או לעשות הסבה מקצועית. תחשבו על זה. צאו מהמקום של הקורבן וקחו שליטה על חייכם ועל עבודתכם.

  2. רונן.

    כנראה הכל בגלל הדוחות חניה נמאס כבר מהפקחים תנו לחיות…

  3. רונן.

    כנראה הכל בגלל הדוחות חניה אנשים נמאס להם מהפקחים כל כמה דקות דו"ח בושה וכלימה.

  4. ‏אופנת צריך לדעת טוב טוב לבחור את הבגד ולדעת למכור

    מכרתם בגדים ‏רווחים גדולים ידוע שמרגלים ונעליים ‏מרוויחים 100 אחוז ומי שמחזיק ומי שמתמיד ‏בעלי חנויות עם סחורה טובה מאוד ואני ‏קונה בגדים לילדים ‏פירמוט וברוך השם עובד טובות כולל משקפיים אני מזמין גם עובדים מצוין כנראה שאין לך מספיק פרסום ‏דווקא תענוג להסתובב ברחוב ‏חובבי ציון ותענוג לשבת בבית קפה בעיר ויש כאלה ‏מתאים להם להיות פועלים ולא עצמיים ‏אופנת צריך לדעת טוב טוב לבחור את הבגד ולדעת למכור

  5. כ

    כנראה בגלל הדוחות נמאס כבר מהפקחים מחפשים בכוח לעשות דוחות מבריחים את הקלינטים אז היה רווחים.

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר