המימונה העירונית של פתח תקוה תיערך כמידי שנה במתנ"ס של שכונת אחדות. האירוע יתקיים במוצאי שבת 7.4 בשעה 20:30. לאורחים יחולקו בחינם מופלטה וספינג'. הצפי הוא שיגיעו כ־2,000 איש לחגוג את החג המסורתי. ""בשנה שעברה הגיעו 1,700 אנשים, השנה אנו נערכים להגעה של 2,000 איש וככה כל שנה אנו עולים בכמה מאות", אומר משה משה, סגן ראש העיר ויו"ר מתנ"ס אחדות. "התחלנו את המסורת הזאת לפני ארבע שנים, ואז הגיעו 300 אנשים. כמידי שנה, כף גם השנה יחולקו כ-2,000 מופלטות ותהיה שתייה חמה לצד בירות וסוגי אלכוהול, כל מי שיגיע יקבל בכניסה פתק שאיתו הוא מקבל מופלטה. אני שמח שהפכנו את המימונה לאחת הגדולות בעיר, אם לא הגדולה מכולן".
במוצאי שבת, בשעה 21:30, יחגגו גם בגולה את המימונה, יחד עם הזמר חנן אביטל ולהקת פרחי ירושלים, באווירה חגיגית ואותנטית, בשילוב של מופלטות ולבוש מרוקאי. הכניסה חופשית.
ביום ראשון, 8.4, יקיימו חברי הפדרציה של יהדות מרוקו פאנל בהיכל התרבות בשעה 18:00, כאשר לאחר מכן, בשעה 20:00, תתקיים חגיגת מימונה יחד עם הופעות של להקת שפתיים, הזמרת ריימונד אבוקסיס והסטנדאפיסט שמעון רגב. מחיר כניסה לאירוע: 35 שקלים.
בנוסף לכך יתקיימו כמובן במוצאי שבת חגיגות מימונה בבתים רבים. שאלנו כמה מהם איך הם נערכים.
משפחת איבגי
אם המשפחה מחכה כל השנה
משפחת איבגי
כבר למעלה מ־60 שנה חוגגים במשפחת איבגי את המימונה. זה התחיל עוד בבית סבא וסבתא, המשיך לאם שולמית ובשנים האחרונות מי שאחראי על החגיגות זה הילדים והנכדים. החגיגות מתקיימות בשכונת יוספטל בחצר ביתו של שלמה איבגי, יו"ר ועד השכונה, שמספר: "המימונה עוברת אצלנו במשפחה מדור לדור ומבחינתנו זו מסורת שקיבלנו מאמא שתהיה בריאה ותחיה עד 120. זו האמונה של אמא שלי, היא כל השנה מחכה וחיה רק בשביל המימונה ואצלנו תמיד הבית פתוח והציבור מוזמן".
בשנה שעברה הגיעו למימונה של משפחת איבגי כ־500 איש, השנה צופה שלמה שהאירוע יגדל ויגיע כמעט לאלף איש. אחת הסיבות לכך היא שהשנה ישמחו את האורחים להקת שפתיים וכמובן שמדובר בשנת בחירות ולכן כל המתמודדים והפמליות שלהם יסתובבו בין החגיגות בעיר. עוד אומר שלמה שבשנים האחרונות כמות המימונות יורדת ולכן אנשים מחפשים איפה להתארח. "התחלנו לעשות את המימונה בחצר של ההורים ולאחר שזה היה קשה לאמא שלי זה עבר לחצר שלנו. אבל למרות כל הקושי, אמא שלי לא מוותרת, היא כבר התחילה לעשות את כל העוגיות והמתוקים, עוגיות תמרים, פירות יבשים ממולאים, מרציפן וקוקוס וכמובן הריבות המיוחדות", הוא מספר. "היא גם אחראית להכנת הבצק של המופלטה, כולנו מסביבה עוזרים לפתוח ולטגן, כל המשפחה מתגייסת, הילדים, הנכדים והכלות ולא מוותרים על הבצק שלה, שיש לו טעם ייחודי ששייך רק לה. כשהתחלנו לעשות את המימונה התחלנו עם 10 קילו קמח, עלינו ל־20 ובשנה שעברה הגענו כמעט ל־40 קילו קמח", הוא מסביר.
לצד המתוקים, החצר תעוצב בסגנון של גיגה מרוקאית ובני הבית ילבשו כיפתנים. "המימונה נותנת ברכה לבני הבית ולאורחים, ברכה לשנה טובה וזה אושר גדול. האמונה היא שמי שמארח בביתו את המימונה, כל השנה הבית שלו יהיה מלא כל טוב", מסביר איבגי. לצד להקת שפתיים שתגיע עם תזמורת מלאה, יופיעו גם נגנים מקומיים שאיבגי דואג כל שנה לתת להם מקום. "השנה המימונה תהיה יפה יותר ומושקעת מכל שנה, אמא מחזיקה את ההגה ואנחנו מבצעים ומזמינים את כל הציבור להגיע, הבית שלנו ברחוב השומר פתוח לכולם ויהיה ערב מיוחד במינו", הוא מסכם.
מימונה משפחת קדוש
הגדילו את כמות הקמח
משפחת קדוש שטיבלמן
למעלה מ־500 איש צפויים להגיע למימונה של משפחת קדוש שטילבמן בשכונת נווה גן. המימונה תתקיים בביתה של ציפי קדוש ויחד איתה יקבלו את האורחים הרבים ההורים משה ואביגיל והאחות אור שטילבמן. "המסורת לקיום המימונה התחילה עוד במרוקו לפני 120 שנה", מספר האב משה. "זה עבר מדור לדור. במשך שנים רבות עשינו את זה אצלנו בבית בשכונת כפר אברהם ובשנים האחרונות זה עבר לילדים".
ציפי מספרת: "לפני שלוש שנים אחותי עשתה אצלה בבית ולפני שנתיים, כשחזרתי לגור בפתח תקוה, הצטרפתי אליה ואנחנו עושות את המימונה ביחד. המימונה זו מסורת שאנחנו מרגישים שאנחנו מחויבים להמשיך אותה, היא מסמנת את המקור לשפע ולהצלחה ולפי יהדות מרוקו יום המימונה הוא יום סגולה לפרנסה טובה ולזיווגים לא רק לבני המשפחה שמארחת, אלא גם לאורחים". האב משה מוסיף: "מימונה זה שורש האמונה, בצאת החג אנחנו עושים מופלטות מקמח, אותו קמח שהאדם זרע וקצר והוא היסוד שלנו לחיים, על המופלטה מורחים דבש ומברכים ומתברכים שיהיו לנו חיים מתוקים".
בשנה שעברה התארחו בבית משפחת קדוש למעלה מ־400 איש ולאור כך החליטו השנה במשפחה להגדיל את כמות הקמח לכ־15 קילוגרם וכן לתגבר את הצוות בשתי נשים שידאגו להגיש לאורחים מופלטות וספינג' חם. "בשנה שעברה אמא שלי, אני ואחותי היינו אחראיות להכנת המופלטות, השנה על מנת שנוכל להתפנות לאורחים הבאנו שתי בנות מרוקאיות שעושות את זה במקום והכל טרי וחם", מסבירה ציפי. על עיצוב הבית אחראית האחות אור שהשנה מעצבת את הבית בגוונים של לבן וזהב. וכמובן שבנוסף למופלטות יהיו את כל המתוקים והעוגיות המסורתיות, ריבות עבודת יד של האם אביגיל, עוגיות שומשום, עוגיות בצורת חמסות וכפכפים, מרנג אישי במילוי ז'אבן לכל אורח, עוגיות מרציפן ועוד. "את הערב מנחה אבא שלי, הוא מברך את כל מי שמגיע ונותן ברכה מיוחדת ואישית", מסבירה ציפי שמדגישה שהם לא יוותרו על התלבושות המרוקאיות האותנטיות להם ולאורחים. "במסורת כתוב שמנהג הופך להיות דין וברגע שהמנהג הוא אלפי שנים מבחינתנו זה דין וצריך להמשיך אותו", מסביר האב משה. "יש אנשים שמגיעים אלינו למימונה כבר 20 שנה ומבקשים ברכה ולכן חשוב לנו לשמור על המסורת ולאחד את עם ישראל". ציפי: "הכנסת אורחים זה אחת המצוות הגדולות ביותר שיש בתורה וכשהקדוש ברוך הוא רואה שאדם פותח את ליבו וביתו נפתחים לו שערי שמים, זה נותן שפע מהשמים לכל מי שמגיע וחשוב לנו להמשיך את המסורת". האחות אור מסכמת: "המימונה הפכה כבר מזמן למשהו שהוא קונצנזוס לאומי ולא רק חג של המרוקאים".
משפחת קריספין
חשוב לשמור על המסורת
משפחת קריספין
כבר למעלה מעשר שנים שמשפחת קריספין מארחת מאות אנשים במימונה שהיא מקיימת בביתה, ברחוב כנסת ישראל בשכונת שעריה. שמעון קריספין, המארח של המימונה, מספר על האירוח ועל העבודה הקשה שמתחילה מיד אחרי פורים.
"גם השנה צפויים להגיע מעל ל־300 אנשים, ותהיה אותה מתכונת של זמרים שיגיעו לשיר עם כל הלבוש והמתוקים וכל מה שצריך", אומר שמעון. "השנה ישירו שיר לוי, איתי הררי, רובי לוי ועוד. בניגוד לשנים קודמות, השנה המימונה לא תהיה בחצר הבית אלא בתוך הבית שלי. על השולחנות יהיו כל המתוקים הידועים שאמא שלי מכינה בעבודת יד, והכל יהיה שמח ויפה. את הבצק אנו מכינים בצאת החג, ואז מכינים מופלטות כל הלילה. מדובר עבורנו במסורת של שנים, ואנו ממשיכים אותה".
קריספין מציין את החשיבות של החג בקרב עולי מרוקו. "אצלנו בעדה המרוקאית אומרים תרבחו ותסעדו, כלומר, מי שמכניס לבית שלו אורחים, אז הוא מבורך", הוא אומר, "לכל עדה יש את המנהגים שלה ואצל המרוקאים זה המימונה. וכן, יש לא רק מופלטות אלא גם זמרים והגברה ואלכוהול. מחג הפורים כבר קונים חלק מהמצרכים ואמא שלי מכינה ומקפיאה. ביום המימונה אנחנו מסדרים את הכל על השולחנות".
כיאה למימונה ולאירוח של מאות אנשים, יש לכך גם עלויות לא קטנות מצד המארח, כל זאת לאחר פסח שגם בו יש ארוחות עתירות קלוריות והוצאות. "זה לא זול, ובגלל שאני מוסיף לכך הרבה אלכוהול ואת הזמרים, אז כן, זה יקר", הוא אומר. "יש כאלו שעושים מימונה קטנה ומצומצמת, אז העלויות הן פחותות. אנחנו, בגלל הכמות של האנשים, גם משכירים את הציוד".
במימונה מגיעים גם כאלו שאינם מכירים את המארח. שלמה: "מגיעים הרבה אנשים. חלק דרך חבר מביא חבר שמביא חבר. יש גם אנשים מהעירייה וחברי מועצה וראש העיר, ככה יוצא שבאים עוד הרבה אנשים שאני לא מכיר, וכמובן שאנו מקבלים אותם בברכה. ויש גם אנשים שלא מכירים אף אחד ושואלים אם אפשר להיכנס. אך בסופו של דבר, המימונה על כל ההכנות אליה שווה את הכל. זו ברכה, לכל אחד יש את האמונות שלו, ואצל המרוקאים המימונה זו ברכה. אני שמח שאנשים מגיעים ומבינים מה זה מימונה, כי לא כולם מרוקאים. בזמן שהיהודים חיו במרוקו, כל משפחה הייתה עושה מימונה והיו עוברים מבית לבית, ועכשיו המצב הוא שונה כמובן, ולכן חשוב לנו לשמור על המסורת".
מימונה ורד שושן
מימונה ורד שושן
כולם זורמים ורוצים מימונה
משפחת שושן
משפחת שושן נערכת בימים אלו, כמו בכל שנה, לארח כ־2,000 איש שיגיעו לביתה ברחוב אבן ספיר במהלך ערב המימונה. כמידי שנה, במהלך 18 השנים האחרונות, חוגגת המשפחה את החג שמלווה במתוקים, מוזיקה אותנטית ולבוש מרוקאי, וכולם כמובן מוזמנים.
"יגיעו בערך 2,000 אנשים, זאת הכמות המשוערת", אומרת ורד שושן, שבביתה תתקיים המימונה. "הבית פתוח וכל אחד יכול לבוא, ואני מעדיפה שיבואו תושבים מהעיר. במהלך הערב מגיעים גם אנשים מוכרים מהפוליטיקה. בכלל, אנו מקיימים את המימונה כדי לשמח אנשים".
היא מספרת על המגוון הרחב והתפאורה שתלווה את מי שיגיע: "יש כמובן מופלטות, ועוגיות וריבות ופירות והכל אנו עושים בבית ולא קונים דבר. כולם אצלנו משתתפים בהכנות, וזה כולל את אמא, אבא, אחיות שלי ואחיינים שלי. אני למשל דואגת לכל נושא העיצוב של המקום בסגנון מרוקאי וזה כולל שטיחים ואוהלים. אנו מקיימים את המימונה בגלל המסורת. היא עברה מסבתא רבא שלי לסבתא שלי ומשם לאמא שלי ועכשיו אלי. בשנה שעברה שקלתי לא לקיים את המימונה כי ראיתי שאמא שלי קצת התעייפה, אבל הבת שלי, שהיא היום לוחמת בצה"ל, אמרה שלא מפסיקים את המסורת. וככה חגגנו את המימונה גם בשנה שעברה. אצלי במשפחה הסבא והסבתא הם ממרוקו, בעוד שאבא שלי הוא טורקי ובעלי הוא פרסי, אבל כמובן שכולם 'זורמים' ורוצים לעשות מימונה".
מבין אורחים, יש רבים שהיא מכירה אבל יש גם אורלים לא מעטים שהיא לא מכירה. "מגיעים גם אנשים שלא מכירים בכלל את המשפחה, פשוט נכנסים", היא מספרת, "במרוקו הדלתות היו פתוחות ועברו מבית לבית. היום אצלי בערך 50 אחוז מהאנשים אני לא מכירה. בשנה שעברה היו אנשים שאמרו שהאירוח היה מדהים. היה גם סיפור מעניין שהגיעה נערה בת 17 לערך, ממוצא רוסי, והיא ביקשה ללבוש משהו מהלבוש שלנו. אחרי זה אמא שלה באה ואמרה לנו איך הבת שלה שמחה ונהנתה, וזה ממש מחמם את הלב".
היא מסבירה שבכל מקרה העלויות הם לא זולות, אך בניהול נכון וכאשר מכינים את הכל לבד, ניתן לסיים את הערב בעלות לא גבוהה במיוחד: "נכון שהמימונה וכל האירוח כולל כרוך בעלויות גבוהות, אבל עם תכנון נכון, אפשר להגיע למצב שהיא לא עולה הרבה. כל הציוד הוא שלנו ועובר בירושה, והיום מקילו קמח אפשר לעשות כמות יפה של מופלטות. אותו דבר לגבי יתר המצרכים. כמובן שאם קונים בחוץ מגש של מתוקים אז משלמים הרבה יותר. מעבר לכך, יש לנו חבר שהוא די.ג'י, הוא בא לקחת את האחריות על המוזיקה, וככה מסתדרים".
