כשבועיים לפתיחת שנת הלימודים, ראש מנהל החינוך הדתי ומחזיק תיק מורשת ישראל בעיריית ראש העין, עדי אביני, אופטימי לגבי הסיכויים שהשנה תפתח כסדרה. בראיון לקראת ה-1 בספטמבר עונה אביני בין השאר גם על כמה שאלות קשות.
מבחינת אביני המצב כיום הוא יותר טוב מתמיד. השנה התווספו לדבריו חמישה גנים נוספים לשכונה החדשה וגן אחד נוסף בוותיקה. בסך הכל מדובר על 28 גנים בחינוך הממלכתי דתי. בנוסף קיימים ארבעה בתי ספר יסודיים, אולפנה אחת ותיכון דתי. השנה, לראשונה, יש יותר גנים ממלכתיים דתיים מאשר ממלכתיים בעיר. בנוסף מבחינתו גם ניתן מענה לילדי החינוך המיוחד. "פתחנו ארבעה גנים בפסגות אפק מתוכם שנים ששייכים לחינוך המיוחד", הוא אומר בגאווה. "זה אומר שפחות ילדים ייצאו מהעיר. בחינוך המיוחד לא פעם ההורים נמצאים בדילמה, כי הרבה פעמים בגלל שאין מענה לחינוך הממלכתי דתי, ההורים נאלצים לרשום את הילדים שלהם לחינוך הממלכתי. עכשיו אנחנו נותנים להם מענה לצורכיהם".
הוא נציג סיעת הבית היהודי בראש העין וזו הקדנציה הראשונה שלו. למרות מה שנכתב בפסקה הקודמת, מבחינתו הוא נבחר לייצג את כל המגזרים בעיר. "אני חושב שצריכה להיות אינטראקציה בין השכונות, ומי שגר בראש העין מבין את זה, לכן אנחנו מקיימים פעילות משותפת לכל המגזרים ובכל השכונות. אני מרגיש שיש לנו אחריות. הציבור הלאומי דתי רוצה להתערבב, זאת לעומת הציבור החרדי, שעסוק בעולמו שלו. מבחינתי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי תמיד יהיו קשורים זה בזה".
אביני מנסה ליצור בעיר סוג של "רקמה אנושית" במסגרת התפקידים בהם הוא עוסק. "אנחנו גרים פה ועושים פעילויות משותפות, כמו שאנחנו יכולים לשרת ביחד בצבא, לעבוד ביחד באותה עבודה, אין סיבה שלא נחייה ביחד. לכן במסגרת מחלקת מורשת, עשינו חידון ציוני, פעילות אוהלים וטיול לילה שמיועדת לכלל התושבים וזאת לצד פעילויות נקודתיות למגזרים השונים".
עדי אביני ואברהם פריד. צילום אילן חתוכה
איש ראש לבית אבותיו
עד שאתה נבחרת, היה ראש מנהל חינוך אחד לדתיים ולחילונים. מה הסיבות להפרדה?
"ההפרדה הייתה קיימת בפועל לאורך כל השנים במשרד החינוך. יש חינוך ממלכתי ויש חינוך ממלכתי דתי. אחרי שנבחרתי הבנתי שיש צורך ליישם זאת גם בראשות המקומית, כי הצרכים הם שונים. אז נכון שישנה מנהלת אגף אחת שמטפלת בהכל, אבל העובדה שיש שני אנשים שעוסקים בשני התחומים בנפרד מאפשר להתפקס ולתת מענה הולם לכל אחד מהמגזרים".
למשל?
"לפני ארבע שנים נודע לי שבבית הספר 'אוהל שלום', נרשמו בסך הכול 14 ילדים לכיתה א', מה שעלול היה להוביל לסגירת בית הספר. היה צורך בתוכנית חירום. אם לא היה ראש מנהל דתי זה לא היה בא לידי פתרון. בדקנו ומצאנו שכמות גדולה של ילדים שעלו לכיתה א', 70 במספר, עברו ללמוד בבית הספר החרדי 'עלומות רחל'. הייתה אז סטיגמה ל'אוהל שלום'. הפתרון שמצאנו הוא להכניס את רשת החינוך 'נעם' לבית הספר כיוון שהיא שמתמחה גם בתכנים תורניים וגם עובדת על מצוינות. לראיה, השנה נרשמו לכיתה א' כבר 48 ילדים – שזה אומר שתי כיתות א'".
הורים טוענים שלא היה צורך להכניס רשת חינוך חיצונית ושהעירייה יכולה לתת פתרונות.
"רצינו לעשות שינוי תדמיתי וחינוכי בפועל וזה מה שעשינו. זה התחיל לפני שלוש שנים בכיתה א' כבית ספר צומח ועכשיו השכבה הראשונה שהצטרפה לפרויקט עולה כבר לכיתה ד'. אם לא היינו עושים זאת בית הספר היה נסגר".
כשבעירייה החליטו לפצל את התפקיד נשמעו תלונות.
"אם הם היו זה היה מינורי לחלוטין. אני לא זוכר שהיו התנגדויות גדולות או משהו רציני".
עדי אביני. צילום אילן חתוכה
חזון הישיבה התיכונית
בעוד החינוך היסודי משגשג, חוסר ההסכמה באשר לחינוך הממלכתי דתי העל יסודי עדיין בעיצומו. בעוד האולפנה הדתית נחשבת לאחת הטובות בארץ, אין בעיר ישיבה תיכונית. זו הסיבה שתלמידים עוברים ללמוד מחוץ לעיר או לחלופין ללמוד בתיכון הדתי "עתיד" השנוי במחלוקת.
"לפני 10 שנים תיכון 'עתיד' היה קטסטרופה", מסנגר אביני. "הוא כמעט נסגר ועמד על 10 אחוז זכאים לבגרות – נתונים לא טובים לכל הדעות. היום הנתון הלא רשמי הוא 90 אחוז זכאות ונתוני המיצ"ב הם מעל הממוצע. נכון שיש עוד הרבה מה לשפר, גם מבחינה לימודית וגם מבחינת האלימות, אבל אנחנו עובדים על זה. יש המון פעילויות חינוכיות, פרויקטים כמו שביל ישראל, עבודה עם ילדים בחינוך המיוחד ושיעור גבוה של מתגייסים ליחידות צבאיות טובות ולישיבות הסדר. מה שבטוח הוא שהמנטאליות השתנתה".
ובכל זאת, הטובים עוזבים את העיר לטובת ישיבות פרטיות.
"זה נכון שיוצאים בנים מראש העין לישיבות מחוץ לעיר. בעבר ניסו לפתוח בעיר ישיבה תיכונית במקום התיכון וזה לא צלח. כדי שתקום ישיבה מובילה טובה, צריך לעשות עבודה פדגוגית וזה בסל המטרות שלי וכך אמרתי לראש העיר כשהתחלתי את התפקיד. לדעתי זה יקרה כשהעיר תגדל. הציבור הדתי לאומי משקיע המון כסף בחינוך. שני מוסדות טובים בעיר אחד שלומדים בו לימודי קודש ושני טכנולוגי יותר יהיה הישג רציני".
והאולפנה?
"אולפנת זבולון מאוד מצליחה. המיקוד על הבנות נעשה במיקרוסקופ. לכל בת נבנית תכנית לימודית בהתאם ליכולות שלה והצוות באולפנה משקיע בהן מאוד. עוד לפני ששר החינוך שם את יהבו על מתמטיקה הם כבר לפני שנים איתרו בנות לחמש יחידות מתמטיקה. היום הם עומדים על שיעור בגרות של 95 אחוז והם כל הזמן שוברים את הראש איך אפשר להתקדם".
למה התושבים מתלוננים על איכות ציוני המיצ"ב?
"לפי בדיקה שעשיתי, נתוני המיצ"ב בעיר הם בסדר גמור ואפילו מעל הרמה הארצית. להגיד שזה מספיק טוב? תמיד אני שואף ליותר. במידה ויש בית ספר אחד שהוא חלש בעברית, אז הוא צריך לקבל חיזוק על מנת שהציון יעלה וכך גם לגבי האקלים הבית ספרי. ברגע שיש ציון פחות טוב בבית הספר, הנושא יטופל. אנחנו נמצאים במערכת החינוך בעיר מעל הממוצע הארצי וממשיכים בעבודה פרטנית".
עדי אביני
משפצים ברוך השם
בימים אלה משקיעה עיריית ראש העין שבעה מיליון שקלים בשיפוץ מוסדות החינוך הדתיים בלבד. "אנחנו לא מחכים לחופש הגדול כדי לתחזק את הגנים ומוסדות החינוך שלנו", הוא אומר. "לפני חצי שנה העברנו תב"ר (תקציב בלתי רגיל) של שלושה מיליון שקלים לטובת שדרוג החצרות בכל גני הילדים בעיר, ממלכתי וממלכתי דתי. בנוסף במרבית הגנים החלפנו את החול לדשא ושדרגנו מתקנים. התוכנית שלי היא להביא את כל בתי הספר בעיר לאותה רמה שווה מבחינה פיזית. לא מקובל עלי שיש בתי ספר חדשים שיש בהם הכל ומצד שני יש בתי ספר וותיקים שלא משודרגים. המערכת צריכה להיות שוויונית. בשביל ליצור שוויון, צריך לעיתים לעשות אי שוויון. למשל לעיתים בית ספר צריך לקבל חיזוק על חשבון בית ספר אחר".
אין ספק שמדובר במילים יפות, אבל נכון להיום יש פער בין הרצוי למצוי. למשל יש דרישה לבית ספר ממלכתי דתי ומצד שני צריך גם אחד ממלכתי רגיל. איפה השוויון?
"קודם כל מאוד חשוב לי שלא יוצר מצב של מלחמות, כמו שהיה עם המקווה. לעיתים יש דיס אינפורמציה ואנשים מפרסמים מידע שהוא לא נכון. מבדיקה שקיימנו, יש סדר גודל של 40 ילדים שהגיעו לבית הספר צורים, חלק עדיין לא עברו לעיר, אחרים נשארו בבית הספר שלהם ויש ילדים שנרשמו לבית הספר 'עלומות רחל' או לשמעון פרס. בימים אלה, אנחנו עושים מיפוי מסודר של כל התלמידים בעיר ובודקים כמה תלמידים באמת מיועדים לממלכתי דתי, כמה אמורים לעלות לכיתה א', כמה מתכוונים לעבור לאחר שבית הספר יקום או מעדיפים להישאר במסגרות הקיימות שלהם ולפי זה נחליט".
אבל כרגע יש בלגאן.
"כרגע לפי הבנתי, מדובר בבית הספר החדש שאמור לקום בפסגות אפק על כיתה א' של יותר מ-40 ילדים. על פי תפיסתי, בית ספר לא צריך להיות של יותר משתיים-שלוש כיתות בשכבה. השאיפה היא להקים בית ספר בפסגות בספטמבר 2018. אבל יש לנו הרבה אילוצים. השכונה בפסגות תוכננה לסדר גודל של 3000 משפחות ובפועל יש בתכנון 5,700 ולכן צריך להכפיל גם את המבנים בשכונה. זו הסיבה שהכול קרס, אין מספיק שטחים חומים וצריך פי שתיים גנים ממה שהיה בתכנון המקורי. זה יוצר אתגרים מבחינת השכונה. כרגע בשכונה יש שלושה בתי ספר יסודיים וצריך עוד בית ספר אחד או שניים בשנה. האתגרים של אגף החינוך הם מאוד מורכבים וזה לא רק הקמת בית הספר, אלא האפיון שלו, בניית הצוות וכדומה".
ומה קורה עם מבני תנועת הנוער של בני עקיבא, גם לגביהם היו לא מעט תלונות?
"מבחינה פורמאלית אני לא מטפל בבני הנוער. אבל בני עקיבא זה החיים שלי, מאז שאני ילד. כרגע סיימנו את שלב א' בוותיקה שיפוץ של כל נושא הנגישות ואנחנו לפני שיפוץ המבנה הפיזי שאמור לכלול מיזוג, חשמל, איטום, צביעה ועוד. בסניף גבעות אנחנו נמצאים באמצע השיפוץ וסך הכול הוקצבו לשיפוץ של כל שלושת התנועות סכום של חצי מיליון שקלים (נוער עובד, צופים ובני עקיבא) אני תמיד אומר שיש לנו אחריות על תנועת הנוער, אלו הילדים שלנו וכבר צריך להתארגן לתקציב לשנת 2018 להמשך השיפוץ".
