החופש הגדול תכף מסתיים והגיע הזמן להכניס את הילדים בחזרה לשגרה, להתחיל לחזור לישון מוקדם ולקום בשעה סבירה, לעבור על רשימת הציוד, לעטוף את הספרים וללכת לעשות קניות משותפות על מנת ליצור חוויה חיובית. מי שבעיקר מתרגשים מתחילת הלימודים, הם ילדי כיתות א', שיתחילו ללמוד לראשונה בחייהם בבית הספר – שינוי משמעותי להם ולכל המשפחה. נורית הלינגר, מרפאה בעיסוק, אחראית על ההדרכה במכון להתפתחות הילד ומנחת סדנאות "שלום כיתה א" במרכז שניידר לרפואת ילדים, מייעצת כיצד להתכונן למעבר לכיתה א'.
"העיקרון המנחה כשמדובר במעבר ממסגרת למסגרת הוא התארגנות עצמאית", מסבירה הלינגר. לדבריה מדובר ביכולת לתכנן מראש מטלה בת מספר שלבים ולאחר ביצועה לבקר את איכות הביצוע. "הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בשעות הבוקר", היא אומרת. "כשבזמן קצר יחסית הילד נדרש להתלבש, לצחצח שיניים, לנעול נעליים, להסתרק, לאכול ולצאת מהבית עם כל הציוד הנדרש לבית הספר".
הילנגר נותנת גם את שעורי הבית כדוגמא. "יש לאפשר לילד להיות מעורב בביצוע מטלות מורכבות ומגוונות בעצמו, גם אם הן אינן קשורות לתחום הלימודי, כגון עריכת שולחן, סידור החדר, הכנת כריך. בדרך זו, הוא ילמד כיצד להתארגן בעצמו ויעביר את האסטרטגיות בהן השתמש אל מטלות אחרות, שיידרש אליהן עם כניסתו לכיתה א'. כמובן שהכוונה אינה 'לזרוק את הילד למים העמוקים', אלא ללוות אותו, לתווך עבורו, לעזור בדרכים שונות כגון בניית טבלת משימות (מצוירת) שתזכיר לילד מהו הרצף הנכון של המשימות".
מה קורה כשנדמה לנו ההורים שאם נבצע את המטלה עבור הילד, היא תתבצע מהר יותר?
"זה לא יעזור לילד להגיע לעצמאות. יש הורים שעדיין מלבישים את הילד או מכינים לו את השעורים אבל חשוב לשמור על שווי משקל בין עזרה ותיווך לבין ביצוע של ממש. חשוב גם שיישאר לילד זמן חופשי למשחק עם חברים, חוגים וצפייה בטלוויזיה וצריך להיערך לחלוקה מחדש של הזמן".
לדוגמא?
"לבחור עם הילד, ולא עבורו, את מסגרות הפנאי בהן יהיה מעורב, להתחשב בשעות הפעילות ובימי השבוע בהם הן נערכות וכמובן בכמותן. בדרך כלל לא רצוי לרשום את הילד ליותר משני חוגים שונים בשבוע".
לדברי הילנגר יש לעדכן את המחנכת בנוגע לצרכים מיוחדים של הילד במידה וקיימים ועדיף מראש על מנת שיידעו לתת מענה לקשיים השונים. "כשמדובר בילד שרמת הבשלות שלו תקינה, במיוחד מההיבט הרגשי, צפויה לו ברוב המקרים הסתגלות מוצלחת למסגרת החדשה ולדרישותיה", היא מסבירה. "עם זאת, הסתגלות היא תהליך ארוך ודינמי".
איך זה בא לידי ביטוי?
"לפעמים בתקופה הראשונה במסגרת החדשה, ילדים מתלוננים כל כאבי בטן, נוטים לבכות יותר מהרגיל או חוזרים להרטיב. על כן יש להיות עם היד על הדופק, להיעזר בגורמים מקצועיים במידת הצורך (מחנכת הכיתה, יועצת בית הספר, רופא ילדים, מרפא בעיסוק, פסיכולוג), ומעל הכל, לתת לילדכם את התחושה שאתם סומכים עליו שיצליח במשימה ההתפתחותית החדשה שלו, תומכים בו ושמחים על כל תפקוד".
