מיום שלישי בערב, בתום אחד המשחקים הכי משוגעים ומרגשים בהיסטוריה של המועדון, ועד לבוקר המשחק מול כפר-קאסם היינו באווירה של שכרון חושים. אוהדי הפועל צפו עשרות פעמים בתקציר המשחק האחרון ורק רצו עוד ועוד מההרגשה המשכרת הזו. מקדם ההדבקה של הנגיף הכחול עלה בחדות והביא 1,400 מאומתים ליציע המזרחי של ראש הזהב. כמות גדולה יותר מהמארחים וכזו שמזכירה מספרים של דרבי חוץ.
בדומה למשחקים מול נצרת ורמה"ש, גם הפעם הפועל לא הגיעה לדקות הראשונות של המשחק ושילמה ביוקר. פחות מ-10 דקות חלפו עד שסאמח מרעב העניש את הפועל אחרי טעות בהגנה. הקהל הגדול שהגיע תפס את ראשו כלא מאמין. כפר קאסם נראו טוב בהרבה, היו דומיננטיים יותר והביכו את הגנת הפועל החסרה את ואתורי ופישלר. אוהדי הפועל, שרק כמה ימים לפני כן חזו במהפך ענק, לא היו מוכנים לוותר אבל גם ב-11 שחקנים זה נראה רחוק מדי.
עוד לפני שחלפה חצי שעה של משחק הפועל ספגה את השני. מוחמד סרסור הארור, דווקא זה שמקניט ומתסיס את אוהדי הפועל בשנים האחרונות, התנהל ללא מפריע והרים כדור מדויק לראשו של חטיב ולרשת. הפועל ירדה למחצית בפיגור של שני שערים, כשנדמה שאף שחקן בכחול לא ממש הגיע למשחק.
טסלפפה הכניס את עומר קורסיה במקום רבינוביץ, שנפצע ו-20 דקות לאחר מכן את נקשרי וזיקרי במקומם של כחלון וירדן כהן. הפועל ניסתה לתקוף ולהחזיר שער אבל זה פשוט לא היה היום שלה. כרבע שעה לסיום גם אילי טמם ועידו דוידוב נכנסו במקומם של סלם ובאדיר, אבל מי שלבסוף כבשה הייתה שוב היריבה. המשחק הסתיים ב3:0 עצוב ומביך למוליכת הטבלה מהכפר השכן.
אוהדי הפועל ספגו מהלומה קשה ומבין אלו שנותרו לאחר שריקת הסיום הייתה מחלוקת האם לשרוק בוז, למחוא כפיים או פשוט להיאלם דום. כשמוחמד באדיר הגיע דומע ונסער לבקש סליחה מאוהדים ואף נכנס ליציע, איש לא היה יכול להישאר אדיש. לקשר הפועל היה משחק לא טוב, כמו לשאר הקבוצה, אבל הוא ואופק פישלר היחידים שהעזו להגיע ממש עד היציע כדי לדבר עם האוהדים המאוכזבים.
רוצים להישאר מעודכנים?
היה זה שילוב של נפילת מתח ויכולת הרבה יותר טובה של היריבה. אפשר גם להפסיק להסתכל באופן צר רק על עצמנו ולהודות שכפר קאסם שיחקה מצוין. כנראה שזה היה המשחק הטוב ביותר של היריבה, שנראית כרגע עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לעליית ליגה. הפועל שוב הגיעה לא מפוקסת למשחק וספגה בהתחלה – האם הגיע הזמן לחזור לאחור ולסגור את המשחק ברבע השעה הראשונה כדי להתחיל כמו שצריך?
היה זה ההפסד הכי גדול של הפועל העונה. בפעם האחרונה שספגה 3 שערים היה זה לפני שנה עם תבוסה ביתית בתוצאה זהה לנוף הגליל, שעלתה לליגת העל בסוף העונה. הפועל לא משכילה לכבוש שער אחרי שבעה משחקים רצופים, כשמנגד היא סופגת זה משחק שביעי ברציפות.
האם הסגל הזה מממש את כל הפוטנציאל שלו? כנראה שלא, אבל גם קבוצות אחרות עם סגלים טובים יותר (בני יהודה, הפועל רמת גן וראשל"צ לדוגמא) לא מצליחות יותר מאיתנו. בוודאי שאני מאוכזב וחפוי ראש אחרי תבוסה שכזו, אבל לא מוכן להיכנס שוב למאניה-דיפרסיה הקלאסית. כן, חטפנו נוק-אאוט אבל יש שבוע ללקק את הפצעים ולצאת מזה.
כשרוב השיח בקהל מתרכז בהחלטותיו ובביצועי של המאמן, אני מבקש לתרום את חלקי. עופר טסלפפה רחוק מלהיות מאמן מושלם וכמו רבים אחרים, גם אני מתקשה להבין הרבה מהחלטותיו לאורך העונה. יחד עם זאת, הוא זה שבחר את מרבית השחקנים וליכד אותם לידי קבוצה עם הרבה אופי, שספגה תבוסה ראשונה רק במחזור ה-26. מעל הכל, טסלפפה ייבחן במבחן התוצאה ואם יצליח להביא את הפועל לפלייאוף עליון- זו תהיה הצלחה, נקודה.
קלמי סבן, שאבו, דגו (קדנציה שנייה) נוסבאום, תומר קשטן, דני גולן, אורן קריספין, אסף נמני, פליקס נעים וגיא צרפתי- כל עשרת המאמנים האלה שהיו כאן קודם היו מוצלחים יותר? אפשר לשפוט את עופר אך עדיין להישאר בפרופורציה.
הפועל תפגוש בשני המשחקים הקרובים את הפועל רמת גן ובית"ר ת"א. היא מוכרחה לקחת 6 נקודות מול שתי קבוצות שנמצאות מתחתיה בטבלה ובכך תבטיח השתתפות בפלייאוף העליון לראשונה מזה חמש עונות.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
