מגשרין מומלצים במרכז. תמונה ממאגר Shutterstock
מגשרין מומלצים במרכז. תמונה ממאגר Shutterstock

הכירו את המגשרים המומלצים במרכז הארץ

תפקידו של מגשר הוא, לתווך ולפשר בין הצדדים החלוקים ולהביא אותם להסכמות בדרכי שלום ונועם. התהליך נעשה באמצעות כלי גישור מקצועיים ואיכותיים הנלמדים לאורך שנים וע"י תקשורת מנחה, המבטיחה כי כל אחד מהצדדים ישמע במלואו ויוכל להביא לידי ביטוי את רצונותיו. הכירו את המגשרים המומלצים באזור המרכז

פורסם בתאריך: 4.6.19 07:00

כשנגיע למגשר – ניר תל-פז מגשר בכיר

רגע לפני שאתם רצים לבתי המשפט, מוציאים את כל האנרגיות במטרה לנצח ונותנים לעורכי הדין להיאבק עד חורמה, כדאי שתחשבו על דרך נעימה וקצרה יותר. המגשרים המומלצים במרכז מסבירים מדוע דרך השלום עדיפה על דרך המלחמה

סכסוך עסקי או משפחתי מלווה בדרך כלל ברגשות מעורבים. לא קל להודות בכישלון, לא פשוט לפרק את החבילה וקשה עוד יותר להתחיל מחדש תוך איסוף השברים. אבל, על דבר אחד אתם יכולים לוותר – על מלחמת ההתשה. ניר תל-פז, מגשר בכיר ליישוב סכסוכים בתיקי משפחה ועסקים החבר בהנהלת לשכת המגשרים בישראל, מאמין שלכל סכסוך יש פתרון הייחודי לו ושניתן להגיע אליו במהירות, ביעילות והכי חשוב – בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט.

מה זה בעצם הליך גישור?

"מדובר בהליך של פתרון סכסוכים בדרך איכותית, יעילה ומהירה המתקיים מחוץ לבתי המשפט. למשל, זוג שהחליט לסיים את חייו המשותפים עומדות בפניו שתי אפשרויות: להגיע לבית המשפט או להגיע לגישור. בשתי האופציות כל צד רוצה את החלק שלו, וכדי להגיע לעמק השווה הם צריכים מי שיעזור להם לעשות זאת. בעוד שהגעה לבית משפט גוררת איתה בדרך כלל מלחמות, השפלות ופגיעה בילדים, בהליך הגישור שני הצדדים נפגשים בחדר אחד, שמים את כל הבעיות על השולחן ופותרים את כל ענייני המזונות, המגורים, הכספים, חלוקת הרכוש והסדרי שהות בצורה של דיאלוג ושיח. כמובן שיש לא פעם עליות, מורדות וכעסים, אבל מקומו של המגשר להרגיע את הרוחות, למנוע מהצדדים לפוצץ את ההליך ולעזור להם להמשיך במשא ומתן בדרך נעימה ורגועה יותר".

מה אתה מציע למי שמתלבט בין הליכה למגשר לפנייה לעורך דין?

"בבית המשפט הצדדים מאבדים שליטה על ההליך. הם משאירים אותו בידי עורכי דין שלא פעם מלבים את היצרים ומעדיפים את דרך המלחמה במקום להביא את הצדדים להבנות בדרכי שלום. המאבק עובר מהידיים שלהם לזירה המשפטית, הם לא קובעים את הקצב, אין להם שום יכולת להשפיע על השופט או להיות חלק מפסק הדין. כמו כן, זה עלול לקחת זמן רב ולעלות עשרות אלפי שקלים, כשבדרך הם רבים, מתקוטטים, מכבסים את הכביסה המלוכלכת מול עיניים זרות ומתבצרים בעמדות שלהם. לעומת זאת, גישור הוא הליך שבו שני הצדדים לוקחים שליטה. הם מחליטים על ההסכם ביניהם, כמה הם מוכנים ויכולים לתת לצד השני, כמה פעמים הם ידונו בנושא (אם פעם בשבוע או פעם בשבועיים) והם בסופו של דבר חותמים על ההסכם שלגביו רק הם החליטו. העלויות הן חמישית בהשוואה להגעה לבית המשפט וניתן לסיים את התהליך בתוך חודשים ספורים בלבד, כאשר בכל רגע נתון ניתן לחזור אחורנית או לחילופין להפסיק עם הכל. בנוסף, ההליך מתבצע בפרטיות, בדיסקרטיות ובאווירה בטוחה ונעימה. גם אם עולים הטונים או מתגלים משברים, אני לא מאפשר לצדדים לנתק מגע וממשיך לקיים דיאלוג, מה שלבסוף עוזר לא רק בשמירה על תקינות היחסים אלא מאפשר את שיקומה של מערכת היחסים. ויש מקרים שמזוג מסוכסך הם הופכים להיות חברים, וזה הישג לא מבוטל בכלל".

 כיצד יכול מגשר להפחית את הלהבות בסכסוכים טעונים רגשית ויצרית?

"אני מאמין שגישור הוא לא הכרח אלא המלצה. אם אחד מבני הזוג יוצר איתי קשר אני מתעקש לדבר גם עם הצד השני כדי לראות שזה מקובל ומוסכם עליו. כך, שכשהם מגיעים אליי הם עושים זאת מרצון ואז באופן אוטומטי הם מגיעים ממקום של הקשבה ולא ממקום של התבצרות. חשוב לציין שגישור הוא לא טיפול זוגי, אבל יש בו אלמנטים רבים מעולם הטיפול. כמגשר אני מכיל את הצדדים, מקשיב להם, עליי להיות אובייקטיבי, לא לשפוט ולא לחלק ציונים. אני רואה את הבעיה מולי וחושב על רעיונות לפתרון מחוץ לקופסה. במהלך הפגישות אני שומע כל צד באופן פרטני, כיצד הוא רואה את הסכסוך מנקודת מבטו ולאן היה רוצה להגיע. ברגע שהרוחות נרגעות והצדדים מבינים שאין נכון או לא נכון, אלא רק את מה שצודק להם, הם מגיעים למעמד החתימה על ההסכם כשהם שלמים עם ההליך ועם עצמם".

מה הכישורים שנדרשים ממגשר טוב?

"מגשר טוב צריך להבין שבעצם מי שעומדים מולו הם זוג שפרויקט חייהם התנפץ, נשבר והם מתקשים להודות בכישלון היחסים. כל אחד מהם מגיע לשולחן המשא ומתן עם הדרישות שלו והחוכמה היא למצוא את העמדות הנסתרות, שזו תורה בפני עצמה. השיטה שפיתחתי במקרה שכזה נקראת 'שיטת הקרחון'. הקרחון עצמו הוא ענק ועצום ואנחנו לרוב רואים רק את החלק העליון שלו שנמצא מעל פני המים. כמגשר טוב חשוב לי לראות את מה שנמצא למטה, שהוא הרבה יותר גדול וקריטי. לגלות מהן העמדות הסמויות שמנהלות את הסכסוך, לזהות מהיכן הן נובעות, מה קרה בדרך ולהביא את הפתרון האולטימטיבי בזמן קצר ובמינימום משאבים".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לניר תל-פז בטלפון: 050-5277625, במייל: [email protected], בפייסבוק ובאתר

כתובת המשרד: מגדלי קניון כפר סבא הירוקה.

ניר תל פז

ניר תל פז


שרה שטרית – מגשרת לגירושין

מגשרים בתחום הגירושין, פוגשים אנשים באחת התקופות הקשות בחייהם. המטרה העיקרית והראשונה של תהליך הגישור, היא להפוך את התקופה הזאת לקלה ונעימה יותר באמצעות מציאת פתרונות משותפים ומוסכמים לחלוקת הרכוש, הכספים, והמשמורת על הילדים. הכל נעשה ברוח טובה, ע"י תקשורת מכוונת ובהסכמה הדדית.

שרה שטרית, היא אחת המגשרות המקצועיות, האיכותיות והוותיקות בתחום הגירושין. היא עוסקת כמטפלת זוגית ומשפחתית מזה 20 שנה, מתוכן עבדה למשך 8 שנים בלשכת הרווחה כמאמנת אישית ומטפלת. היא בעלת תואר ראשון במדעי החברה, בוגרת קורס גישור משפחה וגישור כללי, הוסכמה להכשרת מגשרים ומכשירה מגשרים ומגשרות לעבודה בתחום.

שרה שטרית, אומרת: "סיימתי את לימודי הגישור והתמחות במשפחה ב- c.m.s  יישוב וניהול קונפליקטים, ומתוך אמונה גדולה בדרך הזאת הוסמכתי ללמד ולהדריך גישור בקורסים רבים בהם אני מנחילה את כלי הגישור. אני מאמינה בכל לבי שהעולם יכול להיות מקום טוב יותר אם ״שפת הגישור״ תהיה השפה השולטת במרחב הציבורי, האישי והבין אישי".

באילו תחומים משתמשים בכלי הגישור?

"כלי הגישור משמשים לכל סכסוך ואינטראקציה בין אנשים. זה לא משנה באיזה תחום, המטרה של המגשר היא להביא את הצדדים לתקשורת, לשיח פורה, ולהסכמה הדדית בכדי לפתור את המחלוקות".

באיזה שלב זוגות מגיעים לגישור?

"זה משתנה מזוג לזוג. יש זוגות ששמעו על התהליך הזה עוד קודם וכבר בתחילת הדרך כשמחליטים לפרק את החבילה, הם מגיעים, מתעניינים בתהליך וחלקם ממשיכים הלאה. חלק מהזוגות מתעניינים ושומרים את המידע לעצמם ולא תמיד בוחרים בגישור, כיוון שלא מאמינים שיצליחו אפילו לשבת זה לצד זו, אולם כשאנחנו יושבים יחד בחדר ואני מכוונת ומנהלת את התהליך, זה משתנה. גם במשבר מורכב אפשר ומומלץ להגיע לגישור וללבן את הסכסוך. ישנם כאלו שכבר בחרו עורך דין והבינו שבדרך זו הם יוצאים למלחמה ופונים אח"כ ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה. יש כאלו שעברו תהליך גישור אבל הפסיקו את התהליך ואז הם מגיעים אליי".

אז איך מגשרים?

"קודם כל צריך להבין, שמעבר לכלי הגישור שהם מאוד חזקים ואפקטיביים, יש גם את הצד האנושי. מגשר צריך להיות אוהב אדם מעל ומעבר לכל דבר, ולהאמין ביכולות של אנשים. עליו לשמור על ניטרליות ללא שיפוטיות והאווירה צריכה להיות טובה. כשזוג מגיע אליי, ראשית אני מרגיעה את האווירה ומייצרת תחושה נעימה בחדר ללא עוינות, במטרה להסיר חסמים של חשדנות ופחד. כשהאווירה נעימה הדרך סלולה, אפשר להתחיל, ואז מתחילים ליישם את הכלים הגישוריים: חיפוש אינטרסים משותפים, הצגת אלטרנטיבות אחרות לפתרון הסכסוך, מהן האופציות שלהם במידה ולא יסיימו את הקשר יפה.

אני מציגה להם את בוחן המציאות: המגשר, בלשון שלו, פורש בפניהם את אותה המציאות שעליה הם מדברים אבל במראה שתאפשר להם לראות בדיוק מה תהיינה התוצאות של ההחלטות שלהם. בתוך חדר הגישור יש המון אמוציות וכאב סביב הגירושין והשלכותיו, ובוחן המציאות מראה לבני הזוג את ההשלכות של ההחלטות שלהם (כגון: גובה המזונות, הסדרי ראייה, חלוקת הרכוש וכד'), לא רק מבחינה כלכלית גם מבחינה רגשית – כיצד ההחלטות הללו ישפיעו על היחסים שלהם בעתיד ועל הילדים כדבר הראשון. גישור הוא למעשה מרחב ציבורי, אישי, נעים ובריא יותר – ובעיניי זהו מסר לחברה הישראלית שמרובת סכסוכים. זו הסיבה שנכנסתי לתחום, אני מגיעה מהציבור החרדי ואני יודעת עד כמה הסכסוכים קיימים בכל פינה. אני מקבלת בקליניקה שלי זוגות חילוניים וגם דתיים וחרדיים".

מה קורה כשלא הולכים לגישור?

"לצערי, לבחירה לא ללכת לגישור וכן להשתמש באמצעים הידועים – כשכל צד לוקח עורך דין או טוען רבני ונכנסים למלחמות, יש השלכות משמעותיות ומחיר שאינו מתבטא רק בפגיעה ביניהם, גם הילדים נפגעים. כשהילדים נמצאים בתוך המלחמות של הוריהם, הם תמיד יהיו מעורבים ויידרשו לקחת צד, ויש לזה השלכות רגשיות על העתיד שלהם. מחקרים מראים כי תהליך גירושין שנעשה בגישור הרבה פחות מזיק לילדים מכל תהליך אחר".

שרה שטרית, כתובת הקליניקה: רחוב הארזים 4 בית הכרם

מעבר לאתר

טלפון: 052-6154474

שרה שטרית

שרה שטרית


דרורה גבע – מגשרת לענייני משפחה ועסקים

המוטו שלה: "גישור הוא לא רק מקצוע – זהו אורח חיים"

דרורה גבע, מספרת בהתלהבות על הליך הגישור ועל מקרים מעניינים (בעילום שם, כמובן) שקרו לה ב- 20 שנות עבודתה כמגשרת פרטית ומטעם בית המשפט. ניכר כי דרורה "חיה ונושמת" את הגישור בתחומיו המגוונים: משפחתי, עסקי, חינוכי, קהילתי, בין 2 צדדים ובין צדדים מרובים.

דרורה מספרת כי הגישור בכלל הוא הליך חסוי שבו המגשר, כצד שלישי נטול פניות וניטרלי, מסייע ליישוב סכסוכים בהסכמתם של המשתתפים, במסגרת דיסקרטית מפושרת ובאווירה חיובית ומכבדת.

במסגרת הליך הגישור, המגשר המקצועי מקדם תקשורת בין המשתתפים להשגת הבנה הדדית ופועל למקד את המשתתפים לאינטרסים או לצרכים המשותפים שלהם, במאמץ להגיע להסכמות המקובלות על כל הצדדים ולחתימה על הסכם

דרורה גבע, מגשרת מוסמכת משנת 1999, עוסקת בתחום הגישור למעלה משני עשורים. היא עסקה בגישור במרכזים שונים, ניהלה את מרכז הגישור באוניברסיטת תל אביב וכיום עוסקת עצמאית העובדת בשיתוף פעולה עם עורכי דין, אקטוארים, יועצי מס, פסיכולוגים ואנשי מקצוע המשיקים לתחום הגישור ומסייעים בסוגיות העולות במהלך הגישור.

בתחום הגישור המשפחתי דרורה עוסקת במגוון נושאים, ביניהם: זוגות במשבר, גירושין מכובדים, זוגות בפרק ב', אחים, אחיות, ירושות, ניהול קונפליקטים וסכסוכי ירושות.

גישור אינו בהכרח לגירושין

הליך הגישור במשפחה נועד מצד אחד לקרב בין זוגות הנמצאים בסכסוך, ומן הצד השני, לסייע בפרידה וגירושין מכובדים. "לא תמיד זוגות שהגיעו לגישור לגירושין, אמנם מתגרשים בסופו של  דבר, גם במקרים בהם בני הזוג הגיעו לגישור במטרה להתגרש, הם יוצאים מחוזקים מהתהליך וחוזרים לחיים משותפים." אומרת דרורה גבע.

"כשהם מגיעים לבית המשפט כדי להתגרש, מתייחסים בעיקר להסדרים פיננסיים בענייני הרכוש, הכספים ומזונות הילדים וכן בזמני השהות איתם. כשהם מגיעים אליי, לגישור, אני ראשית, מעריכה את מהות היחסים ביניהם ועד כמה הם באמת מעוניינים להתגרש או שבעצם אלה הם סה"כ מאבקי כוח ובוחנת, אם ישנה אפשרות להחזירם לחיים משותפים".

עד כמה זה נפוץ, שבסופו של התהליך הם יישארו ביחד?

"זה קורה לא מעט. יש לי מכתבי תודה רבים מזוגות שהגיעו אליי כדי להתגרש ויצאו מכאן יחד כזוג. מקרה מיוחד היה לי עם זוג שהגיעו אליי לגירושין, עפ"י דבריהם. הכנו הסכם גירושין מפורט ובו ההסדרים הכספיים ביניהם, ההתייחסות לילדים ובכלל עפ"י הסכמותיהם. כאשר הגיע מועד החתימה הבחנתי כי האשה יושבת בחדר עם דמעות בעיניה. ביקשתי לשוחח איתה בנפרד, ואז אמרה שהיא לא מצליחה להבין, איך אחרי כל כך הרבה שנים הוא חותם על הסכם גירושין כאילו זה כלום עבורו. שאלתי אותה, באם תרצה להמשיך לחיות איתו, אם יחזור בו מרצונו להתגרש? היא השיבה שכן. ואז קיימתי שיחה נפרדת עם הבעל. לדבריו, הוא בכלל לא רצה להתגרש, היא זו שצעקה ונפנפה בגירושין והוא רק נכנע לדבר. הם כמובן יצאו מהפגישה כזוג, והסכם הגירושין נשאר במגירה. המקרים מגוונים, מעניינים והסיפורים רבים.

ישנם מקרים, שזוגות מגיעים לגישור לגירושין, כאשר מה שמניע אותם, הוא האגו, מספרת דרורה. הם אינם מתכוונים באמת להתגרש, אך הטחות הדדיות ואיומי הגירושין שכל אחד מהם משתמש בהם כמילים שגורות, רק הולך ומסלים את המצב – כדור השלג הולך וגדל. התפקיד שלי בין היתר, להעריך את היחסים ולבחון אם פניהם לגירושין או לשלום בית, ואז לנהל את ההליך בהתאם."

ומה עם אלו שאכן מעוניינים להתגרש?

"בתהליך הגישור המטרה שלנו היא להגיע להבנות ולהסכמות משותפות בכל סעיפי הסכם הגירושין; המשמורת על הילדים, זמני השהות עימם, חלוקת הוצאות הילדים בין שני ההורים, הגדרת התפקידים ההוריים שלהם כאשר יחיו בנפרד, חלוקת הרכוש, הבית, וכל המרכיבים הפיננסיים האחרים. כל זאת בדרכי נועם ובאווירה מכבדת. כך שכל אחד מהם ישיג את מטרתו ואת רצונותיו ככל האפשר, כמובן תוך הבנה והתחשבות הדדית. נכתב הסכם מפורט וממצה הכולל את כל העניינים הפיננסיים וההוריים, ההסכם נחתם ע"י הצדדים ומועבר לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין."

כיצד קשור הגישור לחינוך?

בתחום החינוכי, פיתחה דרורה תכנית גישור מיוחדת לילדים במטרה לפתח אצלם מיומנויות לפתרון קונפליקטים. את התכנית הגתה ויישמה, כאשר החליטה לשלב את הכשרתה האקדמית לתואר שני ב"שיטות מחקר ובתכניות לימודים" מאונ' תל אביב, ואת לימודי הגישור הנרחבים שרכשה. דרורה העבירה קורסים רבים למגשרים ברחבי הארץ, בהם לימדה את התוכנית שלה, כדי שהמגשרים ינחילו את מיומנויות פתרון הקונפליקטים לילדי ישראל, וכן הדריכה תלמידים בעצמה במוסדות חינוך, מטעם רשויות עירוניות, מועצות מקומיות ופיקוח אזורי. התכנית כוללת בין היתר, הקמת צוותי "מגשרים צעירים"; התלמידים שהשתתפו בהכשרה, בבתי הספר, לבושים באפודים עם סמל גישור עליהם (שפיתחו בעצמם), אשר תפקידם הוא לעבור בהפסקות בין ילדים וליישב סכסוכים ומחלוקות.

מה הוא גישור לענייני עסקים?

"בענייני עסקים, אני מקבלת אנשים ע"פ פניות אישיות ובהפניית בית המשפט במסגרת תקנות המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). המטרה היא לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. התקנה החלה בשנת 2008, כל תביעה שהוגשה לבית המשפט מעל 75,000 ₪, מופנית תחילה לגישור על מנת לנסות לפתור את המחלוקת. תיקים שאינם נפתרים בגישור, מוחזרים לבית המשפט.

מדובר בפגישה ראשונית ללא תשלום, חסויה מכל גורם שהוא, ללא פרוטוקול לבית המשפט. אם הצדדים הגיעו להסכמות באמצעותי, חותמים על הסכם, שמועבר לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין. הצדדים לא צריכים לחזור לבית המשפט – התיק נסגר בפסק דין עפ"י הסכמותיהם.

הפגישות הראשונות הללו, המופנות מבית המשפט, נקראות "פגישות מהו"ת: מידע היכרות ותיאום. מועברים אלי תיקים בענייני עסקים, זכויות יוצרים, קבלן ועובדי משנה, קבלן ודיירים, ליקויי בניה, ועניינים כספיים רבים ומגוונים בין אנשים פרטיים. פגישת המהו"ת אורכת בדרך כלל כחצי שעה עד שעה, ובסיומה הם יכולים לבחור להמשיך בתהליך הגישור, בתשלום".

ואת מבצעת גם גישור קהילתי?

"כן. גישור בתחום הקהילה היא התמחות ספציפית שלה הוכשרתי ע"י מחלקת הגישור של משרד המשפטים – לניהול מרכזי גישור בקהילה ולגשר סכסוכים קהילתיים, לדוגמה: בין שכנים, בין קבוצות בתוך השכונה, בין תושב לרשות, בבניינים משותפים וכד'. המקרים יכולים להיות מופנים דרך בית המשפט או באופן פרטי, והסכסוכים יכולים להיות בין אדם אחד לשני או בין קבוצות – "גישור רב צדדי". כאשר יש צדדים מרובים, התהליך מתנהל בצורה שונה, אם לדוגמה 20-30 דיירים נמצאים בסכסוך עם הקבלן של הבית המשותף, יש התנהלות שונה של השיחה בתהליך הגישור. אין לכך  משך זמן קבוע, התהליך יכול להימשך שעה שעתיים או מספר פגישות – תלוי בגודל התביעה, במספר האנשים, בדינמיקה ביניהם, ברצון ובשיתוף הפעולה ותלוי בעורכי הדין שמייצגים אותם".

כיצד עורכי הדין משפיעים על תהליך הגישור?

"יש להם השפעה ניכרת. יש עורכי דין שמשתפים פעולה בתהליך והמיומנות של המגשר היא כיצד לרתום אותם לשיתוף הפעולה כדי לפתור את הסכסוך של לקוחותיהם. ישנם עורכי דין אחרים שחשוב להם להגיע לבית המשפט, כאשר מה שמניע אותם הם אינטרסים אישיים. עם זאת, למגשר תמיד יש את האפשרות לדבר עם כל אחד מהצדדים בנפרד, והדרך הטובה והנכונה ביותר במקרים הללו, כפי שלמדתי מניסיוני, היא לדבר עם עורך הדין בנפרד, להציג בפניו את התמונה המלאה, לגייס אותו לטובת תהליך הגישור ולהזכיר לו שכולנו פה בעצם לטובת הלקוח. גם השיחה עם עורך הדין הינה חסויה לחלוטין".

ישנם גם מקרים בודדים שאינם מתאימים לגישור, כאן המגשר הוא המייעץ להם לפנות לבית המשפט. מקרים כאלה הם לדוגמא: כאשר המגשר מבחין בחוסר תום לב מצד אחד הצדדים, או צדדים שלא ניתן לתקשר איתם.

ספרי על הקליניקה המיוחדת שלך

"לאחר מספר שנים בהם שכרתי משרד ברמת אביב, הבנתי כי הבית הפרטי שלי הוא המקום הנעים ביותר לפגישות הגישור. כיום, אני עובדת במשרדי-הביתי, שהוא מקום פסטורלי ונעים, בשכונה שקטה של בתים פרטיים. עשיתי סקר בין לקוחותיי והבנתי כי גם הם מעדיפים לבוא לכאן, לשקט ולאווירה הנעימה, מאשר למשרד. מאז אני מקבלת אותם כאן".

דרורה גבע, כ"ז בניסן 12, פתח תקוה

טלפון: 072-2302929, 054-7757483

מעבר לאתר 

מעבר לעמוד הפייסבוק

דרורה גבע

דרורה גבע


מיכל יוגב מגשרת בתחום המשפחה

להליך הגישור יתרונות רבים על פני הליך בכותלי בית המשפט עבור כל המעורבים בו. הליך הגישור מאפשר לבני הזוג לקבל את ההחלטות במשותף על עתיד ילדיהם ועתידם בעצמם. דבר זה מצמצם את חוסר הוודאות והמתחים המתלווים לתהליך הגישור. הליך הגישור קצר יותר, יעיל יותר ומאפשר לזוגות להיפרד כחוק באופן המכבד את שני הצדדים ומבטיח עתידם ועתיד ילדיהם.

מיכל יוגב, מגשרת בתחום המשפחה ובתחום העסקי והפנים ארגוני. היא עוסקת בגישור קרוב לשמונה שנים, כיום משמשת חלק מסגל מרכז הגישור "גושרים" ועובדת במרכז כמגשרת בתחום המשפחה והעסקים. בנוסף, עובדת באופן פרטי במשרד הגישור שלה ברמת גן.

על הבחירה בתחום הגישור, אומרת מיכל יוגב, "עבדתי כמנהלת שיווק בהייטק למשך 20 שנה, בסביבה מאוד אינטנסיבית, במתח גבוה, כיאה לעולם ההייטק. למתחים הללו יש השפעות והשלכות, ומחקרים מראים כי 85% מרמת הסטרס שלנו בחיים, מקורם בעבודה – זה לאו דווקא מכמות העבודה אלא בעיקר מתוך ממשקים בין אישיים. מהמקום הזה, של הממשקים הבין אישיים בעבודה, הסכסוכים והמחלוקות, בחרתי לעסוק בגישור פנים ארגוני וכיום אני מסייעת לארגונים לפתור מחלוקות ומתחים בתוך הארגון בקרב דרגים שונים באמצעות גישור אחד לאחד וכן ע"י סדנאות שאני מעבירה בנושא סגנונות תקשורת בארגון, במטרה לשפר את איכות החיים של העובדים והמנהלים כולם.

ומשם הגעת לגישור משפחתי, בתחום הגירושין?

"בהחלט. כשמדובר בגירושין, אני מאמינה שהדרך שבה זוג מחליט להתגרש תשפיע על העתיד שלהם ועל עתיד כל המשפחה שלהם. הדרך בה אנו בוחרים להתגרש מתווה למעשה את הטון להמשך חיינו, וכמובן משפיעה באופן משמעותי על הילדים. כשיש ילדים הנישואין יכולים להיות זמניים, אך הגירושין הם לנצח".

כלומר?

"כשזוג מתגרש ויש לו ילדים, בני הזוג לנצח יהיו בקשר עם הגרוש/גרושה. בין אם זה באירועים משפחתיים, בר/בת מצווה של הילדים, גיוס לצבא, בחתונות של הילדים, אלו אירועים מאוד מרגשים וחשוב לבוא אליהם ממקום של הורים ולא ממקום של גרושים, במובן של היחסים בין ההורים. לכן, כשזוגות מגיעים אליי להתגרש והגישה שלהם היא "לסגור את הבסטה ולסיים את העניינים", הם מופתעים לגלות כמה דברים הם יכולים לקבל באמצעות התהליך, דברים שהם לא חשבו עליהם בכלל."

מה קורה במסגרת תהליך הגישור?

"ראשית, חשוב לי מאוד לשנות את כיוון החשיבה. בני הזוג בתהליך גירושין צריכים לזכור, שהילדים תמיד יישארו הילדים שלהם והם בעדיפות ראשונה, וצריך להחליט כיצד להגדיר את מערכת היחסים בין בני הזוג מנקודה זו ואילך. זה נראה לזוגות שהם למעשה סיימו את הקשר ביניהם לאחר הגירושין, אבל זה ממש לא כך. הקשר ממשיך לתמיד – עבור ולמען הילדים.

אני רואה את תהליך הגישור שלי, כשליחות של ממש. גירושין נחשבים למשבר השני הכי קשה לאדם, אחרי מוות, ויש לכך השלכה על כל ממד בחיים. אני מאמינה בתהליך הזה ומביאה את כל כולי לשם והלקוחות שלי מרגישים את זה, מדובר בתהליך שילווה אותם בהמשך, ולתמיד.

במהלך תהליך הגישור, אנחנו מכינים יחד הסכם משפטי שמקבל חותמת של בית משפט. כל הסכם שאני מכינה עובר תחת עיניו ופיקוחו של עורך דין, כשבני הזוג המגיעים אליי מוזמנים להתייעץ ולשאול אותו שאלות בעצמם. כדי שתהליך הגישור יהיה קביל בבית משפט ההסכם צריך להיות בהתאם לחוקים ולכללים של בית המשפט, כגון: מזונות, הסדרי ראייה, כלכלה, הפרדת רכוש, ועוד.

מצד אחד, הם מקבלים את הסכם הגירושין התקף שניסחנו יחד, בליווי ובייעוץ שלי ובהסכמת שני הצדדים, בניגוד לבית משפט בו השופט פוסק בסכסוך. באמצעות הגישור אנחנו פותרים את הסכסוך ומגיעים להבנות ולהסכמות שיוסמכו על שניהם.

הסכם אמור להתחשב בכל האילוצים הקיימים ולקחת בחשבון את העתיד ואת ההתפתחות של הילדים וכמובן לשים את הילדים בסדר עדיפות ראשון. כמגשרת, אחד התפקידים שלי הוא לייצג את הילדים בחדר הגישור כיוון שהם אינם שם וההורים נמצאים במערבולת רגשית קשה מאוד ולא תמיד מסוגלים לחשוב בבהירות.

מהצד השני, בני הזוג מקבל ממני כלים להמשך הדרך. אני מייעצת להם במהלך תהליך הגירושין עצמו בהיבט הילדים, נושאים כגון: איך להתנהג בבית במהלך תהליך הגירושין. מתי נכון לשתף את הילדים, איך נכון לעשות זאת, האם נכון לדבר על כל הדברים הללו בבית? מאוד קשה להימנע מהשיח הזה בבית, אבל צריך לזכור שיש ילדים בבית והם שומעים הכל, גם כשנדמה לנו שהם לא.

ואיך בונים את התהליך?

"זה מאוד אינדיבידואלי, כל זוג בהתאם לנקודה שהוא נמצא ואין שטאנץ קבוע. זה תלוי בנסיבות לגירושין, בעוצמת הקונפליקט, ועוד. אני מתחשבת כמובן בכל מה שקורה בשטח ולא רק במה שגורס החוק. זהו אחד הדברים היפים בגישור-  תהליך הגישור בניגוד להליכים במסגרת כותלי בית המשפט בו מעורבים עורכי דין, מחזיר את התהליך לשליטתם של בני הזוג, והם אלו שמנווטים אותו יחד עם המגשר.

הליך הגישור נעשה במטרה לגבש הסכם שידאג לכל ההיבטים בחיים שלהם מנקודה זו ואילך, כולל הסכמי ממון, הסדרי ראיה של הילדים, חלוקת רכוש, מזונות, וכן בניית תהליך לקבלת החלטות עתידיות באשר לילדים. המטרה היא לאפשר לבני הזוג בתהליך, לבנות מסגרת להמשך החיים: כלכלית, מנטלית ואף חיבור לגורמים מקצועיים נוספים כגון יועצי נוער וכו'. ביחד מגבשים הסכם תוך התחשבות באילוצים הקיימים" .

מיכל יוגב מגשרת

כתובת המשרד: בן גוריון 2 רמת גן.

מעבר לאתר

טלפון: 054-4878059

מיכל יוגב. צילום: ארז קגנוביץ'.

מיכל יוגב. צילום: ארז קגנוביץ'.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר