במהלך השבוע פרסמנו כי במחלקה הייעודית לטיפול בחולי קורונה במרכז שניידר, מאושפזים תינוקת, אמה של התינוקת, שני נערים ונערה. הנערה היא מאיה מלכה בת ה-17, שחלתה בקורונה לאחר שנחשפה באירוע בו הייתה לשני חולים מאומתים. שוחחנו איתה על האשפוז, על מה עושים לאורך כל שעות היום, ועוד. "התאשפזתי ביום שלישי שעבר לאחר שהייתי נוכחת באירוע שהיו בו חולים, בראשון לציון שם אני מתגוררת", היא מספרת. "לאחר שנודע לנו שהיו באירוע חולי קורונה, נכנסתי לבידוד כמו שאר האורחים ואחרי כמה ימים עלה לי החום. התקשרתי למד"א שהגיעו ועשו לי בדיקה ולמחרת הודיעו לי שהיא יצאה חיובית. ביום שלישי בשעה שמונה בבוקר, הגיע אמבולנס ופינה אותי לבית החולים".
מה הרגשת?
"חום, צינון ובעיקר הרגשה של שפעת".
איך מתכוננים לאשפוז?
"ביום שני בערב התחלתי לארוז מזוודה ושמתי בה כל מה שיכולתי לדמיין שיש סיכוי הכי קטן שאצטרך, על כל מקרה שלא יהיה. לקחתי חטיפים, בגדים, כמובן מטען נייד, מחשב, גיטרה וחומרי לימוד כי בכל זאת יש למידה מקוונת".
מאיה מלכה. צילום פרטי
מאיה הגיעה לבית החולים שניידר ביום שלישי בבוקר ואת פניה קיבלו שתי אחיות. "הן עטפו אותי במיגון, נכנסתי למחלקה לחדר שלי והתמקמתי. בהתחלה בדקו אותי פיזית, מדדו לחץ דם, דופק וחום, ובהמשך אני עושה את הבדיקות לבד".
איך הגיבו החברים כששמעו שחלית בקורונה?
"קיבלתי המון טלפונים והטלפון שלי התפוצץ מהודעות. לאחר שהתברר שחליתי, כל התיכון שלי נכנס לבידוד, מאחר והאירוע היה ביום שלישי ובחמישי הייתי בבית הספר. היה לי קצת לא נעים שבגללי הם צריכים להיכנס לבידוד. בהתחלה לא רציתי להיחשף, אבל עדכנו בבית הספר את השכבה והודיעו שמדובר בתלמידה מכיתה מדעית ואמרתי שאין לי מה להתבייש ופרסמתי שזו אני".
איך את מעבירה את היום?
"אני מתעוררת בבוקר באופן טבעי לקראת השעה שמונה וחצי -תשע ואז עושה בדיקות ומתחילה את היום שלי. אני תלמידת כיתה י"א והשנה יש לי בגרויות ושעורים מקוונים ואני בכיתה המדעית, אז יש לי הרבה לימודים. אני מציירת גם וכאן אני מציירת הרבה. אני מתאמנת הרבה על הגיטרה וכותבת יומן יומי על החוויות שלי. פעמיים ביום אני משוחחת עם העובדת סוציאלית שעוזרת לי עם כל דבר שאני צריכה וכמובן יש לי מחשב".
מאיה מלכה. צילום פרטי
איך מצב הרוח שלך?
"בסך הכל מצב הרוח שלי הוא בסדר, למרות שאין לי חלון שפונה לשמש וזה לא כזה פשוט. אני מנסה לא להיכנס לדכדוך, כי מבחינה נפשית אין לזה טעם. חשוב לי לשמור תמיד על מצב רוח טוב ויציב, ואני מנסה לשמור על אנרגיות טובות. אני משוחחת עם המשפחה כל יום ולפי מה שאני יודעת, אף אחד מהם לא חלה".
מה הדבר הראשון שתעשי כשתחזרי הביתה?
"קודם כל אני אתן חיבוק אמיתי לאמא שלי ואז אגש לקלידים שלי לנגן, מאחר ואסור להכניס למחלקה דברים חשמליים".
יש דברים חיוביים שאת מוצאת באשפוז?
"קודם כל השתפרתי מאוד בגיטרה, כי התחלתי להתאמן כל יום. אני חושבת שעצם זה שאני צריכה להעסיק את עצמי לבד, לשמור על הסדר ולהיות אחראית על עצמי, זה משהו שהוא ערך מוסף ואני רואה את זה כמשהו חיובי".
