מאירה ברנע גולדברג ושירי צוק חותמות על ספרים

אחרי האהבה ממבט ראשון, באה אהבה ממבט שני | הטור של מאירה ברנע גולדברג

עשרים שנה אחרי ששירי צוק ואני נפגשנו לראשונה, גיבשנו יחד 12 טיפים להורים שרוצים לנסות לעודד את הילדים שלהם להניח לרגע את הטלפונים החכמים והמחשבים ולעבור לקריאה. כדאי לכם לקרוא אותם

פורסם בתאריך: 23.12.20 11:16

כשפגשתי את שירי צוק זו הייתה אהבה ממבט ראשון. כלומר, לא ממש פגשתי אותה, פגשתי ספר שהיא כתבה. זה היה בשנת 2000, כשעבדתי בחנות "צומת ספרים" בקניון בפתח תקוה. באותה שנה יצא לאור ספרה הראשון למבוגרים "קודם כל תירגעי" שהיה להיט גדול, עד כדי כך שכל העובדים השתמשו בשם הספר כקוד. בכל פעם כשרצינו לספר למנהלת על משהו שלילי שהתרחש בחנות היינו מחזיקים את הספר ומבקשים ממנה: "קודם כל תירגעי". (היא צחקה פחות אם שאלתם…).

עברו עשרים שנה ושירי הספיקה לכתוב ספרים רבים בעיקר לילדים, להיות למבקרת ספרות, עורכת, תסריטאית ועוד היד נטויה.
הפעם הראשונה בה ראיתי אותה על מסך הטלוויזיה בפינת המלצות הספרים שלה בתוכנית הבוקר הייתה אהבה ממבט שני.
מאז דרכינו הצטלבו שוב ושוב בכל מיני הזדמנויות הקשורות לעבודה והשיא היה הרגע שבו נבחרתי לערוך את ספר הנוער הראשון שלה: "מי רוצה כוח על? ההתחלה", ספר סופר מצחיק על שלושה ילדים מכיתה ז', דיצה, גיגי ויואש, שמגלים יום אחד שיש להם כוחות על. עכשיו הם צריכים להבין מה עושים עם זה, למה זה שם ואיך להצליח לעבור את כיתה ז' בלי למות – בקיצור, משהו שכל מתבגר יכול להזדהות איתו.

אחד הדברים ששתינו אוהבות לעשות במיוחד (חוץ מלכתוב ספרים, לדבר הרבה על עצמנו ולהתרוצץ בין חנויות ספרים), זה לגרום לילדים שלא אוהבים לקרוא, להתמכר לעניין. לשמחתנו יש לנו אחוזי הצלחה לא רעים והמגירות של שתינו מלאות במכתבים שקבלנו מהורים שמודים לנו שבזכותנו הילדים שלהם התחילו לקרוא.

יחד גיבשנו 12 טיפים להורים שרוצים לנסות לעודד את הילדים שלהם להניח לרגע את הטלפונים החכמים והמחשבים ולעבור לקריאה:

1. ספרים בכל מקום – שיהיו ספרים בכל מקום, לא רק בספריה. עם הצעצועים וליד המיטה, על שולחן האוכל ועל הספה, סתם בסלון וגם בשירותים. שיראו אתכם קוראים, שישמעו אתכם מספרים על ספרים שקראתם, שיבינו שקריאה זה כמו לנשום, רק יותר כיף. חוץ מזה צריך שהספרים יהיו נגישים באותה מידה שהמחשב והנייד נגישים לילדים. לא חוכמה שהמחשב נמצא בבית אבל הספרים האהובים לא שם…

2. התאמה לילדים – זה שאתם אהבתם ספר מסוים כשהייתם קטנים לא אומר בהכרח שהילד שלכם יאהב אותו וזה שכולם אהבו את הארי פוטר, לא אומר שגם הוא חייב. הספר צריך להיות ברמה המתאימה לו, בנושא שהוא מתחבר אליו, ורצוי שהוא בעצמו יבחר אותו בלי שיפעילו עליו לחצים או מניפולציות.

3. ספרייה זה כיף – ללכת עם הילדים לספרייה, בלי לחץ של זמן, בלי חובה לקחת ספר, סתם להסתכל על ספרים ולדפדף, לקרוא קצת ולהפסיק באמצע אם מתחשק, להיזכר בספרים שאמא קראה פעם, ולחפש ספרים שכתב מישהו שיש לו את השם שלנו או של המורה שלנו או סתם שם ממש מצחיק.

4. לא לנדנד – הלכתם לחנות ספרים / לספריה, הילד בחר ספר? יופי. עכשיו לא לנדנד לו ולתת לו לבחור לבד את הרגע שבו הוא מתחיל לקרוא.

5. אני הוא הגיבור – איזה כיף לקרוא ספר ולגלות שלאחד הגיבורים קוראים בשם שלנו? נסו לחפש ספרים שלגיבור או לגיבורה קוראים בשם הילד/ה שלכם.

6. כל ההתחלות קשות – להקריא להם פרק ראשון מספר ואפילו ספר ראשון מסדרה, להפסיק בשיא המתח ולראות איך הם חוזרים לעוד. אפשר גם לספר להם סיפורים ולציין כבדרך אגב שזה מתוך ספר, ולהראות להם שכל הסדרות והסרטים וההצגות שהם אוהבים מבוססים על ספרים. אפשר גם לקחת אותם להצגה ולאחר מכן לקרוא את הספר ולחפש את ההבדלים.

7. אין דבר כזה אסור – אחרי שהולכים לישון אסור לעשות יותר שום דבר – לא מסך, לא להיזכר שאתה רעב, לא לשאול את אמא רק שאלה אחת אחרונה. אבל אם תקראו ספר בשקט בשקט, נעמיד פנים שלא שמנו לב…

8. קומיקס זה נהדר! – מותר לילד לקרוא ספרי קומיקס, אין בהם שום פסול ואין צורך להתאכזב אם הילד מעדיף אותם על פני ספרים אחרים. בניגוד לסטיגמה שיצאה להם, ספרי קומיקס הם ספרים טובים כמו כל ספר אחר.

9. הכול מותר – מותר לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב ושוב (ושוב) כי זה מה שילדים עושים. מותר לקרוא ספר שמיועד לילדים קטנים יותר, מותר לאחר בדיקה לקרוא גם ספרים שמתאימים לגיל בוגר יותר. אגב … מותר לעזוב ספר באמצע. באמת שמותר. סתם אומרים לכם שלא.

10. ספרים זה לא עונש – לעולם אל תענישו באמצעות קריאה ואל תאיימו בלקיחות הטלפון האישי או המחשב אם לא יקראו ספרים. עוד לא נולד הילד שהתחיל לאהוב לקרוא בשל איומים. מצד שני…

11. אין צורך בפרס – לא מומלץ לתת פרסים על קריאה. כשנותנים פרס על משהו שהוא גם ככה אמור להיות מהנה, הוא באופן אוטומטי הופך לפחות מהנה.

12. חוויה – להפוך את הקריאה לחוויה משפחתית, גם אם הילד כבר בוגר מאוד (אפילו אם הוא בן 14) נסו לשבת יחד כל המשפחה ולשמוע את הספר יחד. אפשר באמצעות אפליקציית אייקאסט, בה שחקנים או הסופרים עצמם מקריאים את הספרים, או שאתם תקריאו את הספר לכולם.

הספר אלטון ג'ון

אלטון ג'ון – סדרת קטנים גדולים/כתבה: איסבל סנצ'ס וגארה, איירה: סופי ביר, הוצאת צלטנר ספרים.

יציאתו לאור של ספר חדש בסדרת קטנים גדולים הוא תמיד אירוע משמח, והפעם סיפורו מעורר ההשראה של היוצר המוכשר אלטון ג'ון.
כרגיל בסדרה הסיפור מתחיל בילדותו של אלטון ומסתיים בהצלחתו ותהילת העולם שבה זכה. בדרך נתוודע לקשיים ולמהמורות שעבר בדרך לצד החלומות, הכישרון והעשייה המוזיקלית אך לא חשוב פחות מכך העשייה החברתית שבה לקח חלק לאורך השנים, ועל היותו אחד מסמליה של קהילת הלהט"ב.
איוריה של סופי ביר המלווים את הספר, מרהיבים ותורמים רבות להבנת דמותו המיוחדת והצבעונית
של אלטון ג'ון.
אזהרה: אחרי קריאת הספר מתחילים לזמזמם בלי שליטה מחרוזת שירי אלטון ג'ון. לא להיבהל, זה עובר אחרי כמה ימים. פשוט הכריכה כל כך יפה ומנצנצת, שהיא עושה חשק לשיר.

אבישי והספר הילדה שניסתה

אבישי והספר

סטטוס לשבת: לקרוא ולחפור, אבל לא עכשיו

אבישי: ברגע שמבקשים ממני בבית ספר לקרוא ספר, אני לא רוצה לקרוא אותו.
אני: גם אני הייתי ככה, ורק כשהתבגרתי קראתי את כל הספרים שביקשו ממני וגיליתי שהם דווקא היו ספרים טובים וחבל שלא קראתי אותם כשביקשו ממני.
אבישי: אז אני רוצה להיות כמוך, לקרוא אותם כשאהיה מבוגר ואז לחפור עליהם לילדים שלי.

 

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר