סיפורו של הבית שבראש הגבעה, אבל במרכז פתח תקוה

מבנה חדר אוכל גדול ושוקק חיים, פרי יצירתו של האדריכל המפורסם אריה שרון – שבנה את חדר האוכל על פי מיטב מסורת הבאוהאוס. יחד עם נוי מטופח, ועצי גרוויליאה גדולים הפורחים בזהב עם בוא האביב. כך זוכרים אותו ותיקי קיבוץ גבעת השלושה ש־27 שנים מ־1925-1952 ,שכן בשולי פתח תקווה בקצהו של רחוב ארלוזורוב.
הוא ממוקם על גבעה, ממול נמצאים קרית המוזיאונים של פתח תקוה והגן היפה של יד לבנים. למרגלות הגבעה שוכנת אכסניית הנוער של פתח תקוה (יש דבר כזה).
בשנת 1933, עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה, מגיעים לארץ אלפי עולים, שנמלטו מציפורני הגסטפו. הסוכנות היהודית שהייתה אחראית לעלייתם פנתה לקיבוץ גבעת השלושה ששכן אז בלב פתח תקוה, כדי שיקלוט כמה עשרות צעירים מהעולים החדשים.
מכיוון שהסוכנות היהודית העניקה לקיבוץ תקציב בעבור קליטת העולים, בקשו החברים מהסוכנות הלוואה נוספת מיוחדת לבניית חדר אוכל גדול שיספיק לחברים החדשים שיקלוט הקיבוץ. פשפשנו בעלונים הישנים של קיבוץ גבעת השלושה ונוכחנו לדעת כי, תכנון חדר האוכל נעשה בצורה מקצועית. חברי הקיבוץ פנו לשני משרדי אדריכלים בבקשה להציע תכניות למבנה. תנאי יסודי לתכנית היה לתכנן מבנה בעל אולם מרכזי גדול, ללא עמודים, המלכד את כל חברי וילדי הקיבוץ בהרמוניה אחת. אחד משני המשרדים היה שייך לתנועה הקיבוצית והשני, האדריכל המפורסם אריה שרון.
עם השלמת התכניות, נתלו ההצעות שהוגשו על קיר בקיבוץ. החברים, כפי שהיה מקובל בימים ההם, בחרו את ההצעה המוצלחת ביותר בעיניהם. כשספרו את הקולות התברר שחברי גבעת השלושה העדיפו את תכניתו של אריה שרון.
התקציב הספיק בקושי לתכנון ולרכישת החומרים, אך לא להוצאות הבנייה. מכיוון שכך, הפשילו חברי הקיבוץ שרוולים והחלו בבניית הבניין בעצמם. בניית חדר האוכל, שהחלה בשנת 1936 נמשכה שלוש שנים.
עלי בנדר, כיום חבר קיבוץ עינת, היה בן 5 כשהחלו לבנות את חדר האוכל והוא מספר: "באותה תקופה החיים בקיבוץ התמקדו בדבר אחד – בניית חדר האוכל. במקום ללכת לגן, הלכתי לראות איך אבא שלי יוצק את הבטון. זה היה גג ענק. למטה עמדה מכונת הבטון והעובדים ערבלו את החול, החצץ והמלט ביד. את סלי הבטון העלו לגג באמצעות גלגלת. אבי עמד למעלה ושפך את סלי הבטון, יחד עם עשרה חברים. והנה, לפתע התמוטטה התקרה, הבטון נשפך ארצה ויחד אתו האנשים שהיו על הגג. אני ועוד ילד נשארנו תלויים על קורה עד שחילצו אותנו. למראה התקלה הוזעקו עשרות מפועלי פתח תקוה כדי שיוכלו לקחת את הבטון הנוזלי לפני שיתייבש ולנצל אותו. בחלק מהבטון השפוך סללו את כביש הכניסה מפתח תקוה לגבעת השלושה".
ישראל כרמי, מפקד חטיבה 7 בצה"ל, ומאנשי "פלוגות הלילה של וינגייט", הוא שערבל את הבטון במערבל: "הגג התמוטט משום שרצינו לחסוך כסף. השתמשנו ב'טברות' (תבניות בנייה) ישנות. הן לא עמדו במשקל העצום של הגג וקרסו. לא הייתה ברירה ונאלצנו לצקת את הגג מחדש".
חדר האוכל היה המקדש של הקיבוץ. כל חבר קיבוץ עבר בו לפחות שלוש פעמים ביום. כאן היה הרדיו היחיד שהיה בקיבוץ. במלחמת העולם השנייה נתלתה בחדר האוכל מפה גדולה והזיזו את הנעצים על פי התקדמות "כוחותינו". לחברי גבעת השלושה היה עניין אישי בקרבות. רבים מהם התגייסו לצבא הבריטי, ולרבים מהם היו בני משפחה בשטחי הכיבוש הגרמני.

כמו בכל קיבוץ שכיבד את עצמו, גם בחדר האוכל הזה היה "סליק" של נשק. במלחמת העצמאות ספג חדר האוכל הפצצה של מטוסי אויב, שטייסיהם זיהו אותו בטעות כבית החולים בילינסון. בגג חדר האוכל נוצר חור אך רק שני חברים ששיחקו שחמט נפגעו מרסיסים. שלוש פצצות שנפלו ליד גני הילדים לא התפוצצו.
חדר האוכל בקיבוץ שימש גם כאולם תרבות. בו נערכו מסיבות ליל הסדר. כאן הציגו "הבימה" ו"האוהל" את מיטב הצגותיהם. בערב שבת התכנסו כל חברי הקיבוץ לבושים בגדי שבת ל"קבלת שבת" ולאחריה נערך קונצרט של מוסיקה קלאסית בו ניגנו פרנק פלג על גבי צ'מבלו או יהויכין סטוצ'בסקי מפליא בצ'לו שלו מרטיט לב כולם. גם סרטים הוקרנו בו.
באותו זמן, הימים שלאחר קום המדינה, הקיבוץ קלט עולים רבים, פליטי שואה וילדי עליית הנוער. פתח תקוה אף היא התפתחה ובתיה החלו להקיף את מבני המשק. ואז נפלה ההחלטה לעבור ולהקים את בתי החברים באזור בו נמצאות האדמות החקלאיות של הקיבוץ, בדרך לראש העין. הקיבוץ הישן על כל בתיו, נמכר לעירית תל אביב לשם הקמת בית אבות במקום. חדר האוכל עוד הספיק לשמש כחדר אוכל לתושבי בית האבות, עד שנעזב לגמרי. עם השנים עברו שטח חדר אוכל והגינון סביבו לידי עיריית פתח תקוה. עתה הוא עומד בשיממונו ומחכה לגואל.

# המושבה פתח תקוה נוסדה ב-1878, פתח תקוה הוכרזה כעיר ב-1937. הארכיון לתולדות פתח תקוה ישמח לקבל כל תמונה, מכתבים פרטיים, מסמכים, תעודות, חפצים מימים עברו, במטרה לשמור אותם לדורות הבאים. אנא התקשרו ואנחנו נבוא לקחת לפני שיזרקו וייעלמו לעולם. 9286303 – 03.