אין ספק שאחת המצוקות הגדולות במשבר הקורונה היא מצוקת בעלי העסקים, אלו שביום אחד נאלצו לסגור את העסק, או לשנות פורמט ולרדת במהירות באופן דרמטי ברמת ההכנסות. ביניהם גם כאלה שכולנו מכירים ושאולים מה קורה אצלם. מלאבס מתחיל בסדרת כתבות עם העסקים שכולנו מכירים, שזה בעצם, כמעט כל העסקים בעיר.
"לפני הקורונה רצינו לעשות שיפוץ במקום, להתרחב ולעשות אירועים"
שווארמה נדב
עידו מזרחי משווארמה נדב
"כרגע אנחנו עובדים בצורה של משלוחים ללקוחות", מספר עידו מזרחי משווארמה נדב המפורסמת ברחוב חיים עוזר 38.ה "אם זה משתלם? אני לא ממש יודע, אבל המטרה היא לנסות להמשיך לגלגל את העסק על מנת שנוכל לעבור את התקופה הזו. יש סברה שטוענת שבין 50 ל-70 אחוז מהעסקים בתחום האוכל לא ישרדו ואנחנו עושים הכל על מנת להישאר בתוך ה-30 אחוז שיעברו את המגפה הזו", הוא מסביר.
עידו נשוי ואבא לארבעה ילדים. "האישה בבית עם הילדים, שמנסים ללמוד מרחוק", הוא מציין. את העסק הוא פותח מידי יום למשלוחים החל משעה 11:00 בבוקר ועד שש בערב, ושהמטרה היא להאריך את שעות המשלוחים בהמשך. "יש לנו בממוצע בין שבעה לעשרה משלוחים ביום. יש ימים שיש בהם יותר וימים שפחות. אנחנו מקווים שבקרוב יאשרו לעשות גם טייק אווי על מנת שנוכל להגדיל את כמות הלקוחות שלנו. אני מטבעי אדם אופטימי ומקווה שנעבור את התקופה הזו בצורה הכי רגועה שאפשר. אני יודע שזה משהו שהוא חולף, אבל זה קשה ולא פשוט ולכן אני עושה את כל המאמץ בשביל לצלוח את התקופה הזו בצורה הכי רגועה שאפשר".
מה קורה מבחינת שכירות?
"אני כרגע ממשיך לשלם ומתכוון לדבר עם בעל הנכס שלי על מנת לראות איך הוא יכול לבוא לקראתי. לצערי המדינה לא נתנה הקלות בנושא ואני מקווה שתהיה הבנה בצד השני על מנת שנוכל בעבודה קשה לעבור את זה ולהישאר פתוחים".
איזה מחשבות יש לגבי העתיד?
"היו הרבה. אבל עכשיו אנחנו עוצרים את כל החלומות ואת כל המחשבות ושמים אותם בצד. לפני הקורונה רצינו לעשות שיפוץ במקום, להתרחב ולעשות אירועים. יש לי עסק נוסף בשוק צפון שגם אותו רצינו להרחיב, אבל הכל נעצר ואנחנו מחשבים מסלול מחדש, בודקים מה נכון לעשות ומתי".
"התחלתי לשריין תורים ללקוחות מאמצע חודש מאי, בתקווה שעד אז יאשרו לנו לחזור לעבוד"
ליאת סואד
ליאת סואד היא פדיקוריסטית רפואית, 20 שנה בתחום, מוכרת מאוד בפתח תקוה. "אני ממתינה להוראה של משרד הבריאות שתאשר לנו לחזור לעבודה", היא אומרת. "בינתיים אני נהנית מהזמן שנוצר לי יחד עם המשפחה, זמן שבדרך כלל בתקופה כזו אין לי והמשפחה כמעט ולא רואה אותי. אנחנו מבשלים, משחקים ביחד, רואים סרטים ואני מנצלת את זה עד תום. מצד שני, למרות זמן האיכות, אני כבר מאוד רוצה לחזור לעבודה. אני מקבלת כל הזמן טלפונים מהלקוחות שלי שמתלוננים על כאבים, שזה מעבר לג'ל ובנייה. אני פדיקוריסטית רפואית שמטפלת בסוכרתיים, בציפורניים חודרניות והם מסכנים. יש לי לקוחות קבועים בהם אני מטפלת באופן קבוע פעם בחודש, אני מגיעה אליהם הביתה או לבתי אבות והם סובלים מכאבים ואני לא יכולה לעזור להם. הם מתחננים שאני אטפל בהם, מוכנים לשלם סכום גבוה יותר, אבל אני קודם כל חוששת מהדבקות ושנית פועלת על פי ההוראות ובטח ובטח לא מוכנה לקבל קנס בימים שגם ככה אין פרנסה. מה שמכעיס אותי, זה שאני יודעת שיש קולגות שלי שכן עובדות ואני שואלת איפה האכיפה. בנוסף, יש חשש שהן ייקחו לי את הלקוחות, כי אני יודעת שיש נשים שלא מסוגלות להישאר במצב הקיים והולכות למטפלות אחרות. בנוסף, יש כעס גדול שהקול שלנו לא נשמע, שמאשרים למורי נהיגה שיושבים צמוד לעבוד ולנו שכל השנה אנחנו שומרות על הכללים עובדות עם כפפות ומסכות, לא מאשרים. כמו כן, יש כעס גם על המדינה בנושא המענק לו אני לא זכאית, כי הם התייחסו גם לשכר של בן הזוג".
איך מתכוננים ליום שאחרי?
"אני התחלתי לשריין תורים ללקוחות מאמצע חודש מאי, בתקווה שעד אז יאשרו לנו לחזור לעבוד. המטרה היא למנוע את הלחץ ואת אי הנעימות שיהיו כשנחזור וכמובן על מנת שיהיה סדר. בנוסף, רכשתי מוצרים נוספים וחדשים, תכשירים נוספים של חיטוי למשטחים וללקוחות עצמן. כל לקוחה תקבל מסכה, כפפות וכיסוי לשיער. כל הניירות יהיו חד פעמיים ולא מגבות, לכל אחת תהיה פצירה אישית ורמת החיטוי בקליניקה כולל המכשירים, תעלה מעבר למה שהיא עכשיו. אני מנסה להסתכל בתקופה הזו גם על הדברים הטובים, על זמן האיכות שקיבלתי עם המשפחה שפתאום אמא פנויה עבורם".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
