מעברת עמישב חוגגת בימים אלה 70 שנה להקמתה ולרגל המאורע, יוצא מינהל התרבות בסדרת אירועים לציון החגיגות. יריית הפתיחה היא תערוכה של הצלם המיתולוגי, סמי פרג' ז"ל. התערוכה תוצג ברחבת היכל התרבות היום, יום חמישי (22/10/2020) בין השעות 16:00-18:00. לאחר מכן תועבר התערוכה למתנ"ס עמישב ובהמשך תוצג במקומות נוספים בעיר וכן תהיה כחלק מפסטיבל שורשים הנערך על ידי היכל התרבות, מינהל התרבות ומפעל הפיס. התערוכה היא בתמיכת משרד התרבות והספורט ובסיועם של ראש העירייה רמי גרינברג ויו"ר היכל התרבות, דליה אוחיון.
בהמשך יתקיימו אירועים נוספים בשיתוף אגף השכונות, כגון חידון על השכונה בבתי הספר, פרויקט מספרי סיפורים עם מפורסמים שיצאו מהשכונה, משאית עם מוזיקה שתסתובב בשכונה, פרויקט ניווט קהילתי, חלוקת תעודות הוקרה לותיקים ועוד. ייתכן שינויים בכפוף למגבלות ה קורונה.
אשר שטרית. צילום זאב שטרן
"שכונת עמישב היא שכונה מאוד משפחתית, האנשים בשכונה תומכים אחד בשני ועוזרים בכל מה שצריך", אומר יו"ר ועד השכונה, אשר שטרית. "אני שמח שמקיימים חגיגות לרגל ה-70 שנה. אנחנו מתגעגעים לימים היפים של פעם, שהיינו חוגגים חגים בשכונה ושהדלתות תמיד היו פתוחות אחד בפני השני, כמו משפחה אחת גדולה. השכונה הוציאה הרבה אנשים משכילים ומשכמם מעלה, עם עשייה ונתינה וזה משמח את הלב. וכמובן יש לנו את קבוצת הכדורגל מכבי עמישב שהוקמה בשנת 1964 ועד היום היא קיימת.
# # #
שכונת עמישב הוקמה לפני 70 שנה כמעברה קולטת עלייה, שהלכה והתפתחה לאחת השכונות המרכזיות בפתח תקוה. השם עמישב ניתן בשל קיבוץ הגלויות בשנות ה-50 למעברה בה התקבצו עולים חדשים שהגיעו ממרוקו, פרס, עירק ורומניה. בתחילה קיבלה השכונה את הכינוי "מעברת פתח תקוה" והתנאים במעברה היו קשים. המתיישבים הראשונים התגוררו באוהלים ולאחר מכן בפחונים ובצריפים. בחורף סבלו מקור ושיטפונות, ובקיץ מחום, יובש ונחשים. בניגוד לשכונות ותיקות אחרות, מתיישבי עמישב עלו ארצה לפני הקמת המדינה. מעברת עמישב סופחה לפתח תקוה מספר שנים לאחר מכן ועם הסיפוח החל שיפור בתנאים של המקום. בית הקפה הראשון היה בכניסה למעברה והיה מוקד עליה לרגל ובו היה מקלט רדיו והתושבים הגיעו לשתות תה ולשמוע רדיו. השכונה הוציאה לא מעט ידוענים וביניהם ד"ר מנדה רחימא לימים מנהל המחלה האונקולוגית בבילינסון, אריה ביבי, לימים נציב שירות בתי הסוהר, משפחת פרג' ועוד.
סמי פרג' צילום זאב שטרן
# # #
הצלם סמי פרג' ז"ל, שתערוכה מצילומיו במעברת עמישב תפתח את אירועי ה-70, נולד בבגדד למשפחה בת עשרה ילדים. את הקריירה שלו בצילום החל עוד בבגדד יחד עם אחיו פרי, כאשר צילמו תמונות דרכון ליהודים לפני העלייה. לישראל עלתה המשפחה בשנת 1952 לעמישב ושם הקימו את חנות הצילום הראשונה שלהם בעיר. אחד הדברים הייחודים לחנות הצילום של פרג' היה חלון הראווה שלהם, כאשר מידי מוצ"ש נאספו מאות מתושבי פתח תקוה והסביבה לצפות בתמונות שסיפרו את חדשות העיר באותו שבוע והוצגו לראווה בהגדלות בחלון. סמי ז"ל היה גם מהראשונים שהביאו את פיתוח הצבע והגדלות הענק לארץ והביא את ההדפסות 'מהיום למחר'. בשנת 1967 פתחו האחים פרג' את חנותם הראשונה בתל אביב ובשנת 1973 את חנות הצילום הגדולה בדיזנגוף. בשנת 1980 חזר סמי לפתח תקווה והקים את הסטודיו שלו לצילום ילדים. פרג' המשיך לצלם עד יומו האחרון.
# # #
ראש העירייה, רמי גרינברג, אמר השבוע: ״שכונת עמישב חוגגת שבעים שנה ומצאנו לנכון לציין זאת באופן חגיגי וראוי. ראשיתה של השכונה היה ב-1951 כאשר הוקמה כמעברה ורק ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1955, סופחה המעברה לפתח תקוה. השכונה היא חלק משמעותי וחשוב בחיי העיר. סמי פרג׳ ז״ל צילם את המעברה ותושביה לאורך כל השנים ואני גאה לקיים תערוכה פרי יצירותיו. לאור המצב התערוכה תוצג לזמן קצר ברחבה הסמוכה להיכל התרבות ותועבר לאחר מכן למתנ"ס עמישב. אני מאחל לתושבי השכונה המשך שיגשוג, אנו נמשיך ונפעל למען התושבים ולמען קידום השכונה״.
שלמה צדוק. צילום זאב שטרן
# # #
ד"ר שלמה צדוק, בעל טור במלאבס בענייני המעברה ובעניינים נוספים, ומחבר הספר 'אבו בדרי נגד אבו יעקוב' (שיצא לאור בחודש מרץ השנה) אומר: "מעברת עמישב חוגגת 70 שנה, מצד אחד זה גיל זיקנה ומצד שני מדובר באירוע חגיגי כמו תינוק שרק נולד. יש משפט שאומר 'אפשר להוציא את האדם מהמעברה, אבל אי אפשר להוציא את המעברה מהבן אדם'. בעבר עשו מהקלישאה הזו מסחרה גדולה, כאילו לומר נשארתם פרימיטיבים. אבל זה ממש לא כך, מים רבים זרמו בנהר ההיסטוריה של מדינת ישראל והיום מעברה היא מותג חלוצי והמעברות נחשבות היום ככוח לוחם של חלוציות, בנין והתיישבות. למעשה עיר שלא הייתה לה מעברה בשוליים כבר לא נחשבת לקלאסה מונציפאלית. בקיצור, אשרי העיר שיש לה מעברה. ולנו יש. שנת 2020-2021 היא שנת השימור של המעברה שלנו והייתי רוצה מאוד שעמישב תהפוך ל"נווה צדק" של מלאבס. יהיו בה מסלולי שימור מרהיבים, יונצחו בה הבתים והרחובות של גדולי האומה המעברתית עליהם כתבתי בספר שלי כגון: הסופר האגדי סמיר נקאש, חכם עבודי וחכם יחזקאל, מכותר המעברה – חכם בכור נשיא, זמרת הנשמה שריטה אלפסי, זמר הרחוב הענק אלברט פחימה ולצידו אומן הענקים הבגדדי פילפל גורג'י, בתי הקולנוע – מאור וחן/סמדר, הבודקות של חסיד פלאפל ושל מכלוף סמבוסק, המכולת של גורג'י מקמל, ושל אברהם ויצחק, הבוטיקים לנעליים של אריה היווני ושל אגא האפגני ועוד ועוד".
# # #
דני סבן- תמונה מטקס הענקת עיטור של ממשלת הרפובליקה הדומינקנית
דני סבן, שגריר ישראל לשעבר בשלוש מדינות, ובוגר מעברת עמישב, מספר: "ביולי 1962 הגענו למעברת עמישב ישירות מנמל חיפה, לצריף אסבסט שהודיעו לנו שזה ביתנו. אני הייתי ילד בן עשר ועלינו לארץ שישה אחים יחד עם ההורים. יחד עם המשפחה, עלתה גם הסבתא מחה, סבתא שלנו מצד אמי. בהמשך נולדו במעברה עוד שלושה אחים. באותה תקופה, הייתה עלייה גדולה של משפחות מהעיר שלנו גרדייה באלג'יריה, רבות מהמשפחות הגיעו לעמישב. התחלנו לאט לאט לקלוט שהחיים שלנו השתנו, בינינו לבין עצמנו, הרגשנו כמהגרים שמחפשים אחד את השני. לאט לאט נפתחנו וראינו שיש יהודים שעלו ממרוקו, מפריז, מעירק ומרומניה. המקום בו הרגשנו הכי טוב את החיבור לשכונה היה בבית הספר, שהיום נקרא בית ספר מורשה ושם התחלנו את החוויה הישראלית שלנו, שם התחלנו להיות ישראלים. היו לנו מורים מאוד נחמדים ואווירת לימוד טובה. עד היום אימי חלוואיה, עדיין מתגוררת בשכונת עמישב. למבוגרים הקליטה הייתה מאוד קשה, המעבר מעולם מסודר של חיים רגילים למעברה היה חד. לאבי הייתה נגריה ופתאום המעמד שלו נחלש ולא הייתה לו עבודה, לקח לו זמן עד שהוא השתלב בעבודה. אימי הייתה עקרת בית, ודאגה לנהל את חיי הבית, שהילדים לא יתדרדרו וכולנו הפכנו להיות אזרחים ישראלים מהשורה".
לאחר נישואיו התקבל סבן בשנת 1978 לעבודה במשרד החוץ ושם עבד במשך 41 שנים עד שנת 2018. "עשיתי את כל המסלול, עד לשגריר בשלוש מדינות: אקוודור, קוסטה ריקה והרפובליקה הדומיניקנית", הוא אומר ומציין שהוא אומנם מתגורר בירושלים, אך יש לו מקום חם בלב לפתח תקווה ולתושביה.
עוד הוא מבקש להוסיף תאריך ייחודי ליהודי אלג'יריה: "ב-24/10/1870, שר משפטים יהודי צרפתי בשם כרמייה, שדאג לבני עמו באלג'יריה חתם על צו שמעניק ליהודים אזרחות צרפתית ובזכות הצו הזה, רוב יהודי אלג'יריה הפכו להיות אזרחים צרפתיים. כשהסתיימה מלחמת השחרור של העם האלג'ירי ב-1962 והייתה סכנה ליהודים, האזרחות הזו איפשרה להם לצאת מאלג'יריה בשלום ולהינצל מהפרעות".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
