דווקא בעונה שתיחרט כטרגית עבור מכבי פתח תקוה, מי שהציג יכולת משכנעת ופרץ לתודעה הוא החלוץ תאי בריבו, שבגיל 21 בלט עם שבעה שערים שלא הספיקו לקבוצתו לשרוד בליגת העל. עוד במאזנו של בריבו 35 איומים לשער, 265 מסירות מדויקות, 42 דריבלים ו-44 חילוצי כדור. לצד המספרים המרשימים ישנו הכתם של ירידה ראשונה בקריירה.
"היו לי כמה מאבקי תחתית בנערים א' ובנוער, אבל אין ספק שירידה היא הדבר הכי כואב שיש", אומר בריבו בראיון ל"ספורט מלאבס". "הייתי מרוסק ולא היו לי תחושות רעות כאלה מאז שאמי נפטרה לפני עשר שנים. כאב לי על המועדון שהאמין בי וגם באופן אישי כשעשיתי עונה שלא מביישת אף שחקן בליגת העל. עמדתי בציפיות שלי מעצמי, למרות שבמהלך העונה שאפתי ליותר כי עם האוכל בא התיאבון, אבל אם זה לא הספיק לנו כדי להישאר, כנראה זה לא כזה משנה".
בריבו מגלה בגרות שלא מאפיינת שחקנים בני גילו, ובמקום לקטר על מר גורלה של קבוצתו או לחפש אשמים, הדבר האחרון שמעסיק אותם הוא לבכות על חלב שנשפך. "נכון שזו טרגדיה, אבל מה שקרה כבר קרה ואין מה לעשות, כך שעכשיו יש שתי אופציות", הוא מסביר. "או להמשיך לבכות, להרים ידיים ולספר שהיה לנו מזל נאחס, או להבין את המצב ולחזור בחזרה לליגת העל. כשנעלה בעזרת השם, אף אחד לא יזכור שירדנו".
בריבו מחזיק בחוזה לשנתיים נוספות במכבי, ובאוגוסט הקרוב יתפנה לחלוטין לעסוק בכדורגל כשיסיים את שירותו הצבאי כעובד רס"ר בתל השומר. "ברור שאני ממשיך, אני ווינר שתמיד שואף לנצח ורוצה להעלות את מכבי בחזרה לליגת העל", הוא מבהיר. "בתחילת העונה פחות הכירו אותי, אבל בהמשך האוהדים שוחחו איתי, עודדו אותי ונכנסו לי ללב. כאב לי מאוד גם עליהם. במחזור האחרון הם הגיעו בכמויות יפות ותאמין לי שלא רק הם יצאו עם דמעות בעיניים. כאב גם לשחקנים שלא מזוהים עם המועדון ולא ימשיכו בעונה הבאה, כי איך שלא תסתכל על זה – ירידת ליגה זה כתם לכולנו. אני רק יכול לבקש סליחה מהאוהדים ולקוות שבעונה הבאה ניתן להם הרבה סיבות לחייך".
כזכור, עיקר החצים הופנו לכיוונו של המאמן גיא לוזון, שקולו לא נשמע מאז שריקת הסיום של העונה. "בסוף המשחק גיא עשה סיבוב, לחץ ידיים ונכנס לחדר שלו כך שבכלל לא ראיתי אותו", אומר תאי. "היה שקט צורם, כולם ישבו בהלם ואף אחד אפילו לא נכנס להתקלח. ברור שכאב לו, אבל גיא טיפוס ווינר וירצה לעלות בחזרה עם המועדון שבו הוא גדל ועמו הוא הכי מזוהה. אין פה הרבה ברירות וצריך להתמודד ולהסתכל קדימה".
וכשהפנים קדימה, אחד המכשולים הוא להסתגל לליגה חדשה, בימים ושעות חדשים, שבלשון המעטה אינה מתהדרת בכדורגל מסודר ומשופעת ביריבות עיקשות שלא יתביישו להסתגר, לשחק חזק וללכת על הרגליים כדי לחלץ נקודות. "יהיה קשה יותר, גם בגלל השעות והחום, אבל מדובר במועדון ששייך לליגת העל וכך אנחנו צריכים להמשיך להתנהל, אם במספר האימונים ואם בעצימות", מסכם בריבו בנימה סופר אופטימית. "אנחנו צריכים לתקוף וליזום יותר ואני מאמין שנעשה את זה. אין דבר בחיים שאי אפשר לעשות, צריך רק לרצות. מבחינה אישית, אני רוצה להיות חלוץ מוביל ולהתמודד על מלכות השערים, וקבוצתית אני לא רואה אופציה אחרת חוץ מעליית ליגה".
כחול עולה
ילד מקסים! כשרון גדול! שרק יתנו להוביל את חוד ההתקפה ויביאו מוסרים טובים וחכמים וניראה ממנו מלא שערים יפים, כמו זה שנתן במשחק אימון של הנבחרת, רק לפני יומיים, שער לפינטאון!