עמית לפלר ראשית
עמית לפלר

המרוץ לכנסת: בסופו של יום, ישראל חוזרת למבנה של שתי מפלגות גדולות

עמית לפלר מסכם את הבחירות לכנסת וממליץ להקים ממשלת אחדות

פורסם בתאריך: 17.4.19 19:42

בתשעה באפריל ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה זאת שוב, עם שלושה כתבי חשדות שמאגפים אותו מצד אחד, ושלושה רמטכ"לים ויאיר לפיד מצד שני, הוא הצליח להשיג את התוצאה הגבוהה והטובה ביותר שהייתה לליכוד בעשורים האחרונים.
יש שיגידו שהוא קוסם או שיטילו את ה"אשמה בניצחון" בשתיית המנדטים הגדולה ובקמפיין הגעוואלד (המצוקה) אבל ללא כל ספק לבחירות הללו יש מנצח אחד. אך המפסידים הגדולים, מכל קצוות הקשת הפוליטית הן המפלגות הקטנות. והדוגמאות המובהקות הן הימין החדש, שניסו לאחד בין דתיים וחילונים "והצליחו" – שני המגזרים לא הצביעו להם. מפלגת העבודה שהצליחה להגיע למספר המנדטים הנמוך בתולדותיה ותצטרך לעשות חשבון נפש רציני מאוד בשביל לשרוד. או מרצ, מפלגה שפעם היו לה 12 מנדטים ונאבקה באזור אחוז החסימה.
אלו היו בחירות מוצלחות מאוד לגוש הימין ככלל ולנתניהו ולליכוד בפרט, המוצלחות ביותר מבין כל מערכות הבחירות שהיו בעשורים האחרונים. כשנתניהו החליט להקדים את הבחירות, הוא ידע שסיכוייו להרכיב את הממשלה הבאה יהיו גבוהים. אבל ספק אם ידע שכל חלומותיו הפוליטיים הולכים להתגשם ובגדול.
גוש הימין שקיבל כ-65 מנדטים מאפשר לנתניהו להקים ממשלת ימין שמורכבת משותפיו הקואליציוניים הטבעיים, ויתרה מזאת, ישנה סבירות גבוה כי כחלון ומפלגתו כולנו יתמזגו אל תוך הליכוד ותיווצר סיעת ענק של כארבעים מושבים בכנסת. אבל אסור לשכוח שהוא נתון "לסחטנות פוליטית" ממפלגות ימין קטנות עם דרישות גדולת, ובכל זאת סיכויו של נתניהו להרכיב את ממשלתו החמישית מעולים.

בנימין נתניהו, בני גנץ. צילומים אבישג שאר ישוב, תומר אפלבאום

אך מהצד השני של המפה הפוליטית ישנה גם אופוזיציה בהובלתו של בני גנץ (ותודה ליאיר לפיד שוויתר על הרוטציה בתפקיד). ברור לכולם שלמפלגת מרכז שמשלבת בתוכה את כל קצוות הקשת הפוליטית, יהיה קשה מאוד לשמר את המותג החדש שהם בנו "כחול לבן".
המבנה התלת-מפלגתי והא-אידיאולוגי לאו דווקא יצליח להחזיק גם בלי למלא את המטרה שלשמה נוסד מתוך שורות האופוזיציה, וכנראה שאם לא ילכו לממשלת אחדות וישרתו את העם מהקואליציה, במוקדם או במאוחר סופם ידוע מראש.
בכל מקרה, טוב שגוש המרכז שמאל התגבש לכדי מפלגה אחת גדולה ולמנהיג שיוביל אותה ובתקווה שלא יהפכו למיני מפלגת העבודה (שכבר ידועה כמפלגה שאוכלת את יושבי הראש שלה) יוכל גנץ להבשיל פוליטית, ללמוד על בשרו עבודה פרלמנטרית מה היא, ואולי לקחת אחרי עידן נתניהו את כס ראש הממשלה.
בסופו של יום, ישראל חוזרת למבנה בו ישנן שתי מפלגות גדולות ועמידות וההוכחה לכך היא שיותר ממיליון אזרחים תמכו בהמשך כהונתו של נתניהו כשהצביעו מחל, אבל גם יותר ממיליון אזרחים התנגדו לה בעת שהצביעו כחול לבן, ועמודות המנדטים מדברות בעד עצמן.
ופה המקום להגיד שיש מקום להקמת ממשלת אחדות.
נאום הניצחון המוקדם של גנץ בליל הבחירות היה תמוה. "העם בישראל אמר את דברו", אמר יו"ר כחול לבן בשעה שהצופים צפו במדגמי הטלוויזיה ותהו על מה גנץ מדבר. הרי אפילו במדגם הכי מחמיא, העניקו לכחול לבן ניצחון דחוק או שוויון מול הליכוד יחד עם יתרון מובהק לגוש הימין ולקואליציית נתניהו. גם לאור המדגמים, ממשלה בראשות גנץ נראתה כאחת שזקוקה לכוחות על טבעיים והמסקנה המתבקשת היא שראשי מפלגות המרכז שמאל חייבים להפסיק "לחגוג את המדגמים" ולחכות לתוצאות האמת.
כי מאז מדגם 1996 גוש המרכז שמאל הולך לישון במדגם עם מנהיגו וקם בבוקר עם ביבי.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר