דיעות

ביום הזה קשה לי. קשה לי להכיל עוד סיפורים קורעי לב ועצובים כל כך. ובכל זאת, חשוב שנזכור, שנדע, שנבין שאי אפשר באמת להבין. לזכרם

הפגיעה בילדים, חוסר ההגינות, הנהלים הלא אחידים, פילוג העם, הניתוק, הנזקים הגדולים: רגע לפני הבחירות מגישה ליאת קמחי כתב אישום חברתי-כלכלי נגד הממשלה

כמה זה לא מובן מאליו לצאת לבלות, לראות אנשים, לשוחח, לאכול אוכל טעים וטרי שהרגע יצא מהמטבח על צלחת אמיתית ולא בקופסת פלסטיק. אפילו הגעת הסכו"ם והמלח-פלפל לשולחן היה עבורנו טקס מרגש שלא רואים בכל יום

איבדתי תחושה של זמן, הידיים גירדו לי, הרגשתי שמבצעים בי ניסוי מיוחד. אבל מצד שני ניהלתי ממש שיחה פנים אל פנים עם אישה אחרת והקשבתי באופן כמעט מלא למרצה

באמת שהבנתי את החברה שסיפרה לי שהיא ומשפחתה החלו בתהליך הגירה לאוסטרליה. פעם גם אני חשבתי כך

אי אפשר להכפיף תחת אותו הנוהל ילדי גנים ותלמידי בית הספר. בעצם אפשר. הנה, תראו – הסתדרות המורים הצליחה

ימים מתעתעים בגן ובבית: הילד שהודיעו שהוא חיובי לקורונה התגלה כשלילי, אבל אז התברר שילד אחרי חיובי ומשום מה שני גנים משתמשים באותם שרותים. מבולבלים? גם אנחנו. וגם מתוסכלים

כל כך הרבה ברברת וקשקשת הולכת שם ברשתות החברתיות. ויתרנו בלי לשים לב על היכולת להפעיל שיקול דעת. לקחת החלטה בתנאי אי ודאות

איציק אוחיון הוא בן אדם של אנשים ואיש של בני אדם. ולכל אחד בעיר הזאת יש את "שעת אוחיון". יש לי הרבה נימוקים מדוע ההחלטה לקרוא את הפארק הגדול על שמו של איציק אוחיון היא אדירה וצודקת

לנשים האלה, כמו לבנות, האחיות או האמהות שלכם, מגיע עתיד טוב יותר. והוא מתחיל בבחירה שלכם, גברים