לאחרונה אישרה עיירת פתח תקווה את תקציב התמיכות לתנועת הנוער לשנת 2017 העומד על מיליון שקל לשנה. מנתונים שהגיעו לידי "מלאבס" עולה כי בעיר לוקחים חלק כ-10,500 חניכים בפעילות ב-10 תנועות נוער שונות. פרט מפתיע הוא ש-7,319 חניכים מתוכם, חברים בארבע תנועות הנוער דתיות הפועלות בעיר: "עזרא", "בני עקיבא", "אריאל" ו"היכלי ענ"ג". כלומר, למרות שפתח תקווה נחשבת לעיר חילונית ופועלות בה שש תנועות נוער שאינן בעלי גוון דתי: "הנוער העובד והלומד", "הנוער הלאומי", "הצופים", "השומר הצעיר", "המחנות העולים" ו"ידידי בית"ר", כ-70 אחוז מהחניכים הולכים לתנועות הנוער הדתיות.
איציק ברוורמן בטקס חנוכת סניף בני עקיבא
פועל יוצא מזה הוא שרוב התקציביים גם מופנים לתנועות הדתיות. התנועה שמקבלת את התקציב הגבוה ביותר היא "בני עקיבא" עם 262,230 שקל לשנה. אחריה תנועת "עזרא" עם 231,012 שקל. לכל אחת מהן למעלה מ-3,000 חניכים בעיר. לשם השוואה תנועת "הצופים" עם 1,205 חניכים מקבלת 138,843 שקל בלבד. אז איך קורה שבעיר בה פועלות יותר תנועות נוער חילוניות, יש יותר חניכים לתנועות הנוער הדתיות?
אורנה דוידאי. צילום: זאב שטרן
"אין ספק שהתנועות הדתיות הן הרבה יותר פעילות מהחילוניות", מסכימה מחזיקת תיק הנוער והצעירים, אורנה דוידאי. "אצלם אין דבר כזה שילד לא הולך לתנועת נוער. אנחנו כל הזמן מנסים לגייס תלמידים לתנועות הנוער. החבר'ה של אגף הנוער מסתובבים בבתי הספר ואנחנו פתוחים לכל הצעה שתוציא עוד ילדים מהבית אל תנועות הנוער החילוניות".
מנהל אגף הנוער, גיא אליהו: "הקהילה הדתית דוחפת את ילדיה ללכת לתנועות הנוער מגיל צעיר. זה חלק בלתי נפרד מההווי הקהילתי שלהם. אבל אני חייב לציין שגם בתנועות החילוניות חל השנה גידול משמעותי במספר החברים".
מתחם הנוער העובד והלומד
לדבריו השנה גדל מספר החניכים מ-8,000 ללמעלה מעשרת אלפים. "גדלנו ב-1,846 חניכים. הגידול היה בכל תנועות הנוער, גם הדתיות וגם החילוניות. אנחנו כל הזמן דואגים איך לעודד את הילדים ללכת לתנועות הנוער. דאגנו שבכל שכונה תהיה לפחות תנועת נוער אחת, ולראייה הגידול שחל בשנה האחרונה. לפני כשנתיים התחלנו לגייס את בתי הספר והמנהלות לטובת תנועות הנוער. אנחנו מעניקים למנהלות בתי הספר שיש אצלם את הגידול הגדול ביותר תעודת הוקרה. כך זה קורה גם בקהילות הדתיות, שם תנועות הנוער הן חלק בלתי נפרד מבית הספר ומהקהילה. זו הסיבה שאנחנו חושבים שגם להורים צריך להיות חלק בעידוד ילדיהם ללכת לתנועות הנוער".
רוצים להישאר מעודכנים?
גיא אליהו. צילום זאב שטרן
אבל למרות רצון הגורמים בעירייה להגדיל את תנועות הנוער, לעיתים זה לא תלוי רק בהם. "כשהייתי צעירה הייתי בתנועת נוער – לקחתי חלק משמעותי מקן 'הראשונים' של הצופים אבל את הילדים שלי זה לא מעניין", אומרת אמא בעיר. "מה לא עשיתי, איך לא ניסיתי לשכנע אותם ללכת לתנועה, אבל הם אומרים שזה לא מעניין אותם ואני לא יכולה להכריח אותם".
"הבן שלי מאוד רוצה ללכת לצופים, כי כל החברים שלו הולכים, אבל בחישוב השנתי זה מגיע ללמעלה מאלף שקל בשנה", מסבירה אם אחרת. "זה כמו חוג עוד לפני שמוסיפים את התקציב לבגדים ולטיולים בקיץ. אין לנו אפשרות הכספית לזה ואני יודעת שאני לא היחידה. פעם, כשאנחנו היינו ילדים, תנועת נוער לא עלתה כסף והיינו משלמים רק בעבור הטיולים. עכשיו התנועות הזולות הן הדתיות ששם משלמים דמי חבר כ-300 שקל בשנה".
סניף תנועת עזרא. צילום זאב שטרן
בעיות נוספות הן של מקום. מסתבר שלא לכל תנועות הנוער יש מבנים ראויים לפעילויות. "ל'נוער העובד' באם המושבות אין מבנה משלהם", אומר תושב השכונה. "בכל פעם אומרים שידאגו להם וימצאו מבנה, אבל לצערי זה לא קורה".
כזכור, כפי שנכתב במלאבס, באם המושבות מתלוננים ילדים שבתנועת הצופים מקבלים רק חלק מתלמידי בתי הספר. הסיבה היא שאין די מקום במבנים הקיימים. "אנחנו מנסים לאתר מבנים, אבל זה לא פשוט, מאחר ואין מספיק שטחים פנויים", מסביר אליהו. "הנושא הגיע לפתחו של ראש העיר ויש נכונות לפתור את הבעיה".
רמי גרינברג צילום: זאב שטרן
חבר המועצה מהאופוזיציה, רמי גרינברג, מסר: "למרות שדאגתי להעביר החלטה במועצת העיר על הכפלת תקציב התמיכות לתנועות הנוער ראש העיר דואג למוסס אותה. כמו כן לא מקדמים פתרונות למבנים ראויים ובטיחותיים לתנועות הנוער. כל האמור מביא לתוצאה שאלפי ילדים ונוער בעיר בעיקר בציבור החילוני לא מצטרפים לתנועות הנוער גם בגלל העלויות הגבוהות וגם בגלל הבעיות הרבות במבנים. במקום זה בני הנוער והילדים מסתובבים ברחובות ומסכנים את עצמם. זו תעודת עניות לעירייה שיודעת טוב מאוד להוציא כספים כשזה משרת את מטרותיה".
