מצה שמורה. צילום הארכיון לתולדות פתח תקוה
מצה שמורה. צילום הארכיון לתולדות פתח תקוה

חוגגים 140 שנה: את המצות השמורות מכרו בבית הכנסת הגדול

סיפורי פתח תקוה, והפעם: התרומות שניתנו לפועלים, המצות, בית הכנסת הגדול ודודו פישר

פורסם בתאריך: 29.3.18 18:36

חג הפסח מביא עימו באופן מסורתי עלויות גבוהות יחסית ברכישת מצרכי מזון כשר, לצורך החג. בהלכות פסח ב"שולחן ערוך" מובא המנהג לערוך מגבית לצורך קניית חיטים לעניים (להכנת מצות) לקראת פסח, שכל בני העיר צריכים להשתתף בה, מה שמוכר כקמחא דה פסחא.
יש הרואים מקור למגבית זו כבר בתלמוד הירושלמי. אזכורים לתרומות כאלה ניתן למצוא כבר בפרוטוקול ישיבת ועד המושבה בפתח תקוה בשנת 1926, שם תואר כי הוועד מחליט להעניק 30 לא"י (לירות ארצישראליות) לקבוצות הפועלים "מעבר" לאחר שראשיה באים לבקש עזרה לקראת פסח. פרוז'נסקי, מנהיג קבוצת "מעבר", מסביר לוועד שמדובר בכ־1,400 פועלים. הוועד קובע כי הכסף ניתן כהלוואה לפועלים שיחזירו אותה בימי עבודה בפרדסים.
גם מצות שמורות שנאפו במיוחד בירושלים, היו נמכרות בבית הכנסת הגדול בפתח תקוה. הזמר המפורסם דודו פישר שנולד בפתח תקוה וגר בה כיום, מספר כי סבו, שמואל רוזניקוביץ, שהיה גבאי בית הכנסת הגדול בשנות השלושים של המאה שעברה, היה נוסע לירושלים לקנות מצות שמורות בתפזורת. "סבא היה מכין חבילות של שלוש מצות לחבילה וכל המשפחה הייתה מתגייסת לאריזה. בבית כנסת היה מוכר את החבילות למתפללים".
שמואל רוזניקביץ עלה לארץ מליטא ב־1932. הוא הגיע לפתח תקוה עם מכתבי המלצה מרבני העיירה שלו בהם הם משבחים ומהללים את ידיעותיו בתחום הכשרות והשחיטה. בארכיון לתולדות פתח תקוה בו נמצאים מכתבי ההמלצה המקוריים, ניתן לקרוא מכתבים אלה בעברית עסיסית וכך כתוב: "חמש שנים הוא עובד בקהילתנו בעבודת הזבח. ידיו ידי אומן נפלא, זריז וזהיר במלאכתו ובכל הדינים".

מקהלת הילדים של בית הכנסת משנת 1936. צילום הארכיון לתולדות פתח תקוה

מקהלת הילדים של בית הכנסת משנת 1936. צילום הארכיון לתולדות פתח תקוה

נכדו, דודו פישר מספר כי הסבא, בהיותו גבאי בית הכנסת הגדול, נתן לו את הזכות הגדולה לעזור לו "באיסוף הסידורים מיד לאחר תפילת השבת או החג, והחלפת הפרוכת לקראת החג ולאחר צאת החג… הסתובבתי תמיד בהרגשה של איזה כיף שיש לי את התפקידים הללו. במיוחד כשהבחנתי במבטי הקנאה של הילדים האחרים".
בגיל 16 כבר דרבן אותו לעלות לבמה ולערוך תפילה כשליח ציבור, עם חליפת מבוגרים הגדולה על מידותיו. פרנסי פתח תקוה הקדישו רבות למוזיקה שתישמע בחגים ובמועדים. מקהלת הילדים המפורסמת של בית הכנסת הגדול הופיעה תמיד בזמירות שבת וחג. גם הגבאי שמואל רוזניקוביץ הפליא בזמירותיו, כפי שציין נכדו המפורסם: "כל מה שאני יודע על מוזיקה יהודית מגיע מסבא שלי. את זמירות השבת שלו שרים גם הנינים שלו וגם חברים טובים שמגיעים אלינו לארוחות שבת שרים את הניגונים בסגנון המיוחד שלו. החלום שלו היה לראות אותי כחזן בבית כנסת והאכזבה שלו הייתה נוראית כשהחלפתי את בימת בית הכנסת בבימת התיאטרון ואולמות הקונצרטים".
# יעל שוהם היא תושבת העיר, דוברת ומפתחת מערכות הסברה, ומתנדבת בארכיון פתח תקוה.
# המושבה פתח תקוה נוסדה ב-1878, פתח תקוה הוכרזה כעיר ב-1937. הארכיון לתולדות פתח תקוה ישמח לקבל כל תמונה, מכתבים פרטיים, מסמכים, תעודות, חפצים מימים עברו, במטרה לשמור אותם לדורות הבאים. אנא התקשרו ואנחנו נבוא לקחת לפני שיזרקו וייעלמו לעולם. 9266302 – 03.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר