תלת אופן רטרו אי אס אי פי מדור צדוק
תלת אופן רטרו אי אס אי פי מדור צדוק

קסדות? אז פשוט לא היה כסף בשביל זה

כשברחובות יש תוהו ובוהו זה זמן טוב להיזכר בסיפורי האופניים של המעברה ולקנח בשאלה חשובה

פורסם בתאריך: 18.10.18 11:11

 

שלמה צדוק צילום זאב שטרן

שלמה צדוק צילום זאב שטרן

חכמה של גאון. ממשנתו של אלברט איינשטיין: "החיים זה כמו אופניים. כדי לשמור על איזון צריך להיות כל הזמן בתנועה". חכם סיני הוסיף ואמר ש: "החיים זה כמו אופניים. אם קל לך סימן שאתה בירידה..". ואני מתפלסף עוד יותר ואומר שרכיבה בירידה היא אמנם מהנה אבל רק רכיבה בעליה מחזקת את השרירים. יעני לומר שרק משברים וקשיים מחזקים ומחשלים אותך.
תוהו ובוהו ברחובות. אוקיי, ומדוע נזכרתי בענייני אופניים פתאום?! יען כי לאחרונה עדים אנו לים של תאונות אופניים חשמליים טרגיות שנגרמות עקב התוהו ובוהו והרכיבה המופקרת שמתחוללת ברחובות מדינתנו. המצב כה מבהיל עד כי הממשלה החליטה על "תכנית אופניים לאומית", שבמסגרתה יכריחו את הרוכבים לחבוש קסדות פלדה, ללבוש שריוניות, להתעטף בשכפ"צים ולעבריינים כבדים במיוחד אפילו יחרימו רישיונות. למען האמת אין לי פתרונות להציע לברדק הרכיבה החשמלית אבל יש לי מעט זיכרונות מצחיקים ומרתקים על אופניים מפורסמים מימי המעברה.

התלת אופן של הטייקון פתאללה. בדברי ימי הסיפורים המדהימים והפרנסות המשונות של המעברה רשם הטייקון פתאללה דפים מזהירים. בספר הסיפורים מופיע שמו באותיות של זהב כאיש שגרם כמעט למלחמת עולם שלישית במזרח התיכון, ובספר הפרנסות מופיע שמו כטייקון הנחושת והאלומיניום הבכיר של המעברה. יעני היה קונה סירים, מחבתות, פלטות אלומיניום וסלילי נחושת מילדי המעברה והיה מוכרם ביפו לסוחרי ברזל עלומים. את השינוע של סחורתו היה הטייקון פתאללה עושה מעל גבי מיני תלת אופניים מסובך ומפותל לרכיבה ונהיגה. מומחי מעברות אומרים שאפילו רוכבי אקסטרים בינלאומיים לא יכלו לחקות את הביצועים האגדיים של הטייקון פתאללה ברוכבו על התלת אופן המסובך שלו.

כשהעולם נעצר!. הטייקון פתאללה היה מלך מלכי האדישים. הוא היה רוכב על התלת אופן כאילו הכביש היה של אבות אבותיו. שום אוטובוס, אף ניידת ואפילו אמבולנס לא יכלו לעקוף אותו בעליות של צומת סירקין. ואם היה לו פנצ'ר בגלגל?! וואיי. וואיי. כל העולם והתנועה היו נעצרים לחצי יום עד שהוא יתקן את התקלה. אלף צופרי אמבולנס וניידות לא הועילו והוא לא היה זז מאמצע הכביש. הוא היה מוציא שמיכה וצידנית, יושב מזרחית, מוציא משאבה וחבילת ונטילים ובאדישות הורגת היה מתקן הפנצ'ר. איש מעולם לא כעס על הטייקון יען כי התלת אופן שימשה גם כאמבולנס חירום. יעני שימש את כל פצועי השברים שהיו נזקקים לקבל טיפול אורטופדי אצל ד"ר גוהר, הרופאה האורטופדית משעריה. כשהלך הטייקון לעולמו נעלם התלת אופן ועקבותיו לא נמצאו עד היום.
תזמורת האופניים. במעברה היו זמרים רבים אבל הבולט בהם היה זמיר הרחוב הענק, אליהו פחימה. אליהו היה מגה מומחה לשני דברים: לשירי דיכאון הודיים ול"נגינה" על אופניים. את שירי הדיכאון הוא למד מסרטי הבכי והדמעות ההודיים שהוקרנו בקולנוע "סמדר", ואת האופניים המקרטעות שלו הביא מחנות האופניים של חזקאל אופניים אשר בשוק העיראקי הקטן. אליהו היה מכניס את המעברה לדיכאון קליני מידי שבת בצהריים. כל הבכיינים והאומללים היו נאספים בצומת המרכזית וזמר הרחוב היה שר להם שירי אבל ומרורים. את שירי הדיכי היה אליהו מלווה באמצעות תיפוף על מושב האופניים במיומנות ובמקצועיות אין מילים. אבל יום אחד נעלם הזמר ועימו נעלמו האופניים. איש אינו יודע לאן הלך ומהו גורלו.

האופניים של החלב. באלף השלישי קל לשתות חלב יען כי יש שפע בתוך קרטונים ושקיות. אבל פעם היינו שותים את החלב ישירות מהמקור. כלומר ישירות מהעז החביבה והשופעת של ג'ייראן. אמה מה?!: לאחר שהעז של ג'ייראן הלכה לעולמה היינו הולכים להביא חלב מהפרות של מושב נחלים. "הולכים"?! לא ממש. למען הדיוק רכבנו על אופניים.

סלינו על אופנינו וידינו עמוסות. היינו ילדים עוללים עם עצמות רכות אבל זה לא מנע מאיתנו לרכב שעתיים על אופניים חצי מפורקות, כשבידינו בקבוקי זכוכית שהונחו בשני סלים גדולים במשקל כבד, כל סל מצד אחר של הכידון למען שווי המשקל. את הרכיבה היינו עושים בשבילי חתחתים, בדרכי עפר קוצניות ובעומקי ואדיות, כשכל קפיצה שוברת לנו את עמוד השדרה ומפנצ'רת לנו את הטיירים בלי רחמים. אבל אנחנו לא ויתרנו ובסוף חלב הבאנו. קסדות?! לא ידענו מה זה וגם לא היה כסף בשביל זה.

אופני המרכבה של המאפיונרים. שלושה מאפיונרים, יעני טייקונים של מאפיות לפיתות עיראקיות, מקצוענים ומדופלמים היו במעברתנו: המאפיונר צ'וראק חנוכה, המאפיונר מתאנה והמאפיונר אבו יסחק. לאבו יסחק הייתה מרכבה רתומה לחמור אבל לחנוכה ולמתאנה היו אופני מרכבה. כלומר, מקסי תלת אופניים. למקסי הנ"ל היה משטח עץ רחב שעליו היו המאפיונרים מניחים את הפיתות העיראקיות הגדולות ואת הזנגולות. מתאנה וחנוכה היו להטוטני אופניים ועד היום לא ברור כיצד היו שבים הביתה בשלום מבלי להתהפך לפחות עשר פעמים ביום. יהי זכרם ברוך וגם למקסי תלת אופניים שלהם אין מזכרת.
חזקאל אופניים. אי אפשר לדבר על אופניים מבלי להזכיר את חזקאל, מתקן האופניים האגדי שהתיישב בשוק העיראקי הקטן. היריעה קצרה מלהרחיב בעניינו ורק נספר שהייתה לו שיטה קלה לעשות כסף: היה מתקן לנו פנצ'ר בעשרה גרוש אבל מביא לנו נזק בחצי לירה. מנוחתו עדן.

מחשבות מגונות. אמרו נא: לא עדיף לחזור לאופניים של פעם?! יעני לא חשמליות ולא בטיח?!


ועידת החינוך של ישראל מגיעה לפתח תקוה, לפרטים והרשמה לחצו כאן 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הנושאים החמים בפתח תקוה?

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר