חל הירקון. צילום הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני
נחל הירקון. צילום הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

סיפורי פתח תקוה: הירקון זורם ונשפך לים, אבל גם דרומה

סדרת סיפורים לכבוד 140 שנה לפתח תקוה, והפעם: על נחל הירקון

פורסם בתאריך: 18.6.18 14:58

שפע המים הנובעים ממאות המעיינות שמזינים את נחל הירקון, הפכוהו לנחל האיתן הגדול ביותר באזור החוף של ארץ ישראל. אולם לא רק מעיינות מספקים לירקון כמויות אדירות של מים, אלא גם אגן ניקוז המשתרע במרכז הארץ ויוצר מעין מניפה כשבסיסה בין ירושלים לשכם.
בספרו של מנחם מרקוס, "מדריך ישראל החדש", כרך 9, מסופר כי עד למלחמת העולם הראשונה היו ביצות רבות וסבך צמחיה צפוף משני עברי גדות הנהר. מצב זה יצר מכשול טבעי חשוב בימי קדם וכך חילק את ארץ ישראל בין צפון הארץ לדרומה. כמות המים הגדולה ואדמה חקלאית טובה הביאו את מייסדיה של המושבה העברית הראשונה, פתח תקוה, להתיישב על גדות הירקון ולהתחיל בפיתוח חקלאי. בתקופה זו הגיעה הזרימה במקורות הירקון ל־60 מיליון מ"ק בשנה.
השלטון הבריטי החל ב־1936 ביוזמה לתפוס מקצת מן המעיינות באזור ראש העין (ראס אל עין), להכניסם לצינורות ולהוביל את המים לתגבור אספקת המים לירושלים.
השינוי הגדול חל בזרימת המים ממעיינות הירקון אל הנחל, כאשר מדינת ישראל החליטה כי יש לפתח את הנגב ולספק מים עבור החקלאות המתפתחת בעשרות המושבים והקיבוצים שנוסדו בנגב עם קום המדינה והושבת העולים החדשים שם. בתוכנית שנקראה "אוצרות המים", קובעים מומחי המים של המדינה הצעירה כי "היות ובסביבתו של הירקון אין מחסור במים מפאת האפשרויות הרבות לניצול מי התהום, הננו רואים את עיקר תפקידו באספקת המים לנגב". תכננו והחלו מיד בביצוע. בינואר 1952 במבצע של חברת "מקורות", נתפסו 95 אחוזים ממי המעיינות המרוכזים לרגלי מבצר אנטיפטרוס, הוקם סכר והמים הוכנסו לצינורות בקוטר של 66 אינץ'. דרישות ביטחוניות חייבו כי מערך אספקת המים יבנה בתחנות שאיבה תת קרקעיות. החשש מהתנכלות טרוריסטית למפעל המים הענקי הזה דרש מיגון מכסימלי.
ב־14 ביולי 1955 נסתיימה בניית המפעל ומי הירקון החלו לזרום דרומה בקו שאורכו 108 ק"מ. חגיגה רבת משתתפים נערכה בתחנת השאיבה של "מקורות", בדרך לראש העין. ראש הממשלה דאז, משה שרת אמר: "היום אנו מטים את מי הירקון מן הערוץ בו זרמו מימי בראשית דרומה, למען יפרו שממה ויעזרו לביסוסו והקמתו של ישוב יהודי חקלאי חדש. מחר יבוא תורו של הירדן". התלהבות הישוב בארץ הייתה כה גדולה שיחיאל מוהר חיבר לכך שיר מיוחד עם לחן של משה וילנסקי אותו ביצעה שושנה דמארי – "הורה ממטרה".
"רן קילוח בצינור,
צינורות עורקי הנגב,
זה דרכו של המזמור
מן הברז אל הרגב
יעלו מימי תהום.
משאבה אומרת לחם!
נגב, נגב, מה מיום?
נגב, ממטרות עליך!
אולם לא רק לנגב הועברו מי מעיינות הירקון. גם ערי גוש דן מתל אביב ורמת גן ועד פתח תקוה וכל המרחב העירוני זקוק היה למי שתייה. וכך הוקם "קו דן".
מפעלי מים אלה שחשיבותם אינה ניתנת לערעור למעשה, ייבשו את מעיינות הירקון ודלדלו למינימום את הזרימה באפיק הנחל מתל אפק מערבה. כתוצאה מכך נפגעה קשה הצמחייה המיוחדת במקום ומיני דגים ובעלי חיים אחרים נעלמו והיה חשש להכחדתם כליל. רשות שמורות הטבע, רשות נחל ירקון וגורמים נוספים, נרתמו לפעולה נמרצת להציל את הנחל וכל החי והצומח סביבו. ב־1993 הושלמה בנייתו של גן לאומי "מקורות הירקון" המופעל על ידי "רשות הטבע והגנים". הגן כולל בתוכו את "תל אפק" ומעלה ערוץ הירקון. "בריכת הנופרים" השיבה את הפרח היפיפה לנופי הירקון. מים שפירים, שמקורם באקוויפר ההר נשאבים במיוחד ומוזרמים לערוץ הירקון. דשאים מטופחים סביב וצמחיה טבעית נותנת למטיילים מקום נפלא לבלוי משפחתי.
גם חברת מקורות פתחה מרכז מבקרים, המספר את סיפור קו ירקון-נגב וחיבור המוביל הארצי לתחנת ראש העין ביוני 1964. כמו כן ניתן לראות שם את התחנה התת קרקעית שהוקמה בשנות החמישים.
(התמונות באדיבות חברת מקורות).

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר