מימין חיים אוסדון, מיכל צפיר, אבנר חודורוב, מירי נבו ופרופסור דן שכטמן
מימין חיים אוסדון, מיכל צפיר, אבנר חודורוב, מירי נבו ופרופסור דן שכטמן

ספר הזכרונות של הכוכבים: ההופעות באמפי אורון, הטיולים בפרדסים והפלאפל בבוטקה הירוק

וגם: הכבוד שהביאו שחקני הפועל וההזדמנות הגדולה שהוחמצה. חמישה כוכבים שגדלו בעיר מספרים מה הם זוכרים מהילדות בפתח תקוה ולמה הם מתגעגעים בעיקר

RM-M-C-PATH-רכילות-מיכל-צפיר-לקרייזי-ליין---דודי-חסון

מיכל-צפיר לקרייזי-ליין צילום דודי-חסון

"אני זוכרת את אמפי אורון, בו הופעתי כילדה"

מיכל צפיר, זמרת, שחקנית, מגישת טלוויזיה, מאמנת לאורח חיים בריא, פרסמה שני רבי מכר בנושא

מיכל צפיר היא הכוהנת של אורח חיים בריא. היא מגישה תוכנית בוקר יומית 'לבחור נכון' בערוץ 10, ותוכנית רדיו 'חיים טוב יותר עם מיכל צפיר' ב-102 אף.אם. היא הוציאה השנה שני רבי מכר, 'ליצור את החיים שאני רוצה' (לפני 10 חודשים) ו-'כל אחד יכול לחיות חיים בריאים יותר', שיצא לאחרונה.
"אני נולדתי ברחוב קרול בשיכוניי רכבת ולמדתי ב-"נצח ישראל' בנות", מספרת מיכל. אחר כך עברנו לאזור התחנה המרכזית לרחוב אבן ספיר ולמדתי בחטיבת ותיכון אחד העם. עזבתי את העיר אחרי הצבא, בערך בגיל 24. לפני כן, בגיל 19, עברנו לקריית מטלון. אחר כך התחיל העניין של מנגו והיו נסיעות לתל אביב ועברתי לשם ואחרי זה לרמת השרון.
מה את זוכרת מילדותך בעיר?
"אני זוכרת שהיה קולנוע שנקרא אורון, מעין אמפי תיאטרון בו הופעתי בתור ילדה במחזמר 'רוק מסביב לשעון' בתפקיד ראשי בבימוי עופר שפריר עם אבנר חודורוב שהיה כבר בלהקה צבאית וניגן, ושם כבר הודיעו לי שאהיה בלהקה צבאית. אני, שבאתי מבית מאוד צנוע, דל באמצעים, קיבלתי בזכות המסגרות שהעירייה ומחלקת הנוער כל כך טיפחו, הזדמנות אמיתית. כי זה לא כמו היום שיש כל כך הרבה חוגים ויו טיוב וכו'. המסגרות האלו נתנו לי את הבסיס כי בתור ילדה הייתי בלהקת 'עבר הווה ועתיד' של אדי מוכתר ועוזי חיטמן והרבה מהמקום שאני נמצאת בו היום אני חייבת להם כי הם הטמיעו בי את הבסיס. אגב, יש לי גם זיכרון מאוד נעים מחטיבת הביניים אחד העם מחזור ד', במיוחד מהמנהל ישראל גלבוע, שהיה מנהל בחסד ולימים הבנתי שהוא הגיע מהחינוך המיוחד והיה איש מדהים".
יש לך קשר לעיר כיום?
"ברור. כי המשפחה שלי עדין גרה בעיר. אבא שלי גר שם ואחי עם שלושת ילדיו גרים בעיר, ולכן אני כמעט כל שבוע בעיר ואני פוגשת אנשים שהכרתי וגם מזהים אותי מעצם העשייה שלי. יש לי חברת ילדות מהעיר שזו מירי נבו והכרנו באותו המופע, ב-רוק סביב השעון מגיל 14, והיא בעצם חברת ילדות משם".

aje-m-c-למצעד-פרופ-דן-שכטמן-באדיבות-האקדמי-הלאומית-הישראלית-למדעים

פרופ דן-שכטמן באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

"הגיבורים שלי בתקופת בית הספר היו החבר'ה מהפועל פתח תקוה, סטלמך ושותפיו, שהביאו לנו הרבה כבוד"

דן שכטמן, פרופסור בטכניון, זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2011

לא רבים הכירו את פרופסור דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011, עד שזכה בפרס היוקרתי. שכטמן הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי וחוקר מבנה החומר, שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים). על גילויו זה זכה שכטמן בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998 ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011. הוא נולד ב-1941 בתל אביב, גדל ברמת גן ובפתח תקוה. את לימודיו בתיכון עשה בתיכון ברנר בעיר בשנות החמישים ואף ביקר בו מספר חודשים לאחר קבלת הפרס. שכטמן היה חבר בתנועת השומר הצעיר וספורטאי באגודת הפועל פתח תקוה. "אני התגוררתי בפתח תקוה בתקופת התיכון והצבא", הוא מספר השבוע למלאבס. "התגוררתי בשכונת נווה עוז ולמדתי במגמה הריאלית בתיכון ברנר ומהחבר'ה שלנו יצאו אנשים מצוינים, בינהם מוטי שמואלי, בזמנו שמולביץ', שהיה מנכ"ל אלתא, מרים הירש, שהייתה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בן גוריון. עם חלקם אני שומר על קשר טוב, כולל המדריכה שלנו מתנועת הנוער השומר הצעיר, שהייתה תנועת נוער מצוינת. לא כל כך הסכמתי עם העקרונות, אבל אהבתי את החבורה".
"באותה תקופה בה התגוררתי בעיר, פתח תקוה הייתה קטנה ונחמדה. הייתי נוסע באופנים מנווה עוז לברנר, שממוקם בצד השני של העיר. הגיבורים שלי בתקופת בית הספר היו החבר'ה מהפועל פתח תקוה, סטלמך ושותפיו שהביאו לנו הרבה כבוד. אנחנו היינו מתגנבים לראות את משחקי הכדורגל וקורעים את הבגדים על גדרות התייל של האצטדיון. היום אני כמעט ולא מגיע לפתח תקוה, כי החברים שלי לא מתגוררים בעיר והם מפוזרים בארץ במקומות שונים, אבל תמיד נשארה לי פינה חמה לעיר פתח תקוה הקטנה שזכורה לטוב. שם ביליתי את כל תקופת התיכון ואת החופשות מהצבא".
על עיסוקו כיום הוא מספר: "אני מקדם כמה וכמה נושאים שהחשוב ביותר הוא כל נושא הוראת המדעים לילדים צעירים, על מנת שיהיו לנו יותר מדענים ומהנדסים בעתיד. ומכיוון שהעיר שלי עכשיו היא חיפה, פתחתי עם ראש העיר תוכנית ללימוד מדעים וכדאי שגם פתח תקוה תעתיק את הפרויקט הזה", הוא אומר בחיוך.

אבנר-חודורוב-צילום-יחצ

אבנר-חודורוב-צילום-יחצ

"הדרך לנווה עוז הייתה כמו בחו"ל"

אבנר חודורוב, מוזיקאי ומלחין, מוכר בעיקר כקלידן וסקסופוניסט להקת משינה

אבנר חודורוב הוא מוזיקאי ומלחין ישראלי, המוכר בעיקר כקלידן וסקסופוניסט של להקת משינה. הוא נולד וגדל בעיר פתח תקוה ובשנת 1986 הצטרף ללהקת משינה לסיבוב הופעות. אחד מניגוניו המפורסמים ביותר במסגרת משינה הוא בסקסופון בשיר "ריקוד המכונה", שנכלל באלבומה של הלהקה "גבירותי ורבותי: משינה". השיר זכה גם בתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ט, והוא השיר האינסטרומנטלי היחיד שזכה בתואר זה. לאחר שהלהקה התפרקה, הצטרף לצוות הנגנים של יהודה פוליקר, השתתף בהפקה המוזיקלית באלבום הבכורה של יובל בנאי, הפיק מספר אלבומים לזמרים, הלחין שירים וניהל פרויקט מוזיקה באנגולה.
"אני נולדתי בפתח תקווה בשנת 1963, גדלתי בשכונת כפר גנים ברחוב דגל ראובן, שהיה בזמנו כולו פרדסים ובתים פרטיים והדרך לנווה עוז הייתה כמו לנסוע לחו"ל. בשעות אחר הצהריים היינו מסתובבים בשכונה, בונים מכוניות קרטינג ויורדים בירידות", הוא מספר.
חודורוב למד עד כיתה ח' בבית הספר יד לבנים, ניסה להתקבל לתלמה ילין, אך למד לבסוף בעמל ב' מחשוב ובקרה. "זה לא משהו שהתעסקתי בו במהלך החיים, אבל זה נותן לא מעט ידע", הוא אומר. "המורה שלי שלימד אותי שרטוט, הפך לימים לחמי. הוא אבא של אשתי שלי וגילינו את זה הרבה שנים אחרי".
לחודורוב יש לא מעט זכרונות מפתח תקוה, אליה הוא ממשיך להגיע עד היום, לבקר את אמו שמתגוררת בעיר. "אני זוכר שהיינו הולכים לבריכה במגרש הישן של הפועל פתח תקווה ושם גם למדתי לשחות לראשונה אצל אבנר אלימלך שהיה גם החבר של ההורים. מבחינת חברים, מרבית החברים שלי התפזרו, אני בקשר טוב עם חברי הילדות ומידי פעם כשיש הופעות של משינה בהיכל התרבות, אני מגיע לעיר".
למוזיקה התחבר חודורוב כבר בהיותו ילד. "בדחיפה של אמא שלי, התחלתי לנגן, הייתי ילד מאוד מוכשר והיא חיברה אותי לבית התלמיד, שהיה מרכז מאוד פורה למוזיקה ולהקות. איציק אוחיון ניהל את המקום ושם גם הכרתי והתחברתי לאריה ימיני. ניגנתי בתזמורת של יעקב מוסקט, שפתח לי המון דלתות. כשהייתי בן 16, הוא הושיב אותי ואמר לי שאני הולך לכתוב עיבוד לתזמורת ואלו דברים שהכינו אותי לעתיד. הייתה לנו להקה והיינו מסתובבים בימי עצמאות בעיר ועוברים מבמה לבמה, לא מעט כישרונות יצאו מהעיר פתח תקוה ויש לי המון חוויות טובות".
חודורוב מתגורר בתל אביב, נשוי לשלי ואבא לשני ילדים גדולים – יונתן בן 27 ויולי בת 22. בשנים האחרונות ניהל חודורוב פרויקט מוזיקה באנגולה של שיתוף תרבויות בחסות הקרן לתרבות ואומנות, פרויקט שמטרתו היא מפגש בין מוזיקאים ישראלים ומהעולם. "לאורך 30 השנים, גם כשהופעתי עם משינה, עשיתי פרויקטים נוספים, אתה מבין שיש לך הרבה זמן לעשות דברים במקביל ובימים אלה אני עושה מפגשי אומן, מספר על עצמי, על הדרך, על משינה, על פרויקטים שעשיתי גם באפריקה ועל פוליקר", הוא אומר. "ב־27.10 אני מופיע במסגרת 'מפגש אומן' בבית אברהם שפירא בפתח תקוה וזה די מרגש לחזור להופיע בעיר".

AME-M-C-זה-הראש--חיים-אוסדון--ניר-שמול

חיים-אוסדון צילום ניר שמול

"עד היום כשאני עובר ליד המגרש אני נזכר באותו רגע עצוב ומתסכל"

חיים אוסדון, הדוד חיים, שחקן וכוכב ילדים

חיים אוסדון הוא שחקן וכוכב ילדים המוכר בעיקר בתור שם הבמה והדמות של הדוד חיים. הוא התחיל את הקריירה המקצועית בצוות בידור בעיר אילת ולאחר פרק זמן חזר למרכז הארץ, ושם החל לעבוד כאיש מכירות בחברת הייטק. כעבור כחצי שנה עזב את משרתו והתמקצע כליצן. בשנת 1994 מפיקי תוכנית הבוקר "בוקר של כיף", הזמינו אותו כ'אמן אורח' להשתתף בארבע תוכניות שונות, ונוכח ההצלחה הפך לדמות קבועה בתוכנית הבוקר. הוא החל לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה והפך לאמן ילדים מבוקש. בשנת 2008, לאחר 15 שנות פעילות כליצן, החליט אוסדון למתג את עצמו מחדש והמציא את דמותו של דוד חיים – הדוד של ילדי ישראל. בשנת 2009 הוציא DVD ראשון שזכה להצלחה מרובה וזיכה אותם גם באלבום פלטינה. לאורך השנים, המשיך להוציא חומרים, הופיע בתוכניות טלוויזיה ואף השתתף בסרט הקולנוע גויאבות ו'במבצע ביצה.
"בילדותי בפתח תקווה שיחקתי במכבי פתח תקוה", מספר חיים. "הייתי עושה את הדרך כל יום מביתי ברחוב חזון איש עד למגרש האימונים בקצה השני של העיר, על מנת לשחק את המשחק האהוב עלי, כדורגל ובתום האימון לאכול את הפלאפל בבוטקה הירוק שטעמו לא ישכח לעולם. בקבוצה שלי היו שחקנים אדירים שאפילו הגיעו לקבוצת הבוגרים כמו רן בן שמעון ושרון צופין ואני הייתי שחקן לא רע אבל לא מספיק טוב כדי להיות בהרכב. החלוץ שאיתו התמודדתי על חולצת ההרכב היה מבקיע בממוצע שלושה־ארבעה שערים במשחק, כך שלא היה לי כל סיכוי לשחק. אבל זה קרה, החלום של כל מחליף התגשם והחלוץ המצטיין קיבל כרטיס אדום בחצי גמר גביע המדינה ולכולם היה ברור שמי שיחליף אותו יהיה אני. באותו שבוע הצטיינתי מאוד באימונים ובשבת היה אמור להתקיים גמר גביע המדינה לנערים באצטדיון רמת גן האגדי ואני שחיכיתי להזדמנות הזאת במשך שנים הייתי אמור לפתוח בהרכב הראשון. המאמן כינס את השחקנים ביום חמישי ובקש מכולם להגיע למגרש האימונים בשעה רבע לשתיים על מנת לצאת לכיוון האצטדיון בהסעה. מכיוון שהייתי כל כך נרגש, שמעתי אותו אומר שתיים ורבע ולרוע המזל גם הרכב של אבא שלי נתקע באותו הבוקר והגענו בשתיים וחצי. כשהגענו, גילינו שאוטובוס הקבוצה כבר עזב לכיוון אצטדיון רמת גן. נסענו לאצטדיון ומכיוון שמנהל הקבוצה כבר נתן את כרטיסי השחקן לשופט המשחק, לא יכולתי טכנית לשחק. ישבתי ביציע בוכה מהדקה הראשונה ועד הדקה האחרונה, קבוצתי זכתה בניצחון סוחף של 3:1 ואני לא ידעתי את נפשי מרוב צער ובמשך שלושה שבועות הייתי חולה בלי שום סממן רפואי ממשי. גם את המדליה ההיא שהוענקה לשחקנים לא קיבלתי ועד היום כשאני עובר ליד המגרש אני נזכר באותו רגע עצוב ומתסכל. הדבר החיובי בכל הסיפור הוא שמאז ועד היום אני כמעט ולא מאחר לשום מקום אף פעם ואפילו מקדים בכמה דקות. בדיוק על מגרש האימונים של מכבי פתח תקוה הוקם היכל התרבות של פתח תקוה ובכל הופעה שלי שם, רגע לפני שאני עולה לבמה אני נזכר בילדות שלי בפתח תקוה ובעובדה שאם הייתי מגיע בזמן למשחק, יכול להיות שהייתי שחקן, אבל מסוג אחר, מי יודע".
כיום אוסדון מתגורר בנס ציונה, נשוי למיטל, ואב לשניים. אחרי קיץ מטורף של 80 הופעות בחודשיים, הוא ממשיך במלוא המרץ, הצגת הילדים 'משימה מהאגדות' חוזרת לבמות, בחנוכה הוא יופיע 'בקסם של משחק' עם יובל המבולבל, משה ואורנה דץ ומני ממטרה, והוא עובד על סדרה חדשה וסרט קולנוע חדש שאמור לצאת בקיץ הקרוב.

TR-G-B-מפורסמים-מירי-נבו-אורן-זיו

מירי נבו צילום אורן זיו

"ביליתי את רוב ימי באולם של בית הפועל"

מירי נבו, מגישת חדשות הספורט בערוץ הספורט

מירי נבו מוכרת לחובבי הספורט כמגישת חדשות הספורט בערוץ הספורט. בנעוריה הייתה מתעמלת אמנותית. בהמשך היית בלהקת פיקוד צפון ולאחר מכן שרה בלהקת מנגו.
"גדלתי בסמוך לקולנוע אורון באזור כפר גנים ב', והחוויה המרכזית שלי בסופו של דבר הייתה שייכת לעתיד המקצועי שלי", היא אומרת. "הייתי מתעמלת אמנותית בהפועל פתח תקוה. הייתי הרבה שנים וזאת הייתה אחת האגודות הכי חזקות בתחום ושם טיפחתי את האהבה שלי לספורט. ביליתי את רוב ימי באולם של בית הפועל. הייתה שם רצפת עץ ובחוץ שיחקו כדוריד. התעמלות אמנותית זה לא שיעור ביום אלא זה החיים, וכל יום בשבוע מתאמנים. זה דבר שלימד אותי הרבה דברים חשובים לחיים. ספורט הוא דבר אדיר והיו לי שם חברות נהדרות ואני שמחה על כל דקה שביליתי באולם".
פרט להיותה מתעמלת אמנותית היא גם הופיעה בעיר. "למדתי בבית ספר הוברמן ולאחר מכן התחלתי לשיר והשתתפתי בלהקה במופע שנקרא עיר בכותרות, שם בעצם הופעתי עם מיכל צפיר. הדבר הכי משמעותי שלקחתי מהעיר זה את מכיל צפיר, ואנחנו חברות עד היום. עזבתי את העיר בגיל 19, אחרי שהתגייסתי לצבא. עזבתי כמו רוב האנשים בגיל שלי, ועברתי לגור בתל אביב שהיא עיר נהדרת לחיות בה. עם זאת המשפחה שלי כבר לא גרה בעיר".
היא מציינת כי אין לה געגועים לעיר: "האמת שאני לא ממש מתגעגעת לתקופה הזאת. אני מאוד אוהבת את הבגרות שלי ואין לי תחושות נוסטלגיה לדברים שהיו. אני מאוד מעריכה את הפעילות בשעות הפנאי שהעיר העניקה לי ואת מה שהפכתי להיות מבחינה מקצועית. אין לי געגועים לתקופה ההיא, אך יש לי ממנה זיכרונות נהדרים".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר