דרורה אטיאס. צילום זאב שטרן
דרורה אטיאס. צילום זאב שטרן

"אין צער גדול יותר מאיבוד בן. הפרידה קשה, אבל אין בי כעס"

לפני שלוש שנים וחצי נדקר למוות בנה נאור בגינה ציבורית בפתח תקוה. כיום, אחרי שילדה בת זקונים, דרורה אטיאס מאמנת נשים להתמודד עם המציאות, גם אם היא קשה. ראיון בלעדי על הפגישה עם הורי הדוקר, על כאב גדול ועל אמונה

פורסם בתאריך: 21.9.17 08:46

אם יש רגע שממחיש את גדלות הנפש של דרורה אטיאס, אמו של הנער נאור אטיאס ז"ל (16) שנדקר למוות בינואר 2014 בגינה ציבורית בפתח תקווה, הוא דווקא במפגש יוצא הדופן בינה לבין הוריו ואחותו של מי שהיה אז החשוד (שהורשע מאוחר יותר בהריגה ונגזרו עליו 14 שנות מאסר). זה קרה במהלך השבעה, מספר ימים לאחר האסון הנורא שפקד על בני משפחת אטיאס. אחרי שעשרות המנחמים באותו היום עזבו, הגיעו בני משפחת הדוקר בסביבות השעה 22:00 בלילה והביעו צער עמוק על המקרה. "הכל מלמעלה", אמרה להם אטיאס. "מה שמעניין אותי כרגע זה להתרכז בדרך שבה אנציח את הבן אהוב שלי".

"אני מרחמת על ההורים שלו, שהמערכת לא עזרה לו", מספרת אטיאס השבוע ל"מלאבס" בראיון נרחב ראשון מאז שנרצח בנה לפני כשלוש וחצי שנים. "ההורים שלו חינוכו אותו בכלים שהיו להם ועשו את מה שהם עשו. בסוף כל החוקים והכללים זה מלמעלה. אותו נער רצח את הבן שלי ואני לא רוצה לדעת מיהו ולא רוצה לדעת דבר עליו. הוא ממש עשה בבן שלי לינץ' – הוא לא רק דקר אותו והלך. הפרקליטות טוענת שמדובר זה הריגה, אבל זה רצח. זה שהוא בכלא לא עושה לי כלום, לא טוב ולא רע. זה העניין של המדינה.

זה הכעיס אותך שקבעו רק הריגה?

"הלכתי לפרקליטות כדי להבין למה הם העבירו את סעיפי האישום מהריגה לרצח. הם אמרו לי בקרירות שהם עובדים על פי ראיות ויש חוקים וכללים".

נאור אטיאס ז"ל. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

נאור אטיאס ז"ל. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

 "אמא, דקרו את נאור"

על פי כתב האישום שהוגש נגד שלושת תוקפיו של אטיאס, הרקע לדקירה היה ויכוח של הנאשם המרכזי עם חברתו. לגינה הציבורית בה ישבו הגיעו גם שני הנאשמים הנוספים מצוידים במוטות קשיחים. על רקע חילופי הדברים בין הנאשם לחברתו, החלו חילופי דברים גם בין הנער השני שנאשם בגרימת חבלה מחמירה לבין קטין אחר שהיה במקום. בסמוך לכך, וכדי להרגיע את הרוחות, נערך ביוזמת הקורבן אטיאס ניסיון פיוס בין אחד הנאשמים לבין הקטין שעמו התווכח. אחר כך עזבו הקטין וחבריו את הגינה.
בשלב זה, לפי כתב האישום, התקשר אחד הנערים שהואשמו בפרשה אל הנאשם המרכזי ושידל אותו להגיע לגינה ולהצטרף אליו ואל נער נוסף כדי לתקוף את הקטין שעמו התווכח ואת חבריו. הנאשם הגיע לגינה עם שני חברים נוספים ובכיסו סכין מתקפלת. החמישה יצאו על אופניים חשמליים וברגל, בעקבות הקטין וחבריו. שני הנערים הנוספים הואשמו כי אחזו במוטות שעמם הגיעו לגינה. במהלך מרדף הכה אחד משני הנאשמים בגרימת חבלה קטין אחר. המרדף נמשך והנאשמים תפסו את אטיאס שהיה במקום במקרה ותקף אותו במוט, השני חנק אותו ושאר החבורה הכתה אותו. בשלב זה, לפי כתב האישום, שלף הנאשם סכין שהייתה בכיסו ודקר את אטיאס פעמיים. הדקירות פגעו בלבו של אטיאס ובבטנו והוא פונה לבית החולים, שם נקבע מותו.

"זה היה ביום שישי בלילה", נזכרת אטיאס. "הבן הגדול שלי אדיר בא והעיר אותי ואמר לי שדקרו את נאור ושהוא בבית חולים והמצב שלו קשה. קמתי והתחלתי להתארגן, הערתי את בעלי. הוא נשאר עם הילדים והתחלתי לצעוד לבית החולים ברגל. כששמעתי שהוא פצוע, חשבתי באמונה שלמה שמישהו טעה, טעות בזיהוי. הלכתי ברגל לכיוון בילינסון ואז עצר בעל מונית, גוי של שבת, והוא לקח אותי. כשהגעתי הרופא בא ואמר שהם ניסו הכל. הבנתי שהוא לא פצוע, רציתי לראות אותו ולהיפרד. חזרתי הביתה ולפני שנכנסתי ישבתי עם עצמי בגינה, הרמתי את הידיים לשמיים ואמרתי לבורא עולם שאני מקבלת את הדין. יש מסלול בחיים שצריך לעבור בעולם הזה וברגע שקבלתי את הדין והסכמתי איתו הרגשתי שיש לי כוחות, שיש לי כוחות נפש. מהרגע הראשון לא התנגדתי, הרפיתי ועברתי את זה כמו גדולה. אם אני התנגד ואשאל שאלות, נאור יחזור? לא. צריך לחשוב על כל פעולה ומה התוצאה שלי".

זה לא רגע קל. הנטייה שלנו היא מיד להאשים ולצבור כעס.

"תראי, לאברהם אבינו היו 10 ניסיונות. אני לא בחרתי את הניסיון ומרגישה שהקדוש ברוך הוא זה שנתן לי זכות בניסיון הזה. אני מבינה שיש אנשים, בעיקר חילונים, שיתקשו להבין את התפיסה הזו – אבל החשיבה שלי שונה לגמרי. תמיד אצלי השכל לפני הרגש. הרי לא רותמים את הסוסים לפני העגלה. אני כל הזמן עוברת ניסיונות ומרימה את הידיים לבורא עולם ומבקשת עוד כוח. מכל ניסיון צומחים ומקבלים כוחות נפש ומתחזקים. ברגע שמתנגדים, הגוף והנפש נחלשים".

ובכל זאת, איך צולחים את זה?

""זה לא פשוט וזה מאוד כואב. אין צער גדול יותר מאיבוד בן. אבל צריך לשאול את עצמך למה זה קרה. שאלתי את עצמי איפה נאור הסתובב והתשובה הייתה רק במקומות טובים. היו לו רק חברים טובים והיו לו כלים טובים לחיים והייתה לו השגחה שהוא סיים את המקום שלו פה איתנו. הקודש ברוך הוא ברא את העולם כשכל נשמה שבאה לעולם, באה לעשות את התיקון שלה וחוזרת. הפרידה היא קשה, אבל אין בי כעס. מי שנתן לי לקח אותו. חודש אחרי הרצח, לקחתי את הילדים לחנות כל נגינה. רציתי שכל אחד יבחר לעצמו כלי, להראות לקדוש ברוך הוא שאנחנו שמחים. שמחה זה טוב לכל, היא שוברת כל מחיצה ועוזרת להמשיך הלאה".

דרורה אטיאס צילום זאב שטרן

בת אחרי 8 בנים

אטיאס (49) המכונה בפי כל "הרבנית אטיאס", היא כיום מאמנת נשים, מדריכת כלות, עושה הפרשות כלה ומעבירה ערבי העצמה והדרכות לנשים ולנערות. אבל לפני הכל היא אמא לתשעה, שהגדול ביניהם בן 23 והקטנה בת שנתיים ונשואה ליצחק. "כשנאור נרצח הרגשתי שאני זו שמחזקת את האנשים", היא מספרת. "נחשפתי להרבה דברים והבנתי שיש לי את זה. אני נולדתי מאמנת ומטפלת ואני מרגישה שאני מפרקת לגורמים את האנשים, מנתחת אותם ומצליחה לבנות אותם מחדש כמו לגו. אני עברתי בעצמי את התהליך שאני מעבירה היום את הנשים. לפעמים אני חושבת שאם הייתי מתחילה להרצות לפני כן, אולי נאור היה פה".

השיחה עם אטיאס, מתקיימת בביתה בשכונת כפר אברהם. היא גדלה בבית ממלכתי דתי במושב גבעת כ"ח. בגיל 18 היא התנדבה לשירות לאומי במשטרה וכעבור שנה התגייסה. אחרי שלוש שנים ביס"מ רמת גן, התחתנה עם איציק, שוטר ששירת בנתב"ג. בהריון הראשון, היא בקשה לעבור לשרת במוקד המשטרה במשמרות מסודרות. כשנאור נולד בשנת 1996 היא החליטה לעזוב את המשטרה.

"אני תמיד חושבת על הנפש שלי ולא על לנצל את המערכת", היא אומרת. "נכון, עזבתי מקום עבודה מסודר אבל אני רואה קודם כל את הטובה האישית שלי. ברגע שהבנתי שמציתי המשכתי הלאה". אחרי שעזבה את המשטרה פתחה אטיאס מכון קוסמטיקה ברעננה. "אהבתי את העבודה ואת הלקוחות ואחרי שילדתי את הילד השישי, החלטתי שאני עוזבת. זו עבודה מאוד תובענית ולא רציתי לפספס את גידול הילדים".

במשך ארבע השנים הבאות אטיאס ישבה בבית, למדה בלי הפסקה, האזינה לדברי תורה ולהרצאות, הפנימה את כל הטיפים לאורך החיים הנוכחי שלה. לאחר הרצח היא הרגישה שהיא חייבת לצאת החוצה, חייבת לחזק את הציבור ולהעביר מהידע שלה לאחרים.

אטיאס היא אישה אינטליגנטית ובעל אינטליגנציה ואינטואיציה רגשית מאוד גבוהה. לאורך כל השיחה היא מקבלת טלפונים, מנשים שעזרה להן שמבקשות להודות לה, מנשים שרוצות להזמין אותה להרצאה או לקיים איתה מפגש אימון. לכולן היא עונה בסבלנות אין קיץ. מבחינתה, את הכוחות היא קבלה מזמן. לפני חצי שנה עברה קורס מדריכות בהידברות. "אני יושבת בקורס, מסתכלת על המרצות ואומרת לבורא עולם תודה על מה שהוא נתן לי ועל מה שאני כבר יודעת". מאוחר יותר גם עברה קורס מאמנות והיא לא מפסיקה ללמוד.

כשבועיים אחרי תום השנה למותו של נאור, נולדה בת הזקונים שלה – הלל. "איך שנאור נרצח, אמרתי לאחותי שאני רוצה להשלים את המשפחה. ב-30 של נאור אמרתי שאני רוצה בת. הייתה לי תחושה שהקדוש ברוך הוא ייתן לי ילדה וכך בגיל 46.5 ילדתי אותה. מהרגע הראשון ידעתי והרגשתי שיש לי בת, בת ראשונה אחרי שמונה בנים".

דרורה אטיאס. צילום זאב שטרן

דרורה אטיאס. צילום זאב שטרן

כירורגית של הנפש

כמו שאתם מבינים, אטיאס מאמינה שהקדוש ברוך הוא מקשיב לה ונותן לה בחזרה. "שנתיים וחצי אחרי שנאור נרצח, איציק בעלי עשה תאונה קשה בעבודה", היא מספרת. "התקשרו אליי ואמרו לי שהוא נפצע, שמשטח זכוכית נפל עליו וניפץ לו את הראש. הוא היה בטיפול נמרץ בין שמיים וארץ, עבר ניתוח קשה של שמונה שעות, כשבסוף הרופא אמר לי שלא בטוח שהוא יחזור. ברגע הראשון זה הלם, התחלתי להתפלל, אמרו לי שלא יודעים מה הנזקים שלו, נפגשתי עם המנתח שאמר לי שזה יכול לקחת בין שבוע לחודשיים עד שהוא יתעורר. אמרתי לרופא שאני רוצה לדבר איתו לא בעיני רפואה אלא בעיני אמונה. אני מאמינה שהבעל שלי מתעורר עכשיו. בשעה 18:00 אנחנו נכסים לביקור רופאים והוא התעורר. הרופא אמר שזה לא הגיוני ושזה לא משהו שקשור לרפואה, אלא מעל הטבע. תוך שבוע הוא השתחרר מטיפול נמרץ. רצו לשים אותו בשיקום בבית לווינשטיין, אבל אמרו לנו שאין מקום ושזה ייקח חצי שנה. התפללתי ולמחרת קבלתי טלפון שהתפנה מקום. אני מדברת עם בורא עולם כל יום וכל היום".

בימים אלה, פותחת אטיאס סדנא משותפת לנשים, בהם תעניק להן מהידע ומהניסיון אותו רכשה לאורך השנים. "אני מאמנת אישית, אך יש נשים שאין להן אפשרות לקחת מאמן אישי או ללכת לקורס מאמנים ולכן החלטתי לפתוח סדנא קבוצתית, סדנא שבה קודם כל אני מלמדת להכיר את עצמך, להבין את ניסיונות החיים ולדעת איך לעשות הכל על מנת לפתור בעיות שנתקלים בהן. במהלך החיים 90 אחוז מהדברים, הקודש ברוך הוא נותן לנו ו-10 אחוז הם הפתעות. עם ההפתעות צריך לדעת להתמודד".

הסדנא המיועדת לנשים ולנערות, תהיה בת שני מפגשים, כל מפגש יימשך שלוש שעות ועלותו כעלות שעת אימון. "אני נותנת במפגש כלים מיידים – לא משהו שלוקח זמן עד שמקבלים תשובות ופתרונות. אני כל הזמן וכל היום בודקת, איך אני משדרגת ונהיית בן אדם טוב יותר לי ולאחרים. אצלי האור פורץ לכל הכיוונים, אני חיה את החיים שלי וכל מה שאני עושה מצליח לפרוץ החוצה. קבלתי מתנה ואני מצליחה לנתח אנשים. מישהי הגדירה אותי פעם שאני כירורגית של הנפש. אני עדיין לא שם, אני כל הזמן לומדת ומשדרגת ויש לי מה לתרום לנשים".

בנוסף, להעצמה הנשית, אטיאס מרצה גם לבני נוער, מדברת על הרצח של בנה ומציגה מצגת ובה היא מגוללת את הסיפור המשפחתי. "אני מראה להם את המקרה המזעזע וזה נוגע בהם, במקומות הכי פנימיים", היא אומרת. "לא פעם אני מקבלת טלפונים מהורים שהילדים שלהם היו בהרצאה שלי, שהם חזרו עם תובנות, שזה ממש נכנס להם פנימה".

למה את עושה את זה?

"מול עיניי אני רואה את החינוך של הדור הבא. דור טוב יותר, שיהיה יותר שלום בין כולם ואם כל אחד ייתן יד זה בסוף יתגשם. הבעיה שכל אחד מתבצר בעמדה שלו ועם אגו לא ניתן להגיע לשום מקום. ברגע שכל אחד יפתח את החסימה שלו, נוכל להגיע למקום טוב יותר וכיבוד אחד השני".

מה נאור היה חושב על העשייה שלך?

"נאור בטוח גאה בי בשמיים. הוא תמיד היה אומר שאין כמו אמא שלו בעולם והיה לנו קשר מיוחד. אני אוהבת אותו והייתה לי הזכות לגדל אותו. בזכותו אני ממשיכה בחיים. לראות קדימה והעבר משמש כמעבר".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר