שלום בן משה בבית ילדותו במחנה א. צילום אילן חתוכה
שלום בן משה בבית ילדותו במחנה א. צילום אילן חתוכה

בין מחנה א’ לפסגות אפק: התחנות המקומיות של ראש העירייה, שלום בן משה

לכבוד הנתון היפה הזה של 50 אלף תושבים, יצאנו עם ראש העירייה, שלום בן משה, למסע בין התחנות המשמעותיות שלו בראש העין. ראיון על קולנוע עם גג מפח, בית ילדותו בו הוא עדיין מתגורר, מרכז יום לקשיש ששופץ, ועל ההתפתחות העצומה של העיר

פורסם בתאריך: 28.12.17 14:42

ראש העין נמצאת בשנים האחרונות על הציר שבין חדש לישן. בין השכונות הוותיקות שהוקמו במהלך העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה, לרובעים החדשים בגבעות הדרומיות כפי שמכנים אותם בעירייה, מחבר כביש חדש. ההיסטוריה של ראש העין כוללת בתוכה עליה היסטורית, אוהלים שבהם התגוררו העולים, התקדמות והתפתחות במהלך השנים, קבלת מעמד של עיר, ועד לבנייה של שכונות חדשות בטכנולוגיה מתקדמת, אלו שהביאו את ראש העין לסך של 50 אלף תושבים כיום, ולכ-100 אלף תושבים בשנים הבאות.

לכבוד ההגעה ל־50 אלף תושבים, ביקשנו מראש העירייה, שלום בן משה, לקחת אותנו לסיור בתחנות המשמעותיות של חייו בראש העין, העיר בה גדל ונולד, ושהייתה בית עבורו גם בשנים בהן כיהן בתפקידים בכירים בצה”ל והיה רחוק פיזית מהעיר ברוב ימות השבוע. בן משה הציג את המקומות המשמעותיים בעיניו בעיר, בעלי היסטוריה וחשיבות מוסרית, לצד השכונות החדשות שמאכלסות את דור העתיד של ראש העין.

1. בית מורשת יהדות תימן

שלום בן משה במוזיאון מורשת תימן. צילום אילן חתוכה. גיליון מיוחד

שלום בן משה במוזיאון מורשת תימן. צילום אילן חתוכה

בן משה מתחיל את הסיור בבית מורשת יהדות תימן, שם הוקמה לפני מספר שבועות תערוכה חדשה, ‘ראש העין בראי הזמן’, שסוקרת את ההיסטוריה של יהודי תימן, עוד לפני עלייתם ארצה, וזאת לצד הקשיים הקיימים עם עלייתם, ועד לימים אלו. “אנו נמצאים כעת בתוך מבנה ששימש את המחנה הבריטי. אפילו שמרנו על הצורה שלו”, מספר בן משה. “זה היה מחסן שלא ניתן היה להיכנס אליו והשקענו בו הרבה כדי שניתן יהיה להשתמש בו. יש בתערוכה תמונות של ההיסטוריה ואתרים מעניינים כמו אבן העזר, מערת קסם, החפירות בפסגות אפק שגילו שם את הכנסייה. בהמשך התערוכה יש תמונות ממחנה העלייה בעדן שבתימן, לפני שיהודי תימן עלו ארצה, תמונה שצולמו על ידי צלם יהודי גרמני שהגיע לשם. יש תמונות של ראש העין מתקופת המעברה והקמת מחנה העלייה. יש תצוגה של איך נראה מטבח בתימן. מדובר במוזיאון של מורשת יהדות תימן שמציג את ההיסטוריה משנת 1949, ועד ראש העין בתקופה האחרונה. יש פה גם ספרי תורה ועוד פריטים מעניינים. כך למשל, יש פה תמונה של אדם בשם יבניאלי, שיצא לתימן להביא יהודים שיעבדו במושבות השונות שהיו אז בארץ”.

בהמשך מציג בן משה תמונות היסטוריות של דוד בן גוריון בראש העין, כל זאת לצד בית הקולנוע הישן. “יש פה תמונות של איך קיבצו את עולי תימן בעדן, שם מתו אלפי יהודים בגלל סיבות שונות, ועד תמונות ממחנה העלייה בראש העין. היו פה אוהלים לצד מבנים של הצבא הבריטי. יש פה תמונה למשל של ילדים בראש העין שהלכו יחפים במחנה העולים לצד תמונות מהשלג הכבד שירד בשנות ה-50. יש אפילו תמונה של משפחה שעלתה לארץ ברגל מתימן”.

יש לציין כי מרבית התמונות ההיסטוריות הן באיכות טובה ביחס למועד הצילום שלהם, כל זאת לאחר שעברו עיבוד ושדרוג, שהתאפשרו בשל האיכות הטובה יחסית של התמונות המקוריות.

2. מחנה א’

שלום בן משה בבית ילדותו במחנה א. צילום אילן חתוכה. גיליון מיוחד

שלום בן משה בבית ילדותו במחנה א. צילום אילן חתוכה

ברוכים הבאים לשכונת ילדותו של בן משה, התחנה השנייה בסיור. בן משה מספר על השכונה בה גדל, שכונה שהייתה בסמוך למחנה העולים, ועל המסע שעשה עם משפחתו עד להגעתו לראש העין. “האזור שגדלתי בו היה בסמוך למחנה העולים א’, ובערך 400 מטר מאיפה שנמצא היום בית מורשת יהדות תימן”, מספר בן משה. “זה היה מחנה צבאי. כאשר הבריטים עזבו הגיעו חלק מהעולים החדשים למבנים האלו, ובגלל שלא היה מקום בנו אוהלים. הבית של הורי היה מבנה בריטי שגר בו בזמנו הרופא הבריטי של המחנה, וכאשר הוא עזב אבי רכש את הבית שלו. למעשה עליתי לארץ בגיל שנה וחצי מתימן, ככה שאני מכיר את העלייה רק מסיפורים. תחילה הגענו לאזור שנקרא סטף ליד ירושלים. בשל פיגוע שהיה באזור לאחר הגעתנו, אבא שלי החליט לא לגור שם כי שם נשפך דם יהודי, וככה הגענו לראש העין. תחילה גרנו באוהל, ולאחר מכן בצריף מפח, ולאחר מכן בתוך חדר שהוקצה לכל המשפחה שלנו בתוך מבנה בריטי. רק בשנת 1954 עברנו למבנה שגרנו בו מאז, שבו שהה הרופא הבריטי. אבי גר במבנה עד יום מותו, אמי גרה בו עד היום וגם אני מתגורר שם. במבנה הזה העברתי את ילדותי עד שהלכתי לצבא ומשם המשכתי לכל מיני מקומות”.

“כילד אני זוכר שהיינו משחקים בעיקר במחנה א’”, מוסיף בן משה. “כל מי שהגיע לראש העין באותם שנים עבר דרך השער של מחנה א’. בילדותי הסתובבתי שם וראיתי את כל מי שהגיע לראש העין, אפילו תיירים שהגיעו לקנות תכשיטי צורפים. אני זוכר שפשוט הייתי משוחח עם מי שמגיע בעברית וגם קצת באנגלית, והתיירים התלהבו מזה שאני יודע גם מעט אנגלית. עבורי לגור עד היום בבית שגדלתי בו, למרות השנים שעברו מאז, זו חוויה גדולה. בכלל, יש שתי ערים שחשובות בחיי. האחת היא ירושלים. עבדתי בה במשך 12 שנים לאחר שסיימתי את שירות הקבע שלי. וכמובן ראש העין, בגלל הילדות שלי בה והזיכרונות שלי. אני רואה היום את ראש העין לעומת העבר, וזו התפתחות עצומה ואני חושב שהיא עיר מצוינת. גם פתח תקווה הייתה בעבר אם המושבות, והיום יש בה 250 אלף תושבים. יש קדמה וצרכים והערים מתפתחות. אבא שלי, זכריה משה ז”ל, למי שלא יודע, היה ראש המועצה הראשון. הוא עבד מאוד קשה באותה תקופה”.

3. קולנוע ירקון

שלום בן משה בקולנוע ירקון. צילום אילן חתוכה. גיליון מיוחד

שלום בן משה בקולנוע ירקון. צילום אילן חתוכה

אחד מהאתרים המיוחדים של העיר שנמצא בתוך מבנה של מחנה בריטי, והוא קולנוע ירקון. בן משה מספר על השיפוץ שנעשה בו, ועל הסרטים שהוקרנו בקולנוע ועל רעשי הרקע בגלל שגג הקולנוע היה מפח. “קולנוע ירקון היה המבנה היחידי בראש העין שאפשר היה לבלות בו בזמן שהוא פעל”, הוא אומר. “זה היה הקולנוע הראשון והאחרון בראש העין. הוא נמצא בתוך מבנה ארוך ששימש את הצבא הבריטי כמועדון קצינים, ואחרי זה שימש את מחנה העולים כמטבח המרכזי. היו מגיעים אליו כל העולים ומקבלים מנות ואוכל. לאחר מכן הוא הפך לקולנוע עם גג מפח, ואם היו זורקים אבנים מבחוץ אז היו שומעים את הרעש על הפח, ואם יורד גשם אז לא שומעים כלום בקולנוע. הקולנוע הוקם בשנות ה-50 ופעל עד לסוף שנות ה-70 או תחילת שנות ה-80. היו בו הסרטים שהוקרנו באותן שנים, כמו לשל הסרט בן חור, שמשון ודלילה וגם הסרט טרזן. אחרי זה הוא ניטש, ועכשיו אנחנו התחלנו לשפץ אותו. סיימנו את שלב א’, החלפנו את הגג והחלפנו את הקונסטרוקציה והמבנה אמור לשמש את הקהילה ויהיו בו הקרנות איכותיות, בסגנון של סינמטק. סך הכל יושקעו בסוף התהליך של שיפוץ הקולנוע הישן כשישה מיליון שקלים. אני מקווה שלקראת הקיץ אולי כבר נקיים בו הקרנה בחוץ”.

4. מרכז יום לקשיש

שלום בן משה במרכז יום לקשיש. צילום אילן חתוכה. גיליון מיוחד

שלום בן משה במרכז יום לקשיש. צילום אילן חתוכה

מרכז היום לקשיש הוא מקום מיוחד עבור בן משה. את המרכז הקים אביו המנוח של ראש העירייה והוא נועד לספק פעילויות לקשישי העיר. “מרכז היום לקשיש הוא מקום שמאוד חשוב לי באופן אישי וגם לעיר עצמה”, אומר בן משה. “את המרכז הזה הקים אבי לפני עשרות שנים והוא שופץ והורחב לפני כשנתיים. היום במרכז יש מאות קשישים שמגיעים כל יום וזוכים לקבל שם פעילויות שונות. הוא בהחלט מקום מכובד עבור הקשישים, שרובם מראש העין. מי שמגיע למרכז הם קשישים שהם פחות עצמאים, סיעודיים במצב קל. יש להם שם פעילויות בתחום השירה, חידונים, מסיבות בחגים, שיעורי תורה ועוד. יש להם שם ארוחת צהרים, ולאחר מכן הם הולכים לביתם. התשלום למי שמצבו הכלכלי קשה הוא 20 שקלים ליום, ומי שמצבו טוב יותר משלם בערך 50 שקלים, וזה כולל הסעה וארוחות. כל מי שרוצה מגיע. המקום הוקם כי לא היה לפני כן מוסד דומה. בראש העין אין בתי אבות, כי ככלל משפחות תימניות מעדיפות להשאיר את ההורים בבית ולא לשלוח אותם לבית אבות. זו עובדה קיימת מבלי להיכנס לאם זה טוב או לא, ככה זה מקובל אצלם. בנוסף, יש לנו בראש העין כ-5,000 גמלאים שיש להם מועדון משלהם בגבעת הסלעים. אלו גמלאים שמתפקדים בצורה תקינה לחלוטין והם זוכים להרצאות וסדנאות, טיולים וכו’. השיפוץ וההרחבה של המקום היו חשובים לי מאוד”.

5. פסגות אפק

שלום בן משה בפסגות אפק. צילום אילן חתוכה. גיליון מיוחד

שלום בן משה בפסגות אפק. צילום אילן חתוכה

התחנה האחרונה בסיור של בן משה היא גם התחנה האחרונה (כרגע) בהתפתחות העיר ראש העין. פסגות אפק, השכונה החדשה שמוקמת בימים אלו בראש העין במספר שלבים נפרדים, תהפוך את העיר להרבה יותר גדולה. כ־50 אלף תושבים יאכלסו את פסגות אפק, ובמקביל נבנים בה בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת ועוד.

“הבניה היא אינטנסיבית ויש אזורים שהם כרגע בבנייה", אומר בן משה. "מדובר באתגר עצום ויש לקליטה הזו של התושבים החדשים ערך חשוב שיתרום למינוף העיר. לשמחתי אנו בסוף הדרך של הבניה במתחמי A ו-B. בתוך כשנתיים כבר לא תהיה שם בנייה אלא ביתר המתחמים. לכן לחצתי על מינהל מקרקעי ישראל לסיים את השיווקים של הקרקעות, כי אם היו משווקים את הכל בבת אחת אז היו גם בונים וגם עושים את הפיתוח בו זמנית. כעת אנו מפתחים את המתחמים העתידיים לפני שמתחילה הבניה במתחמים הנוספים. לשמחתי למדנו את הלקח הזה, ובמתחמים הבאים, כמו למשל E ו-C, אנו מפתחים את כולם בפיתוח כללי, והקבלנים שיבנו כבר יהיה להם חשמל, מים וביוב וכל מה שצריך. בתוך מתחם C יהיו לנו גם 100,000 מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה”.

בן משה מציין כי הוא מגיע לעקוב מקרוב אחר הבניה, ועל הפתרונות העתידיים לחלק מהבעיות הקיימות. “אני מסייר במקום כל הזמן ויש יום אחד בשבוע שאני נמצא רק שם ובודק מה עושים הקבלנים, משרד השיכון ומה מצב התשתית וכו’. יש תושבים שכבר גרים שם. אני פוגש הרבה מהם, ואני חושב שמי שמגיע לראש העין הוא מאוד מרוצה. נכון שהוא היה רוצה שכבר הכל יסתיים וייבנה. אבל כולם מבינים שכאשר מגיעים לגור בשכונה שהיא בבנייה אז זה לא פשוט. התפקיד שלנו זה להקטין ככל האפשר את הקשיים שלהם. לכן אנו דואגים שיסיימו את הכבישים, את הכיכרות וכו’. רוב התושבים נמצאים באזור שיש בו תשתיות והשכונות הן שכונות יפות.

בן משה מתייחס גם לנושא התחבורה. “אחד הנושאים שנלווים לבניה הוא התחבורה, ואיך יוצאים מראש העין”, הוא אומר. “צריך להגיד ביושר שהתחבורה הציבורית בפסגות אפק הייתה די מינימליסטית והוספנו בשנתיים האחרונות קווי תחבורה בתוך העיר וקווים שמגיעים לרכבת ראש העין ולפארק אפק. בנוסף עשינו הסכם עם מנכ”ל רכבת ישראל על כך שהוא יכניס לעיר שאטלים מהרכבת לשכונת פסגות אפק. ההסדר הזה יהיה עד שתפתח תחנת רכבת ראש העין דרום”.

תחום הרכבת הוא אחת הנקודות הרגישות בראש העין. לעיר יש תחנה אחת, ראש העין צפון, שנמצאת מחוץ לעיר, וההגעה אליה מצריכה רכב או אוטובוס, שנאלצים להיתקע בפקקים ביציאה מהעיר כל בוקר וערב, מה שפוגע ביעילות של הרכבת. “היום יש תחנה אחת, ראש העין צפון, שלהגיע אליה זה עונש בגלל התנועה בכביש 444”, מודה בן משה, “יש תוכנית שכבר אושרה שלראש העין תהיה תחנת רכבת נוספת, במתחם הרכבת ההיסטורית שלה, שנקראת ראש העין דרום. התחנה משמשת היום כקו לרכבות משא. התחנה תהיה ליד הכניסה לתל אפק, שהיא קרובה יותר לראש העין, וממנה ניתן יהיה להגיע לכל הארץ”, הוא מסכם.

הצל”ש הפלוגתי, הקוד האתי והבטיחות בדרכים: קריירה צבאית ואזרחית עשירה

שלום בן משה הוא בנו של ראש המועצה הראשון של ראש העין, זכריה משה, ותא”ל במיל’

שלום בן משה תא"ל. גיליון מיוחד

שלום בן משה תא"ל

שלום בן משה הוא בנו של זכריה משה, ראש המועצה הראשון של ראש העין. הוא אב לשלושה ילדים וסב לשני נכדים. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, תעודת הוראה ממכללת בית ברל ותואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה.

לבן משה, תא”ל במילואים, קריירה צבאית ואזרחית. הוא קיבל צל”ש פלוגתי ממפקד חיל האוויר על הפלת מטוס במלחמת ההתשה בעת היותו מפקד פלוגה בגולני. בשירותו בגולני כסגן מפקד גדוד השתתף במבצע אנטבה, ובהמשך שימש כמפקד גדוד בגולני, כמפקד חטיבת חרמון הר דב ובהמשך כקצין משטרה צבאית ראשי. את שירותו בצבא הוא סיים בתפקיד קצין החינוך הראשי של צה”ל, וריכז את הוועדה שכתבה את “הקוד האתי של צה”ל” בראשותו של פרופסור אסא כשר.

לאחר שחרורו מצה”ל כיהן בן משה כראש המנהל לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה, ובהמשך כמנהל אגף בכיר להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד התמ”ת. בבחירות המוניציפליות שנערכו ב־22 באוקטובר 2013 בראש העין, נבחר שלום בן משה לראשות העירייה לאחר שקיבל 56 אחוז מקולות המצביעים.

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר