סיפורי הצלחה בראש העין - גיליון מיוחד
סיפורי הצלחה בראש העין - גיליון מיוחד

תוצרת ראש העין: 16 סיפורי הצלחה מקומיים

הדוגמנית ששוברת קופות בהוליווד, אחד הזמרים הים תיכוניים הגדולים של דורנו, המדענית בעלת השם העולמי בהפריה חוץ גופית, החייל שהגיע עד לצמרת צה"ל, השרה שמעוררת הדים בתקשורת הישראלית, ולא רק. קבלו את תושבי ראש העין שהפכו לסיפורי הצלחה בישראל ובעולם

פורסם בתאריך: 2.1.18 10:45

סופר גירל

גל גדות היא אולי הכוכבת הכי גדולה שיצאה מישראל מעולם, והיא משלנו

גל גדות. צילום אי. פי. - גיליון מיוחד

גל גדות. צילום אי. פי.

קשה להאמין שיש ילד אחד בעולם שלא יודע לבטא את שמה של הכוכבת הישראלית הכי גדולה שיצאה מראש העין. גל גדות, הוונדר-וומן של ישראל – שמחזיקה בהצלחה רבה בלוק-באסטרים אמריקאיים על כתפייה הצנומות, היא אולי סיפור ההצלחה הכי גדול שנולד בישראל, ובטח ובטח כאן בעיר.

גדות, נולדה ב-30 באפריל 1985 בפתח תקוה, ובגיל שמונה, עברה המשפחה להתגורר בשכונת גבעת טל בראש העין. אביה מיכאל, מהנדס ואיש עסקים ואמה אירית, היא מורה במקצועה שפרשה מהוראה לפני מספר שנים. עוד במשפחה אחות קטנה בשם דנה.

בשנת 2004 נבחרה גדות, כמלכת היופי של ישראל ובמשך השנים דגמנה ושחקה בסדרות ישראליות בטלוויזיה ("עספור", "קטמנדו"). את פרסומה העולמי קיבלה אחרי שזכתה לגלם את דמותה של ג'יזל ישר בסדרת הסרטים הסופר מצליחה "מהיר ועצבני".

על בחירתה לתפקיד "וונדר וומן" – תחילה בסרט "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", סיפרה גדות בראיון לתוכנית הראיונות של אלן דג'נרס: "עשיתי אודישן ולא ידעתי לאיזה תפקיד אני עושה אודישן, הם רק אמרו שזה ממש סודי ואני עומדת לקרוא מספר סצינות עם הבמאי הנפלא שלי זאק סניידר. ואז חזרתי לישראל לעבודה והם ביקשו שאני אעשה טסט צילום עם בן אפלק. כששאלתי אותם למה אני נבחנת, הם טענו שאין להם מושג אבל שאני אצפה לשיחת טלפון מסניידר. לאחר מספר שעות בערב זאק מתקשר אליי ושואל אותי אם יש אצלנו בישראל 'וונדר וומן' אז אני נפלתי כמתה למשך חמש שניות וחזרתי לחיים. ואז ניסיתי לשחק אותה קול לגבי זה".

אחרי שבועיים של ציפייה היא קיבלה תשובה חיובית מפתיעה. "כשחזרתי לארה"ב – ברגע שהמטוס נחת אני פותחת את הטלפון שלי ורואה 30 שיחות שלא נענו מהסוכנים שלי. אני מתקשרת אליהם תוך כדי שאני במושב והם אומרים לי 'את לא יכולה להגיד כלום לאף אחד אבל התקבלת' ואז התחלתי לצרוח במטוס וכולם מסתכלים עלי. אני מרגישה כמו הנערה עם המזל הכי גדול בעולם".

לשיא הצלחתה הגיעה כאשר גילמה בסרט "וונדר וומן" את גיבורת העל וזכתה לשבחים רבים על תפקידה. הסרט גרף עד כה 821.9 מיליון דולר ברחבי העולם כולו. בימים אלה היא מככבת בסרט "ליגת הצדק" ומצפים לה בעתיד שני סרטי המשך ל"וונדר וומן", הראשון שבהם עתיד לצאת לאקרנים בסוף שנת 2019.

גדות גם מתפעלת עמוד פייסבוק הכולל מעל ל-9 וחצי מיליון לייקים, באינסטגרם כ-11 מיליון עוקבים, ובטוויטר מעל למיליון עוקבים. גדות הפכה להיות הדבר הבא בתעשיית הסרטים האמריקנית, היא מככבת על שערי עיתונים ברחבי העולם, ואף זכתה לכבוד להנחות את תוכנית הטלביזיה המיתולוגית "סאטרדיי נייט לייב".
על אף הצלחתה, בכל מקום שהיא נמצאת בו, גדות לא שוכחת לעולם להזכיר מאיפה היא הגיעה ואת אהבתה למדינת ישראל.

 

הכל בקול

יואב יצחק, שפרץ עם האלבום "זה הזמן לסלוח", שמח לראות שהעיר בה נולד גדלה ומתפתחת

יואב יצחק. צילום זאב שטרן - גיליון מיוחד

יואב יצחק. צילום זאב שטרן

אחד הזמרים הוותיקים בישראל, החל את הקריירה שלו כזמר חתונות. אט אט יואב יצחק, רכש לעצמו מעמד של זמר מועדונים מבוקש.

הוא נולד ביוני 1958 בראש העין ומתגורר בה עד היום ברחוב יורם חתוכה. הוא נשוי ואב לגלי – שאף שרה איתו באחד האלבומים.

בשנות ה-80 הוציא מעין אלבום מחתרתי הנושא את השם "דנה". הפריצה האמתית שלו הייתה בשנת 1990 בגיל 32 אז הוציא את אלבומו הראשון "זה הזמן לסלוח" שזכה להצלחה ענקית וסלל לו את הדרך לקדמת הבמה. מאז הוא אחד הזמרים היציבים בשוק. הוא הוציא עד היום 14 תקליטים בקצב של תקליט בכל שנה וחצי.
לדבריו אין לו בעיה של חומרים משום שהוא מקבל מידי יום טקסטים רבים. אבל כדי ששיר יצא לאור יצחק צריך להתאהב בו.

על ראש העין סיפר יצחק ל"מלאבס": "אין ספק שאתה מסתובב בעיר אתה שומע שתי דעות, יש את אלה שמתגעגעים לנוסטלגיה של העיר או לכפר הגדול והישן ויש את אלה שאוהבים שהעיר גדלה והפיתוח הוא בהתאם ויש הרבה תנועה. בדרך כלל בסופי שבוע העיר מאוד צפופה וזה חלק מהתפתחות של עיר שכמעט מכפילה את עצמה. לי באופן אישי זה לא מפריע. להיפך, אני אוהב את התנועה. העיר הופכת להיות יותר צבעונית וססגונית. מידי פעם עולים בי אמנם געגועים לשנים עברו, כשהכל היה יותר שקט, רגוע וכולם הכירו את כולם, אבל האינטגרציה של השכונה הוותיקה והשכונה החדשה יוצרת מרקם יפה ומעניין כיום. יש לנו עיר נפלאה, אנשים נפלאים וזה הכיף הכי גדול".

 

יונת שלום

ד"ר יונה ברק היא מדענית מבריקה, שהקימה יחידות להפריות חוץ בארץ וברחבי העולם

ד"ר יונה ברק. צילום אביבית שבתאי לוי - גיליון מיוחד

ד"ר יונה ברק. צילום אביבית שבתאי לוי

את הישגיה הרבים של ד"ר יונה ברק, ששימשה כנשיאת הארגון הבינלאומי "אלפא – מדענים בתחום רפואת הפיריון" ומנהלת כיום את מעבדות הנושאות את שמה, שהראשית שבהן נמצאת בראש העין, קשה למנות. עד היום היא מוזמנת כמרצה אורחת לכנסים עולמיים והשתתפה בחיבור מאמרים מדעיים רבים וכתיבת פרקים בספרות המקצועית.

ד"ר ברק, נשואה ואם לשלושה, סיימה לימודי תואר ראשון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, את התואר השני סיימה במחלקה לזואולוגיה, ואת התואר השלישי סיימה בשיתוף עם המחלקה לביוכימיה קלינית בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטה.

בשני התארים בצעה מחקרים לגבי גידול ביציות יונק, מחוץ לגוף, בתנאי מעבדה מבוקרים. בשנת 1984 הקימה ד"ר ברק את המעבדה להפריה חוץ גופית בבית החולים ליולדות הקריה, שמאוחר יותר הפך ליחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים איכילוב.

במקביל, יסדה, בשנת 1987, יחד עם צוות הרופאים מבית החולים הקריה, את היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי הרצלייה, אותה ניהלה במקביל לעבודתה בקריה ולכתיבת עבודת הדוקטורט.

ד"ר ברק השקיעה את הידע שלה ויסדה גם מעבדות להפריה חוץ גופית ברחבי העולם: בגיסן גרמניה, בפראג, בליטא, בלימסול, בניו-יורק, בכלכותה – הודו, בסנטו-דומינגו שברפובליקה הדומיניקנית ובפולין.

עד היום היא חברת הוועד המנהל בארגון הבינלאומי "אלפא- מדענים בתחום רפואת הפריון", ששימשה כנשיאתו. במקביל היא מנהלת, כאמור, את מעבדותיה בהן היא מכשירה עובדי מעבדה בפוריות.

על ראש העין סיפרה ל"מלאבס": "לראש העין הגענו מגבעתיים בקיץ של אוגוסט 1993 ומהרגע הראשון הייתה לנו נחיתה רכה. היינו מאחרוני הנכנסים לגבעת טל ומיד התחברנו לעיר ולשכונה. אנחנו מתגוררים באזור שהוא כולו פורח והרקפות צומחת אצלנו בגינה מידי שנה. אני מאוד מעורבת בעשייה בראש העין, הייתי בוועדי ההורים של הילדים, יו"ר תיכון בגין וחטיבת היובל ויו"ר הוועד העירוני. לאורך השנים למדתי המון על העיר והעשייה בה. אחד הדברים שהם ייחודים לראש העין היא התרומה והעשייה למען האחר והקשישים. אתה מבין שאתה לא צריך להיות חלק מארגון ועמותה על מנת לעשות, שהרי פה כולם מתנדבים ועושים לאורך כל השנה. אני שמחה שהעיר נעשית מצד אחד צעירה ויש תושבים חדשים ומצד שני, צריך לשמר את הייחודיות שלה. לשמחתי אני מקבלת בעיר הרבה מאוד חום ואהבה".

 

ענבי זעם

יקב AG עשה בשנים האחרונות בית ספר ליקבים מצוינים ברחבי העולם, וזו בהחלט סיבה לגאווה

אהרון וחלי גלח. צילום באדיבות היקב - גיליון מיוחד

אהרון וחלי גלח. צילום באדיבות היקב

יקב AG אפק, שהוקם בראש העין לפני 10 שנים על ידי משפחת גלח, הוא בהחלט סוג של גאווה מקומית. היקב בניהולם של אהרון וחלי גלח, מייצר בשנה למעלה מ-6,000 בקבוקים וזכה לפרסים ולכבוד רב בארץ ובעולם.

האהבה ליין החלה עוד בילדותו של אהרון, כאשר אביו, אבי עובדיה ז"ל, היה מכין יין והילדים היו מפרידים את הענבים מהשדרות ודורכים על הענבים ברגליים יחפות. בשנת 2008 הרגיש אהרון צורך לממש את אהבתו ליין והחל ללמוד באופן מקצועי את התחום. "תהליך הקמת היקב נעשה בהדרגה", הוא מספר. "זה התחיל בשתי חביות שנתתי לחברים ואוהבי יין לטעום. כשראיתי את ההתלהבות הבנתי שאני עושה משהו נכון".

עם הזמן לא רק החברים שיבחו את הטעם הייחודי, אלא גם אנשי המקצוע. לאורך השנים, זכה היקב בתחרויות בינלאומיות ובמדליות ואהרון החל לשווק את היין שייצר גם למסעדות וחנויות.

ייצור היין נעשה במרתף בביתם שבו יש חדרי תסיסה שמשמש גם חדר קירור, חדר חביות ועוד. את הענבים הם מביאים מהרי הגליל העליון ממספר כרמים שהם עובדים איתם והטעמים נקבעים בישיבה משפחתית. אחרי ייצור היין, התסיסה והיישון, עובר היין לבקבוקים למנוחה של כשנה לפחות ורק לאחר מכן הוא משווק בשוק. היינות אותם מכינים בייקב מורכבים מיינות לבנים, רוזה, אדום ייבש ויין קינוח מחוזק.

"המטרה שלנו להתפתח ולהגדיל את הכניסה שלנו למסעדות גורמה וחנויות ברמה גבוהה וכן יש מחשבות לשווק את היינות שלנו גם מעבר לים", מסביר גלח. "לאחרונה זכיתי בתחרות בצ'כיה בארבע מדליות זהב, במסגרת תחרות בין לאומית אחרת זכיתי בתואר היקב הטוב ביותר וזכינו במדליית דאבל גולד בציון גבוהה במיוחד עבור היין הלבן שלנו. מדובר במדליה היוקרתית ביותר שיש בתחום היין – ואני הישראלי היחיד שזכה בה ב-13 השנים האחרונות. חשוב להבין שהתחרות היא מול האירופאים שהם נחשבים למובילים בתחום היין הלבן. כשאתה מגיע לתחרות, אתה מבין שאתה מתחרה ביקבים המובילים בעולם ואז מגיע יקב קטן מראש העין ועושה להם בית ספר וזה מאוד נחמד וגורם נחת רוח לעשייה. היום היקב שלנו הגיע לרמות הגבוהות ביותר ואני תמיד שמח להמשיך להתקדם, לגדול בכמויות, ללמוד ולדעת עוד ולגדול בחשיפה הארצית והלאומית".

 

ניסים ונפלאות

קראו לו "שר החוץ של ראש העין" והוא אחד הזמרים האהובים בעיר. ניסים גרמה מאחל לעיר עוד שנים רבות ומוצלחות

הופעתו של ניסים גרמה בהיכל התרבות עם המופע החדש שלו "ניסים גרמה והג'מעה". צילום גידי לויתן

הופעתו של ניסים גרמה בהיכל התרבות עם המופע החדש שלו "ניסים גרמה והג'מעה". צילום גידי לויתן

אחד הסמלים של ראש העין, בטח בתחום המוזיקה, הוא ניסים גרמה. גרמה, מרבה לדבר ולכתוב על העיר, ועל ילדותו בה.

אביו היה ירקן וגרמה נהג לעזור לו ובנעוריו. במקביל רקד בחתונות תימניות בראש העין. הוא התפרסם בסוף שנות ה-70, כאשר בפסטיבל הזמר המזרחי ביצע לצד עליזה עזיקרי את השיר "כי רב להושיע". בשנת 1978 הוציא אלבום בכורה. במהלך השנים, כיכב בהצגה המוזיקלית "ילדי הכרך", הופיע בסדרה "שמש", הגיש בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה ים תיכוניות" במשך שבע שנים והנחה בערוץ הראשון את התוכנית "ניסים גרמה מארח", והשתתף בתוכנית "בוליווד".

גרמה היה נשוי לשושי שרעבי שנפטרה בספטמבר 2012, והוא אב לשלושה ילדים. בימים אלה מופיע גרמה על הבמות עם המופע החדש שלו "ניסים גרמה והג'מעה".
"ראש העין בילדותי שונה מראש העין כיום", הוא מספר ל"מלאבס". "ראשית, הבתים היו כל הזמן פתוחים. לא היו מצלמות ומפתחות והילדים היו כל היום אחד אצל השני. הייתה אהבה ואחווה בין השכנים והאנשים והשנים עושות את שלהן. היום זו אחרת, ראש העין גדלה והתפתחה. אני זוכר שהייתי מופיע ברחבי הארץ, היו קוראים לי שר החוץ של ראש העין, כי אני הייתי בין הראשונים שהביא את התקשורת לעיר. בהתחלה הדימוי של ראש העין לא היה טוב, הגדירו אותה כעיר של תימנים ולשמחתי עם השנים זה השתנה ואנשים מבינים שמדובר בעיר איכותית. העיר גדלה, נוספו עוד שכונות ויש בה גיוון גדול היום".

על המתח בין השכונות החדשות לוותיקה הוא אומר: "אני חושב שמאוד חשוב להתייחס לאנשים שייסדו את העיר, לוותיקים, בכבוד. הם בנו את ראש העין. בנוסף, חשוב לתת את המענה לראש העין הוותיקה, מבחינת ההשקעה, שיפוץ הרחובות בדיוק כמו בשכונות החדשות. ראש העין היא אחת המקומות היפים והטובים בארץ, היא קרובה לכביש שש, יש מסביבה טבע ונופים ייחודים, דברים היסטוריים ולכן חשוב לשמר אותה. אני זכיתי לשיר את השיר על ראש העין 'ילדות בראש העין' ואין כתבה שאני לא מזכיר את העיר, כי אני מאוד אוהב אותה, את התושבים ומאחל לה עוד הרבה שנים מוצלחות".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

ראש השבט

תא"ל אילן הררי, מבקר הפנים של צה"ל, הוא גם ראש שבט הצופים בראש העין, בהתנדבות

אילן הררי. צילום דן קינן - גיליון מיוחד

אילן הררי. צילום דן קינן

מבקר הפנים של צה"ל, תא"ל אילן הררי, שירת בעבר כמפקד עוצבת עמוד האש וקצין החינוך הראשי בדרגת תת אלוף. כיהן כיו"ר הועדה הקרואה בלוד בשנים 2007 עד 2011 ומשמש כראש שבט הצופים בראש העין. הוא בעל תואר שני במדע המדינה, נשוי ואב לארבעה.

במהלך שירותו הצבאי נפצע מספר פעמים. במלחמת שלום הגליל ספג קליע שגרם לשיתוק בכף רגלו השמאלית וכמפקד גדוד 51 נפגע במוצב שומריה בדרום לבנון מרסיס של פצמ"ר שקטע את אגודלו. מספטמבר 2011 מכהן בהתנדבות כראש שבט הצופים בראש העין.

 

איש הצללים

נדב ארגמן, ראש השב"כ הנוכחי פיקד בין היתר על מבצע החיסול של ראש הזרוע הצבאית של החמאס

נדב ארגמן. צילום מוטי מילרוד - גיליון מיוחד

נדב ארגמן. צילום מוטי מילרוד

ראש השב"כ הנוכחי, נדב ארגמן, נולד באוגוסט 1960 ברמת השרון ומגיל שנתיים, גדל בקיבוץ חמדיה. כיום הוא מתגורר בראש העין, נשוי לרות, ולהם שלושה ילדים.

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1978 התנדב לסיירת מטכ"ל אך עזב לאחר תקופה קצרה. לאחר שרות ביחידה אחרת של אמ"ן, יצא לקורס קצינים. הוא כיהן כסגן ראש השב"כ, כראש אגף מבצעים, וכנציג השב"כ בארצות הברית.

בין היתר פיקד על המבצע בו חוסל מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד ג'עברי – בנובמבר 2012 בראשית מבצע עמוד ענן. לארגמן תואר ראשון ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה וכן תואר שני נוסף בביטחון ואסטרטגיה מאוניברסיטת חיפה. הוא גם בוגר המכללה לביטחון לאומי.

 

הרופא הטוב

פרופ' זאב רוטשטיין ידוע כמנהל מבריק ונקרא להציל את בית החולים הדסה עין כרם

זאב רוטשטיין. צילום מוטי מילרוד - גיליון מיוחד

זאב רוטשטיין. צילום מוטי מילרוד

מנהל בית החולים הדסה עין כרם, פרופ' זאב רוטשטיין, שימש בעבר מנהל בית החולים תל השומר. הוא נשוי לרותי, אחות, מנהלת המחלקה להסמכת אחיות במשרד הבריאות ואב לחמישה ילדים. מתגורר בראש העין.

הוא גדל בחיפה, בשנת 1977 סיים לימודי רפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומספר שנים לאחר מכן קיבל תעודת מומחה בקרדיולוגיה. בשנת 1990 קיבל תואר מוסמך (בהצטיינות) בניהול מערכות בריאות, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

בנוסף לעבודתו בבית החולים, משמש גם פרופסור רוטשטיין חבר קליני בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, ומלמד בפקולטה לניהול, שניהם באוניברסיטת תל אביב.

בקהילה הרפואית בישראל ידוע רוטשטיין כמנהל מבריק, אבל גם כמי שלא רואה בעיניים כשמדובר בהשגת מטרותיו. במהלך תפקידו הנוכחי עמד במרכז המשבר בבית החולים הדסה עין כרם במהלכה התפטרו רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית, בשל שינויים שהוביל רוטשטיין במחלקה.
על עצמו העיד בעבר: "אף פעם לא הייתה לי פרוטקציה, ויכול להיות שמפה נובעות הלוחמנות שלי וההתעקשות שלי ללמוד רפואה".

 

תופעת רגב

שרת החינוך והתרבות מירי רגב היא אולי הפוליטיקאית שמוזכרת הכי הרבה בתקשורת הישראלית מלבד ראש הממשלה

מירי רגב. צילום: אלי סבתי

מירי רגב. צילום: אלי סבתי

כמה מילים כבר נשפכו על מה שניתן לכנות "תופעת מירי רגב". מאז שזו נכנסה לתפקיד שרת החינוך והתרבות מטעם הליכוד, עולם התרבות סוער וגועש כמעט מידי שבוע. רגב, מצידה ממשיכה ושומרת אמונים לקו שלה ותמשיך לומר את שעל ליבה, גם אם זה לא מוצא חן בעיני כולם.

רגב, נולדה במאי 1956 , נשאוה לדרור, מהנדס בתעשייה האווירית ואם לשלושה. היא שימשה כצנזורית הצבאית הראשית וכדוברת צה"ל בדרגת תת אלוף. בנוסף היא בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמאלי ממכללת בית ברל, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ושוק ההון מהקריה האקדמית אונו, בוגרת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

לאחר הפריימריז במפלגת הליכוד, הוצבה במקום ה-5 ברשימת המפלגה לכנסת ונבחרה לכנסת ה-20. עם הקמת ממשלת ישראל ה-34 בראשות בנימין נתניהו מונתה לשרת התרבות והספורט ונכנסה לתפקידה במאי 2015. ביוני 2017 מונתה לראשונה כממלאת מקום ראש הממשלה, לרגל שהייתו של ראש הממשלה נתניהו בחו"ל.

 

העם עם גולן

סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר גולן, הוא מהאנשים שמיצרים חזון ערכי למדינת ישראל

יאיר גולן. צילום גיל אליהו - גיליון מיוחד

יאיר גולן. צילום גיל אליהו

אלוף יאיר גולן, יליד 1962 נשוי לרותי ואב לחמישה ילדים, כיהן כסגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד העורף ומפקד פיקוד הצפון.

גולן נולד וגדל בראשון לציון. אביו, גרשון, שירת בצבא הקבע ובתפקידו האחרון היה סגן קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, בדרגת אלוף משנה.
בדצמבר 2014 נכנס לתפקידו כסגן הרמטכ"ל. גולן בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדיניות המינהל הציבורי מאוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית.

בתחילת מאי 2016, נקלע לסערה ציבורית כאשר אמר בטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה במכון "משואה" בתל יצחק את הדברים הבאים: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז – לפני 70, 80 ו-90 שנה – ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום, ב-2016". הנאום גרר תגובות מימין ומשמאל כאשר היו מי שהסתייגו מהדברים ואחרים כינו אותם אמיצים. לאחר מכן אמר גולן לערוץ 10: "אני לא מתחרט על האמירה. חשבתי שאני מדבר על דברים שחשובים שייאמרו, ואני עדיין מאמין בהם".

 

בחזית הטרור

בתקופתו כמפכ"ל המשטרה עמד שלמה אהרונישקי מול גל הטרור הפלסטיני של תחילת שנות האלפיים

שלמה אהרונישקי. צילום רפי קוץ - גיליון מיוחד

שלמה אהרונישקי. צילום רפי קוץ

מפכ"ל המשטרה לשעבר, שלמה אהרונישקי, אב לשניים, נולד בקיבוץ דפנה. אשתו אמירה נפטרה לאחר מאבק במחלת הסרטן. הוא מתגורר בשכונה הצבאית בראש העין, נוה אפק.

אהרונישקי התגייס לצה"ל בשנת 1966, לחיל ההנדסה ולאחר מכן שירת כקצין. בשנת 1981 הושאל אהרונישקי מצה"ל למשטרת ישראל ושימש כקצין חבלה ראשי. בשנת 1994 קודם אהרונישקי לדרגת ניצב ומונה למפקד מחוז מרכז. ב-1996 מונה למפקד מחוז תל אביב וכיהן בתפקיד עד דצמבר שנת 2000. בינואר 2001 מונה למפכ"ל ה־14 של משטרת ישראל, תפקיד ממנו פרש ב־31 ביולי 2004. בתקופתו חל שיא גל הטרור הפלסטיני של האינתיפאדה השנייה והמשטרה ושוטריה היוו פעמים רבות את קו ההגנה האחרון מפני מחבלים מתאבדים שביצעו פיגועי התאבדות בישראל.

אהרונישקי בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה מאוניברסיטת בן-גוריון-מכללת אחווה. בעל חברה לייעוץ ביטחוני, בעלים ומרצה של המרכז ללימודי ביטחון בשותפות אוניברסיטת אריאל‏.

 

תמיד המפקד

בני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר, כיהן עוד לפני כן בשורה של תפקידי מפתח בצה"ל

בני גנץ. צילום גדי ימפל דובר צה"ל - גיליון מיוחד

בני גנץ. צילום גדי ימפל דובר צה"ל

הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בין השנים 2011-2015, רא"ל (במיל') בני גנץ , נולד וגדל במושב כפר אחים. בנעוריו למד גנץ בחט"ב שפיר במרכז שפירא ובהמשך בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון. במהלך שירותו הצבאי שימש, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.

לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, עם ההחלטה של שר הביטחון אהוד ברק למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל, אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל בפברואר 2011.

גנץ מתגורר בראש העין, נשוי לרויטל, מרפאת בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו ואב לארבעה ילדים. תושבי העיר מציינים שגנץ הפך מזמן להיות כבר תושב קבע בעיר, הוא עושה קניות בחנויות המקומיות, מסתובב במרכזי השכונה הוותיקה או כמו שהגדיר זאת ניסים גרמה, שאמנם הרמטכ"ל הוא לא תימני, אבל יצא מראש העין.

 

ניצב איתן

איתן כבל, המחוקק הכי פורה בכנסת ישראל, מתרגש מהפיכתה של ראש העין מעיירת עולים לעיר של ממש

איתן כבל. צילום אמיל סלמן - גיליון מיוחד

איתן כבל. צילום אמיל סלמן

אחד הפוליטיקאים שהכי מזוהים עם ראש העין הוא ללא ספק איתן כבל – חבר כנסת ויו"ר ועדת הכלכלה מטעם המחנה הציוני. כבל, נולד ב-23 באוגוסט 1959 בראש העין להורים אשר עלו מתימן עשור קודם לכן. בילדותו חונך חינוך דתי ולמד במדרשית נועם. לאחר מכן למד תקופה קצרה בישיבת הנגב בנתיבות.

בנובמבר 1977 התגייס לצה"ל, והתנדב לצנחנים. בשנת 1996 החל לכהן כחבר הכנסת ה-14 בעקבות התפטרותו של דוד ליבאי. בבחירות המקדימות במפלגת העבודה שנערכו בינואר 2015, נבחר במקום השישי, והוצב במקום העשירי ברשימת המחנה הציוני לקראת הבחירות לכנסת ה-20. לאחר הבחירות לכנסת, בהן זכתה רשימת "המחנה הציוני" ב-24 מנדטים, מונה לראש ועדת הכלכלה. כבל נחשב לאחד המחוקקים הפוריים בתולדות הכנסת. על פי רישומי אתר הכנסת, מאז שנת 2000 יזם 684 חוקים ומאז שנבחר לראשונה ב-1996 יזם מעל 700 חוקים.

כבל נשוי לנועה ואב לארבע בנות ועדיין מתגורר בעיר הולדתו, ראש העין. ידוע כאוהד מכבי תל אביב בכדורגל ובכדורסל.

"קשה שלא להתגעגע לראש העין של ילדותי, הנופים, הריחות והטעמים. אבל אני גאה שהיום ראש העין כבר מונה 50 אלף תושבים ובשנים הקרובות מספר זה ילך ויגדל", הוא אומר השבוע. "מרגש לראות ולהיווכח איך הפכנו מעיירת עולים קטנה ומגניבה לא רק לעיר ואם אלא – ליעד מבוקש לרבים מאזרחי ישראל".

 

על הגל

גל הירש, המפקד המוערך שעלה לגדולות, התאהב בראש העין כבר כשהיה מ"פ בצנחנים ועבר לגור בנוה אפק

גל הירש. צילום ניר קידר - גיליון מיוחד

גל הירש. צילום ניר קידר

תא"ל (במיל') גל הירש, נולד וגדל בערד וכנער בחר ללמוד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית הרצלייה בתל אביב. הוא בעל תואר ראשון במזרחנות ותואר שני במנהל עסקים. נשוי לדונה ואב לשלושה.

בשנת 1982 התגייס לצנחנים ועלה בשרשרת הפיקוד. ב-1990 שימש כסגנו של מפקד יחידת שלדג, בני גנץ. בהמשך פיקד על גדוד 202 של הצנחנים ועבר תפקידים רבים במסגרת שירותו הצבאי. בשנים האחרונות זכה לשבחים רבים על מנהיגותו במהלך הקרבות ועל ביצועי אוגדת הגליל תחת פיקודו.

ועדת אלמוג הייתה צוות חקירה בראשות האלוף במיל' דורון אלמוג שבדק את הגורמים לאירוע חטיפת החיילים ב-12 ביולי 2006 בגבול הצפון.

ערב פרסום תחקיר ועדת אלמוג, בראשות אלוף במיל' דורון אלמוג, שבדקה את הגורמים לאירוע חטיפת החיילים ב-12 ביולי 2006 בגבול הצפון, החליט הירש בדצמבר 2006 להתפטר מתפקידו. אלמוג המליץ להדיח את הירש מתפקידו בעקבות אירוע החטיפה, והאשימו שלא נערך כראוי לאפשרות החטיפה.

בפברואר 2012 נקרא לחזור לתפקיד מבצעי-פיקודי בצה"ל ומונה לסגן המפקד (מיל') במפקדת העומק החדשה שהקים הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ. אחרי פרישתו מצה"ל ב-2015, הירש, היה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה, אך לאחר התנגדויות מועמדתו הוסרה.

כיום הירש, הוא מייסד די. ג׳י. אג׳יליטי- קונספט בע״מ – חברת אינטגרציה וניהול פרויקטים.

על ראש העין סיפר הירש ל"מלאבס": "באמצע שנות ה-80 הייתי מ״פ צנחנים צעיר, נקראתי עם רבים מחברי להגיע לרכבת צפון (היום סבידור מרכז ת״א) שם העלו אותנו על אוטובוסים ונסענו לבסיס אימונים של צה״ל ליד ראש העין. סמוך לשם, מגבעה טרשית הבטנו סביב: תחתינו הייתה ראש העין הותיקה, מזרחית לנו היו גבעות והרים, זהו. הציגו לנו את החזון – שכונה לקציני צה״ל, מפקדים מכל היחידות. נרשמנו לפרויקט ועל אחת הגבעות האלה אנחנו גרים היום. קוראים לה נוה- אפק. היום כמו אז, מרגשות אותי ההתפתחות, היוזמה והעשייה. ממגדל אפק, אתר עתיר מורשת אני משקיף מערבה לעבר הכרך הגדול של גוש דן, כדאי לכם לראות את המראה המיוחד הזה בשקיעה, המבצר הקדום משקיף אל המטרופולין החדש והתוסס ובמבט מזרחה רואים את ראש העין, עיר בתנופת בנייה המכפילה ומשלשת את גודלה. מדד המנופים הוא מושג עולמי ידוע למדידת צמיחה ושמי ראש-העין מלאים מנופים והעיר צומחת. יש דברים לשפר, תשתיות חסרות ותחבורה לשדרג ועוד ועוד לעשות. אבל בערבו של יום, ממגדל אפק אתם מוזמנים להביט מערבה ומזרחה, לראות ארץ הלובשת שלמת בטון ומלט, פורשת מרבדי גנים ועושה ציונות הלכה למעשה".

 

שבט אחים

האחים ישי ונתי לוי, כל אחד זמר מצליח בפני עצמו, הם ממובילי המוזיקה הים תיכונית

ישי לוי. צילום שרון רביבו - גיליון מיוחד

ישי לוי. צילום שרון רביבו

האחים, לוי (ישי הבכור) נולדו למשפחה דתית ברוכת ילדים יוצאת תימן. אביהם היה סופר סת"ם ואמם עקרת בית. ישי, כיום בן 54, עזב את הבית בגיל 13 והחל לשיר במועדונים. לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים. מאוחר יותר התחבר עם הזמר זוהר ארגוב.

את דרכו המוסיקלית עשה אצל המפיק המוזיקלי ונגן הגיטרה משה בן מוש והתפרסם עם השיר "ילדונת" וקאברים שביצע לשירים שונים. אלבום הבכורה שלו יצא בשנת 1984 וכונה "חפלה עם בן-מוש עם הסולן ישי לוי". האלבום הוקלט עקב דרישה של הקהל שראה את לוי בהופעות. מאז הוציא לוי למעלה מ-20 אלבומים אשר רבים מהם זכו למעמד של אלבומי זהב, והוא נחשב לאחד הקולות הייחודיים והמעניינים בתחום.

בין השירים המוכרים ביותר שלו נמצאים "רקדי" ו-"תלתלים שחורים". לאחר תקופה לא קלה שכללה התמכרות לסמים ואף מעצר בגין הכאת אשתו, ישי לוי הצליח לשקם את עצמו אישית ומקצועית והוציא בשנת 2008 הוציא את האלבום "ריקוד רומנטי" אשר הנפיק להיטים כמו "ריקוד רומנטי", "רוצה אותך" וכמובן "אישה נאמנה".

אלבומו האחרון של לוי "האחת שלי" יצא לאחרונה לחנויות ובו הלהיטים האחרונים שלו "לאן את הולכת", "כשהמזל נוגע", "ילדון" ו"האחת שלי" – שהפך ללהיט גדול והושמע בכל תחנות הרדיו. בימים אלה הוא חבר לעמיר בניון והם משיקים בימים את פרי שיתוף הפעולה שלהם, הסינגל "לא מפסיק לעולם" מתוך האלבום "שועל קרבות" שיצא בקרוב.

נתי לוי. צילום שרון רביבו - גיליון מיוחד

נתי לוי. צילום שרון רביבו

האח הצעיר יותר, נתי לוי, בן ה-48, נמצא על הבמות כמעט 30 שנה. יש לו קהל מעריצים גדול, זוגיות פורחת וילדה בת כשנה וחצי.

לוי פרץ לתודעה בסוף שנות ה-80 עם הלהיט "סוכר" ונחשב בסוף שנות השמונים תחילת התשעים, לאחד ממובילי הז'אנר המזרחי והים התיכוני. מי שגילה את לוי, והחליט להפיק לו אלבום, היה היוצר והמלחין ציון שרעבי.

בשנת 1987 בהיותו בן 18 בלבד יצא אלבום הבכורה של לוי "שלום נערתי" וכאמור, השיר שפתח את האלבום "סוכר", נחשב לאחד הלהיטים הגדולים במוזיקה המזרחית/ים-תיכונית.

לוי, נולד בראש העין וכמו מרבית הזמרים התימנים את השירה וההגייה התמנית קיבל עוד בבית הכנסת ומהמורי. "גדלתי בראש העין עוד שהיו חולות במקום כבישים", הוא מספר ל"מלאבס". "זאת חווית ילדות אינטימית חמה ומדהימה. הכל היה מרגיש משפחה אחת. הפשטות שהייתה אז היא אינה מילה פשוטה היום. למשל טקסי החינה דאז היו מעין מסיבה כללית לכל מי שגר בסביבה מבלי לתת הזמנה פרטית לכל אחד. אנשים היו באים לשמח ואף לתת מתנה איש כנדבת ליבו באופן ספונטני ובאהבה. זאת תקופה שהנשמה הרגישה תמיד מחובקת ושמחה ורגועה תמיד. היה פחות מידע הרסני באוויר וזה הסוד של כל העניין. גם במישור היהדות היה אז יותר תמים וחם עם כל זקני העדה הפשוטים והצדיקים. תקופה נפלאה שהייתה ולא תחזור. אבל איך אומרים כל תקופה והיופי שלה. היום ראש העין הפכה לעיר גדולה יותר ומבוקשת יותר. חלף הזמן מהר כל כך וזאת התינוקת הפכה במהרה לאישה גדולה".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר