תום ראובני. צילום: עמית שיסל, איגוד השייט

הכירו את הדור הבא של תושבי ראש העין

הם לומדים באקדמיה, מתעסקים בפוליטיקה, מתמחים בהיי-טק ומצטיינים במוזיקה ובספורט. קבלו חמישה תלמידים מראש העין שאין ספק שעוד תשמעו עליהם בהמשך

פורסם בתאריך: 8.1.18 09:56

הכירו את  טל לזמי

בת 16 וחצי, תלמידת כיתה י"א בתיכון אנקורי בפתח תקוה

טל לזמי. צילום פרטי

לזמי מנגנת על יוקללי, על גיטרה אקוסטית, על גיטרה בס, על תופים ומתעסקת בשירה. "התחלתי ללמוד פיתוח קול בכיתה ז' וגיטרה אני לומדת כבר ארבע שנים", היא אומרת.

בימים אלה, לומדת לזמי בתיכון אנקורי בעיר, מתוך הרצון לשלב מוזיקה ולימודים. לפני שלוש שנים הקימה להקה וזכתה איתה במקום הראשון בתחרות להרכבי רוק על שם לאה פורת גור שהתקיימה במשכן לאומניות הבמה. "התחרות כללה 60 להקות ואני זכיתי במלגה לבית הספר למוזיקה רימון", היא מספרת בגאווה. "אני לומדת חמישה ימים בשבוע והם מאפשרים לי לשלב את שני הדברים ביחד, לצאת מבית הספר לצורך הקלטות, להופעות ומתחשבים בי. במקביל אני לוקחת היום קורסים ברימון ועדיין לא החלטתי האם לנצל את המלגה שקיבלתי בשנה הבאה או להמתין עם זה לאחר הצבא".

כעת עובדת לזמי יחד עם הלהקה שלה על אלבום ראשון. "אני כותבת את המילים ואת הלחנים והתחלנו להקליט את האלבום", היא מסבירה. "אני עדיין לא יודעת מתי הוא ייצא. במקביל אני לומדת ארבע פעמים בשבוע בסימפוניה בעיר. גם החברים שלי, הם מהתחום ולכן זה מסתדר לי מבחינה חברתית".

אז איך הכל התחיל? "המוזיקה זה המפלט שלי", מסבירה לזמי. "מאז שאני קטנה אני אוהבת מוזיקה והחלום שלי הוא לעסוק בתחום, להקליט אלבומים ולהופיע. אני רוצה שזה יהיה כל עולמי".

לגבי העתיד, לזמי עדיין לא יודעת מה היא תעשה בצבא – אבל היא יודעת שכשתהיה גדולה, המוזיקה תהיה העיסוק העיקרי שלה. "אני יודעת שזה תחום שקשה להתפרנס ממנו, אבל זה מה שמעניין אותי וזו השאיפה שלי ואני אעשה הכול על מנת להגשים אותה".

הכירו את יונתן גודיס

בן 17, תושב ראש העין תלמיד כיתה י"א בתיכון עתיד בעיר

יונתן גודס. צילום אגף הנוער

צילום אגף הנוער

גודיס הוא נער בעל צרכים מיוחדים, החולה במחלת PS ונעזר בהליכון, אבל לא נותן לנכות שלו לעצור אותו. הוא דובר מועצת הנוער העירונית, מקדם שילוב נוער בעלי צרכים מיוחדים, בשנה שעברה שימש כיו"ר וועדת הביקורת של מועצת הנוער המחוזית והיה בין כותבי אות התקינות והחוקים המחוזיים.

"המטרה שלי היא לקדם את כל נוער ראש העין, שיראו שהנוער של ראש העין הוא נוער הטוב והאיכותי שיכול להיות הפנים של העיר", הוא מצהיר. "מאוד חשוב לי שהנוער שלנו יסתער קדימה ויהיה בכותרות".

באשר לדימוי הציבורי של בני הנוער הנכים הוא אומר: "אני לא חשוב שנכון להגדיר את הנוער הנכה כבעלי מוגבלות – וליצור אווירה של 'בואו נרחם עליהם'. זו לא המטרה. בחיים שלי פעלתי בדרך קצת שונה, כל מה שרציתי לקחתי בעצמי לא נתתי שיבטלו אותי. לא אפשרתי שיסתכלו לי על הרגליים, על איך שאני הולך ומדבר, אלא על איך שאני מעביר את המסרים שלי. בזכות הגישה הזאת, כולם מסביב נותנים לי הרגשה שאני כאחד האדם, לא נער בעל מוגבלות, כי אני בחיים לא שם את המוגבלות שלי לפני המכשול. מוגבלות היא דבר קטן ושולי מבחינתי. כך כולם צריכים להתייחס לזה".

לדבריו הוא אוהב לשתף את הנושאים שמעניינים אותו, מעביר הלאה את אג'נדות שמעסיקות אותו ולא מפחד לדבר על הכל. "כשאתה משמיע את הדברים בתור נער ומתכוון לדברים שאתה אומר, הם עוברים בצורה הרבה יותר חזקה", הוא מסביר. "בני הנוער הם מנהיגי המחר וברגע שנחליט שאנחנו אלו שלוקחים את המושכות לידיים בכל מה שמשתמע מכך, הדברים יתקיימו. אנחנו צריכים להחליט לפעול לטובה למען בני הנוער, להרצות ולהשמיע את קולנו בכל מקום אפשרי".

ומה בעתיד? גודיס מתעניין מאוד בפוליטיקה. "מאוד מעניין אותי התחום הפוליטי, להראות שאני יכול להשפיע ולשנות", הוא מסביר. "אני מתכוון להמשיך לתרום כמה שאני יכול. אדם צריך להיות מודע ליכולותיו וזה מה שאני מתכוון לעשות".

 

הכירו את עומרי בן הרוש

בן 18, תלמיד כיתה י"ב בתיכון בגין בראש העין

עמרי בן הרוש

בן הרוש בחר בהתנדבות שלו להוביל קבוצת רובוטיקה המורכבת מתלמידי חטיבות הביניים בראש העין. הקבוצה אותה הוא מאמץ, עתידה לבנות רובוט ייחודי בשם FIRST ולהשתתף בתחרות. לצורך כך הוא בנה תוכנית עסקית ותקציב מסודר, גייס ספונסרים והצליח לגייס 15 תלמידים אותם הוא מנהל ומפעיל את כל גורמי העירייה לטובת הפרויקט.

"בכיתה ה' התחלתי להתעסק בתחום הרובוטים והתאהבתי בנושא", הוא נזכר. "בתיכון לקחתי חלק בפרויקט רובוטיקה ארצית ובכיתה י"א החלטתי לעזוב את הפרויקט של בית הספר בגלל חילוקי דעות. למרות זאת, מאחר ואני מאוד אוהב את התחום, הבנתי שאני לא רוצה לוותר על בניית הרובוטים ועל הפרויקט. במקביל, תלמידי החטיבה איתם עבדתי והדרכתי פנו אלי וביקשו שאני אמשיך להדריך אותם. בסוף החלטתי להקים קבוצה חדשה שתייצג את ראש העין בתחרות הארצית. הקמתי קבוצה עצמאית ויצאנו לדרך. פניתי לעירייה, גייסתי ספונסרים על מנת שתהיה לנו יכולת כלכלית והיום אנחנו נחשבים לאחת הקבוצות המצליחות בארץ".

לדבריו הם נהנים מאוד ממה שהם עושים. "מדובר בחבר'ה נהדרים", הוא מסביר. "עשיתי להם את רוב ההכשרה בקיץ ומפה הם רצים קדימה וזה מסתדר לי עם הלימודים שלי בצורה מאוד יפה. זה פרויקט שמאוד חשוב לי".

בן הרוש לא מתעסק רק ברובוטיקה. הוא כבר עשה פסיכומטרי, נמצא בכושר קרבי ורוצה לעבוד בהיי-טק ולהתגייס ליחידת מודיעין מובחרת או לחלופין ליחידה קרבית נחשבת. "התחום שמעניין אותי זה להיות מתכנת", הוא אומר. "אני מבין בנושא ויש לי רקע במסגרת הלימודים מבית הספר. כרגע אני פחות חושב על העתיד ובעיקר על הפרויקט. מדובר בפרויקט מדהים ואני מאוד שמח לראות את התוצאה הסופית ולראות את הנוער מגיעים לתוצאות מצוינות. הגענו למצב שהקבוצה שלנו שרק הוקמה השנה, כבר מלמדת קבוצות אחרות שקיימות שנים".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

הכירו את יובל בקר

בן 18, תושב ראש העין ובוגר כיתת המחוננים בתיכון אחד העם בפתח תקוה

יובל בקר

בקר, לומד זו השנה שלישית לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. במשך שלוש שנים היה חבר בפרויקט האו"ם – פרויקט בינלאומי בו סטודנטים מדמים את פעולת האו"ם במסגרת דיונים בוועדות מקצועיות שונות, הוא מנגן על פסנתר במסגרת הלימודים בקונסרבטוריון בגבעתיים ואמור להתגייס בנובמבר 2018.

"סיימתי בכיתה י' את הבגרות במתמטיקה במסגרת תוכנית מיוחדת של אוניברסיטת בר-אילן", הוא מסביר. "זאת תוכנית לימודים מואצים לבגרות, שאחריה עוברים ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה. אני כבר בשנה השלישית והאחרונה לתואר ותכף אמור לסיים אותו".

לדבריו הוא בהחלט חש שהלימודים והשעות הרבות אותם הוא צריך להשקיע במסגרות האקדמיות השונות, לעיתים באים על חשבון שעות הלימוד בתיכון ועל חיי החברה שלו. "השקעתי המון שעות בלימודים לאורך כל היום", הוא מודה. "זה להוציא הרבה אנרגיות, אבל אני עושה את זה מתוך אהבה לתחום".

בקר, סיים את כיתה י"ב בהצטיינות יתרה. על השתתפותו בפרויקט מודל האו"ם בבית הספר האמריקאי באבן יהודה הוא מסביר: "זה כנס שמדמה את התנהלות האו"ם. כל בית ספר שמשתתף בו מקבל מדינה שהוא כביכול מייצג. הדיונים בנושאים השונים הם באנגלית ובסופו של דבר מקבלים החלטות".

לפני 10 שנים החל לנגן על פסנתר אצל מורה פרטית בראש העין. השנה עבר לנגן בקונסרבטוריון בעיר. "זה תחום שאני אוהב, המוזיקה היא עבור הנפש, היא מחזיקה אותי שיש עומס ולחץ, היא מאוד מרגיעה וגורמת לי להתפתח", הוא מסביר. לדבריו בעתיד הוא מתכוון להמשיך ללמוד באקדמיה."הלימודים מאוד מעניינים אותי ואני חושב שאשאר באוניברסיטה בתחום המחקר", הוא אומר. "זה מושך אותי הרבה יותר מאשר עבודה עם אנשים ובקבוצה. המטרה היא להמשיך ללמוד לתארים ולתחומים נוספים".

 

הכירו את תום ראובני

בן 18, תושב ראש העין למד בשנתיים האחרונות לימודים אקסטרניים

תום ראובני. צילום Robert Hajduk

צילום Robert Hajduk

תום ראובני שם בקיץ האחרון את ראש העין על מפת הספורט דווקא מהבחינה הימית, עם הזכייה באליפות אירופה לנוער בגלישת רוח בדגם האולימפי RSX. ראובני זכה במדליית הזהב בתחרות שנערכה באגם גרדה שבאיטליה. מדובר בהישג רציני משום שבתחרות האיכותית נטלו חלק לא פחות מ-97 גולשים ו-44 גולשות. עם זכייתו זיכו אותו ראש העיר שלום בן משה ומחזיק תיק הספורט עומר רצון, במענק ספורטאי מצטיין.

ראובני משתייך למועדון השייט בהרצליה ואת הספורט החביב עליו גילה בגיל 8, עת שהתה משפחתו בשליחות באירלנד. כילד נדרש להגיע מראש העין להרצליה ובהיעדר קו אוטובוס ישיר לא ויתר לעצמו על החלום הימי, נסע ברכבת והמשיך בשני אוטובוסים – הכל למען הים.

עד מהרה הבין כי השילוב בין בית הספר לאימונים האינטנסיביים הוא בגדר בלתי אפשרי, ובדצמבר אשתקד, עם זימונו לנבחרת האולימפית של ישראל, עזב את הלימודים בתיכון "בגין" בראש העין בעודו בכתה י"א ועבר ללימודים אקסטרניים. במקביל, שומר ראובני על קשר טוב עם בית הספר, מתייעץ ונעזר בהשלמת החומרים. יש לציין כי תום הוא גולש היחיד בקטגוריית הנוער שנמנה במקביל גם עם סגל הנבחרת הבוגרת ומתאמן עמה במועדון הגלישה בקיבוץ שדות ים. יצוין כי האהבה למים אינה נחלתו של תום בלבד ואחיו בן ה-15 נתי ראובני הנו סגן אלוף ישראל בשייט בגילו. האב היה גולש חובב אך לא פיתח את הגלישה למשהו מקצועני.

ביוני הקרוב יחגוג ראובני יום הולדת 18. כששנת 2018 בפתח ובשל גילו הצעיר, בחר לוותר על תחרויות הנוער ולהתמקד בבוגרים, כדי שיוכל לדבריו להיות "בלופ של טוקיו". בינואר ייצא למיאמי לתחרות סבב בגביע העולם ובחודש מרץ ייטול חלק בתחרות נוספת בפלמה דה מיורקה. מגיל עשר בערך, כך העיד על עצמו, הוא חולם לייצג את ישראל באולימפיאדה ואם אפשר כבר בזו הקרובה שתיערך בטוקיו, יפן, בשנת 2020. יצוין כי עלולה זו להיות האולימפיאדה הראשונה והאחרונה הרלוונטית עבורו, בשל החשש כי ענף גלישת הרוח לא יהיה אולימפי בצרפת 2024.

בענף הגלישה בו זוכה ישראל לכרטיס בודד ועל רקע המאבקים המתוקשרים הזכורים בין שחר צוברי לנמרוד משיח על הכניסה לריו 2016, ברור שהדרך של ראובני לא צפויה להיות פשוטה בדרך להפוך להיות הדבר הבא בספורט המקומי והלאומי.

"המאבק לא פשוט", אמר ראובני בשיחה עם "ספורט מלאבס". "עד לפני כמה שנים הייתי מעריץ שלהם ועכשיו אני צריך להתחרות מולם, אבל אני בדרך הנכונה ומאמין שזה בהחלט אפשרי. אנחנו חברים טובים ומתאמנים יחד בנבחרת וזה שינצח הוא כנראה בעל הסיכוי הטוב ביותר לזכות במדליה. אני מעדיף שמישהו אחר ייסע ויזכה במדליה מאשר שאני אסע ולא אזכה. בכל מקרה, יש עוד הרבה זמן ומקום להשתפר".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר