1. ראש העין הוקמה בשנת 1949 לאחר מלחמת העצמאות, על שטחו של בסיס בריטי נטוש מימי המנדט. בסיס תושביה של העיר היו עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ במבצע כנפי נשרים בשנים 1949-1950.
2. תחילה שימשה ראש העין כמעברה עבור עולי תימן, וההשערה היא שהתגוררו במעברה מעל 30 אלף עולים בתוך אוהלים רבים. רק בשנת 1951 הוקם בראש העין ישוב קבע, שנוהל תחילה על ידי ועד מקומי והוכר כמועצה מקומית בשנת 1954. את היישוב ניהלה בתחילה מועצה ממונה, שהוחלפה לאחר שנה במועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994, יותר מ־40 שנה מאז הגיעו אליה ראשוני העולים מתימן, הוכרזה ראש העיר כעיר בישראל בטקס חגיגי.
3. העיר שוכנת במרחק של 20 ק"מ מזרחית לתל אביב, וסובבות אותה הערים פתח תקוה ממערב, אלעד מדרום, הוד השרון מצפון וכן יישובי השומרון ממזרח. היא נמצאת על גבעות בגובה 200 מטר מעל פני הים. שטח השיפוט שלה משתרע על כ־30 אלף דונם.
4. מיקומה האסטרטגי, בסמוך לים התיכון ועל אם הדרך בין יפו לירושלים, הקנה לה עוד בימי קדם חשיבות רבה. שלמה המלך העביר את ארזי הלבנון לבניית בית המקדש מצור, דרך הים, למקורות הירקון ומשם לירושלים. אבן העזר המקראית נמצאת בשיפולי גבעותיה המזרחיות של ראש העין, שם התחולל הקרב הגדול בין בני ישראל לבין הפלישתים.
5. שמה של ראש העין בא מתרגום השם הערבי ראס אל-עין, כלומר, ראש המעיינות. בשם הזה כינו הערבים את מבצר אנטיפטרוס, וזאת על שום קרבתו למעיינות הירקון.
ראש העין
6. ב־30 במאי 1948, במהלך מלחמת השחרור, נכבש אזור ראש העין על ידי לוחמי האצ"ל, אך הלוחמים נהדפו מהיישוב למחרת. הצבא העיראקי חדר לאזור השומרון ונכנס לראש העין ולמגדל צדק. כוחותיו התמקמו במחנה מדרום-מזרח למבצר תל אפק, והם היוו איום על פתח תקווה ועל השליטה במעיינות הירקון. במהלך הקרבות נותק צינור המים המנדטורי לירושלים, והמים לעיר הועברו דרך קו חליפי. דוד בן גוריון ראה אז את סוגית אספקת המים לירושלים כקריטית, ועל כן הורה לצה"ל לכבוש את ראש העין.
7. מגדל צדק נכבש על ידי חטיבת אלכסנדרוני. מבצע הכיבוש התקיים בלילה שבין 11 ל־12 ביולי 1948, במסגרת המהלכים הראשונים של מבצע דני, שעל שמו יש רחוב מרכזי בעיר. כוחות אלכסנדרוני השתלטו על מגדל צדק, המחנה העיראקי, תל אפק ומכון השאיבה של מי הירקון. העיראקים המשיכו לתקוף את האזור ולהפגיזו בתותחים, עד לנסיגתם בשלהי מלחמת השחרור. בקרבות לשחרור האזור נפלו 36 לוחמים.
8. פרשת ילדי תימן, הנקראת ילדי תימן החטופים, נמצאת על סדר היום במשך עשרות שנים ובצדק רב. ילדים של משפחות שעלו בעיקר מתימן אושפזו בטענה כי הם חולים וכשבאו בני המשפחה לשחרר אותם מהאשפוז, נמסר להם כי הילדים נפטרו, ללא קבר וללא תיעוד. לפחות חלק מהילדים נחטפו ונמסרו לאימוץ. בין השנים 1948-1954 נעלמו פעוטות רבים, רובם של עולים מתימן, ובמהלך השנים נתגלו מספר מקרים בהם הילדים המדוברים נלקחו לאימוץ ללא ידיעת ההורים. גם כמה אנשים מתוך המערכת, כמו רופאים ואחריות, אמרו כי הם חושדים שהילדים נלקחו ללא רשות. חלק מהעולים כלל לא ידעו עברית, ונאלצו להתמודד עם הבשורה הקשה. רק שנים לאחר מכן, כמו גם בחודשים האחרונים, החלה מחאה לחשיפת האמת ודרישה לחשיפת הפרוטוקולים של ועדות החקירה שקמו במהלך השנים. על הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית, היה צו איסור פרסום למשך 70 שנה, שבוטל לאחר לחץ ציבורי.
9. אחד ממובילי המאבק לחשיפת הפרוטוקולים של וועדות החקירה הממלכתיות שקמו במהלך השנים לחקירת פרשת ילדי תימן הוא יגאל יוסף. יוסף, שהיה ראש העיר במשך 20 שנה, הקים ביחד עם מספר שותפים מערים אחרות, פורום מיוחד שמטרתו לפנות לגופים שונים במדינה על מנת לדרוש את פתיחת הפרוטוקולים, לקיים בדיקות די.אן. איי, ובעיקר, שהמדינה תיקח אחריות על הפרשה ותפצה את המשפחות.
10. מאז שהוקמו השכונות החדשות בשנות ה־90, ראש העין מאופיינת בטרמינולוגיה שמבדילה בין השכונות הוותיקות לשכונות החדשות, כגון נווה אפק האזרחית והצבאית, גבעת טל וגבעת הסלעים.
נחל רבה ראש העין. צילום טל סרוסי
11. בסמוך לראש העין נמצאת מערת קסם, שמוערכת כבת מאות אלפי שנים, ובה התגלו שרידי מדורות ועצמות של בעלי חיים, לצד שיני בני אדם. ההערכה היא שבמערה התגורר האדם המודרני (הומו ספיינס) מהתקופה הקדומה שנקראת הפלאוליתית התחתונה.
12. מעט מבנים נותרו מתקופת המחנה הבריטי בראש העין שהיה קיים במהלך מלחמת העולם השנייה והבולט הוא המבנה שמשמש כיום את בית מורשת יהדות תימן. בבית המורשת ניתן למצוא תמונות ומסמכים היסטוריים מתקופת העלייה ומהימים הראשונים של הקמת היישוב, וזאת לצד חיי היהודים בתימן.
13. בשנת 9 לפני הספירה, החליט הורדוס להנציח את אביו ולהקים באזור, שלימים תוקם בסמוך אליו העיר ראש העין, עיר על שמו, שנקראה אנטיפטריס. העיר הוקמה בין ירושלים לקיסריה, שני מקומות בהם בנה הורדוס ארמונות. לימים, ובתקופת השלטון הטורקי בארץ, נבנה בשטח מבצר, שעד היום מוכר בשמו על שמו של המקום – מבצר אנטיפטרוס.
14. בשנים הראשונות להקמת הישוב ראש העין, בראשית שנות החמישים, שימשו המבנים הבריטיים גם כמוסדות חינוך. המבנים הישנים לא התאימו למטרתם, בחלקם הגג דלף, הצפיפות הייתה רבה ואמצעי הלימוד היו דלים. באותה תקופה, הבנים למדו בבוקר, והבנות אחר הצהריים.
15. אחד המשחקים שהיו אהובים על ילדי העיר בראשית הקמת הישוב היה בהשראת הספר טרזן. כחלק מסיפורו של טרזן, ולאחר קריאה בו, ילדי הישוב היו מגיעים לחורשת העצים שבאזור נחל הירקון, מטפסים על העצים, ושואגים ומחקים את טרזן המפורסם באמצעות קפיצה על ענפים.
ראש העין כללית. צילום זאב שטרן
16. במהלך שנות ה־80, ובמסגרת תוכנית שיקום שכונות, זכתה לראשונה ראש העין לבריכה עירונית משל עצמה, והיא נתרמה לעיר על ידי העיר דאלאס שבארצות הברית, שהייתה אז עיר תאומה של ראש העין. תושבי הישוב היו מגיעים בבגדי ים, כריכים וצידניות קרח, ונהנים משחיה בבריכה, שלימים גם נסגרה.
17. בבית יד לבנים בראש העין מונצחים 77 חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל. בראש העין יש חלל אחד שנפל כחלק מפעולות האיבה, יקותיאל יחזקאל ז"ל, שנרצח בפיגוע במרכול שבשכונת נווה אפק בשנת 2003.
18. אותו הפיגוע במרכול התרחש בעיצומה של אינתיפאדת אל אקצא. ב־12 לאוגוסט של אותה שנה נכנס מחבל מתאבד למרכול חצי קופה בעיר ופוצץ את עצמו. יחזקאל נהרג, ועוד תשעה בני אדם נפצעו, מתוכם שניים באורח קשה.
19. במסגרת גל הטרור האחרון התרחש פיגוע באזור התעשייה פארק אפק. באפריל 2016 הגיעה מחבלת חמושה בסכין לאזור וניסתה לדקור את העוברים ושבים, אך נתפסה על ידי העובדים במקום. היא נידונה כמה חודשים לאחר מכן ל־16 שנות מאסר.
20. בכל הקשור להיבט המקצועי יותר בתחום הספורט, אז ראש העין עדיין צריכה להשתפר. לעיר אין ייצוג באף ליגה בכירה בתחומי הספורט המרכזיים כמו כדורגל, כדורסל, כדוריד או כדורעף. עם זאת, יש לה קבוצת כדורגל חופים מוכרת, למרות שבראש העין אין חוף ים.
עיריית ראש העין
21. המיתוג העירוני הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי בראש העין. בעוד שבמהלך הקדנציה הקודמת של ראש העירייה משה סיני היא מותגה כעיר של מוזיקה, בקדנציה הנוכחית המיתוג הזה הופסק. בשיחה עם ראש העיר שלום בן משה לאחר בחירתו הוא ציין כי המיתוג של העיר צריך להיות על בסיס הטבע שקיים מסביב לעיר, שכולל בעיקר את יער ראש העין.
22. למי שתוהה על שם מי נקרא רחוב המיילדת בראש העין, אז הוא נקרא על שמה של המיילדת המיתולוגית יהודית פרנק, שיִילְדָה בעיר תינוקות רבים, ואף כונתה בשם התושבים "כאימא שלנו". פרנק היא ניצולת שואה, שהגיעה לראש העין בשנת 1951. היא טיפלה ועזרה בלידות רבות בישוב, עד שהלכה לעולמה בשנת 1972, כשהיא בת 65.
23. אחד הסמלים של העיר הוא יער ראש העין, שנמצא מזרחית לעיר, וממש בצמוד לשכונות נווה אפק וגבעת טל. מדובר ביער קטן שבאחריות קק"ל ושמשתרע על פני 1,050 דונם. נטיעת היער החלה על ידי קק"ל בשנת 1976, והוא מהווה היום כאתר ירוק שתושבים רבים מכל הסביבה נהנים לטייל בו.
24. ראש העין ידועה באחוזי הגיוס המרשימים שלה, בעיקר בקרב הבנים. מידי שנה מדורגת העיר בחמישייה הראשונה מבין הערים בישראל בדירוג אחוזי הגיוס, דירוג הגיוס לקרבי והמיצוי לקצונה. כך למשל, השנה דורגה העיר במקום השלישי הארצי, ובשנה שעברה היא דורגה במקום הרביעי.
25. בשנת 1955 נבחר ראש המועצה המקומית הראשון של ראש העין, זכריה משה. לאחר מכן כיהנו בתפקיד ראש מועצה או ראש עירייה מספר שמות, ביניהם שלום מנצורה, יוסף מלמד, שלמה צפר, יגאל יוסף, משה סיני וראש העירייה הנוכחי שלום בן משה.
רוצים להישאר מעודכנים?
26. לראש העין אין ערים תאומות ברחבי העולם. עם זאת יש לה קשרים ידידותיים עם הערים ברמינגהאם וניו אורלינס שבארצות הברית.
27. תושבי ראש העין ידעו מספר מאבקים בתוך העיר ומחוצה לה, אחד המוכרים שבהם התנהל מול העיר הסמוכה אליה, כפר קאסם, והוא נוגע לעוצמת המואזין במסגדים. במהלך השנים האחרונות התלוננו לא פעם, גם התושבים וגם העירייה, כי רעש המואזין גבוה למדי וכי הוא פוגע בשנת התושבים בשעות הבוקר המוקדמות. טענות על עוצמת המואזין עולה מידי פעם עד היום.
28. סמל העיר ראש העין כולל איור של שני בתים עם עצי פרי לצידם, ולידם מזרקה קטנה שממנה זורמים מים – שמסמלים את סמיכותה של העיר למקורות הירקון. מעל לאיור ישנן שתי כנפיים שלצידן נכתב: "ואשא אתכם על כנפי הנשרים". הכנפיים מתייחסים למבצע 'על כנפי הנשרים', שבמסגרתו הועלו יהודי תימן לארץ ישראל.
29. תושבי ראש העין סובלים מלא מעט קשיים בתחום התחבורה הציבורית. לעיר תחנת רכבת אחת, רכבת ראש עין צפון, שכלל אינה נמצאת בתוך העיר אלא מחוצה. הדבר פוגע בשימוש ברכבת ובהגעה אליה. כך למשל, מי שמעוניין להגיע לרכבת צריך לנסוע אליה ברכב או בתחבורה ציבורית, שמתעכבת בשעות הבוקר בגלל הפקקים ביציאה לעיר. לא פעם העלו התושבים טענות בנושא, כמו גם על הקושי לצאת מהעיר לכיוון תל אביב בתחבורה ציבורית.
30. פרט לרכבת ראש העין צפון, קיימת גם רכבת ראש העין דרום, שאינה פעילה יותר, אך שימשה את העיר שנים רבות. התחנה הוקמה בשנת 1915 בתקופת השלטון העות'מני בארץ ישראל, ולאחר מכן שימשה את המנדט הבריטי. התחנה שימשה לצורך יצוא של פירות הדר. לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם השנייה, שימשה הרכבת את הבריטים שלהם היו מחנות באזור. על פי התכנון של משרד התחבורה קו הרכבת צפוי לחזור לפעילות בשנים הקרובות.
רחוב שבזי. צילום זאב שטרן
31. החפירות הארכיאולוגיות שהחלו בשנת 2011 בסמוך לראש העין ובמסגרת הקמת השכונות החדשות, חשפו מידי כמה חודשים ממצאים היסטוריים מרתקים ובני אלפי שנים. כך למשל במהלך החפירות התגלו בשטח מפעל מים היסטורי, בית חווה שמוערך כבן כ־2,800 שנה, כנסייה בת כ־1,500 שנה, ועדויות לקרבות בין הבריטים לעות'ומנים במהלך מלחמת העולם הראשונה.
32. בראש העין ישנם, נכון לחודש אוקטובר 2017, כ- 50,795 תושבים, בחלוקה שווה של גברים ונשים. בעיר ישנם 25,552 תושבים רווקים ו-20,776 תושבים נשואים. מספר הגרושים בעיר היינו 3,230.
33. באופן טבעי, האוכלוסייה של ראש העין היא ברובה יהודית, ובראש העין מתגוררים 49,818 תושבים יהודים, כאשר מספר התושבים הערבים עומד על 20. לפי התפלגות האוכלוסייה עולה כי בראש העין מתגורר גם תושב אחד ממוצא דרוזי.
34. בראש העין ישנם כ-4,038 עולים ממספר מדינות שונות. מבין העולים, ישנם 2,285 עולים מברית המועצות לשעבר, 404 תושבים שעלו מאתיופיה, 107 תושבים שעלו מארצות הברית, ו־16 שעלו מדרום אפריקה. כמו כן, בעיר ישנם עוד 1,226 תושבים שעלו ממדינות אחרות על פני הגלובוס.
35. חתך האוכלוסייה לפי גילאים מגלה היא טווח הגיל שיש בו את הכי הרבה תושבים הוא 0-6, שממנו ישנם 6,158 ילדים בטווח זה. לעומת זאת, טווח האוכלוסייה הנמוך ביותר הוא בגילאי 70-75, ועומד על 939 תושבים.
ראש העין. צילום אילן שתיוי
36. לראש העין ישנו אזור תעשייה מרכזי בשם פארק אפק, שנמצא בסמוך לכפר קאסם, וכולל בתוכו בעיקר חברות הייטק ותעשייה. אחד המבנים המזוהים ביותר עם האזור שייך לחברת פרטנר. יש לציין שהשטח מהווה מחלוקת בין ראש העין וכפר קאסם, כאשר האחרונה טוענת שחלק מהשטח של הפארק נבנה על שטחה. לכן היא אף פנתה לשר הפנים לפני כשנתיים בדרישה לקבל חלק מהארנונה המשולמת על ידי החברות בפארק. עם זאת, בראש העין נמצא כעת בשלבי הקמה פארק תעשייה נוסף, בשם לב ישראל, שצפוי לספק גם הוא מקומות עבודה רבים במסגרת הפיתוח בראש העין ובניית השכונות החדשות.
37. הפרויקט הגדול ביותר בראש העין, ואחד מהגדולים בישראל בהתחום המגורים, נמצא מזרחית לעיר, וזוהי שכונת פסגות אפק. השכונה, שתכלול בתום הבניה כשש שכונות נפרדות, היא מיזם של משרד הבינוי והשיכון, שבסופו יתווספו לעיר סך של כ־14 אלף יחידות דיור, שצפויים להכפיל את אוכלוסיית העיר לכ־100 אלף תושבים. עד כה התאכלסו חלק מהתושבים במתחמי A ו-B. חלק מהבניה בשכונה נעשית במסגרת המחיר למשתכן, שחלקו מוקצה אך ורק לתושבי ראש העין.
38. קולנוע אחד פעל מאז ומעולם בראש העין, וזהו קולנוע ירקון. הוא פעל ברציפות מאמצע שנות ה־50 עד לסגירתו בראשית שנות ה־80. הקולנוע הוקם בתוך מבנה בריטי ואותו הקימו חיים מליחי, יעקב בן-שאול ועובדיה גמליאל.
39. בחורף 1950 ירד שלג בראש העין, כל זאת במסגרת החורף הקשה שפקד את ישראל באותה שנה. התושבים, שהתגוררו אז עוד באוהלים, סבלו קשות מאותו חורף: האוהלים התמוטטו ותושבים חלו. רק לאחר יומיים נמס השלג והתושבים חזרו אט אט לשגרת חייהם.
40. אופיה של העיר, כמקום שאליו הגיעו עולים רבים מתימן, מוזכר מידי שנה בפסטיבל התימנה, שמתקיים כבר כ־15 שנה בעיר, וכולל שלושה ימים של הופעות של זמרים מוכרים יותר ופחות, כאשר הדגש העיקרי הוא על התרבות התימנית בגווניה השונים.
שוק ראש העין. צילום זאב שטרן
41. בשטח שבין פתח תקוה וראש העין, ולא הרחק ממבצר אנטיפטרוס, ישנה בריכה קטנה שבה צומחים נופרים צהובים. הכניסה למים אומנם אסורה, אך בהחלט ניתן לשבת למרגלות הבריכה לפיקניק משפחתי וליהנות מיופיים של הפרחים. התקופה המומלצת היא בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו, אז נפתחים הנופרים.
42. במשך שנים רבות שימשו המחצבות שנמצאות ממזרח למגדל צדק את חומרי הבניה לכל גוש דן. בימים אלו מתחיל פרויקט הטיילת הצפונית על ידי קרן המחצבות לשיקום המחצבות והפיכת המקום כולו לפארק מגדל צדק, שישתרע על פני 1,700 דונמים.
43. לא בהרבה ערים בישראל ניתן למצוא עדיין ליגה עממית כמו ליגת השכונות של ראש העין. הליגה מתקיימת מידי שנה במגרש הכדורגל בשכונה הוותיקה, ויש בה ייצוג של קבוצות משכונות העיר.
44. את ראש העין חוצה נחל רבה, שהוא נחל אכזב, והקטן ביובלי הירקון. אפיקו מתחיל בשומרון, ממשיך לכיוון ראש העין ועובר בתוך העיר, עד שהוא מתחבר אל הירקון. בימי החורף ובתקופת של גשמים חזקים, ישנה זרימת מים בנחל. בעירייה מקיימים לעיתים אירועים מיוחדים בסמוך אליו.
45. בחודש ספטמבר הצטרפו 2,100 תלמידים ברובעים החדשים ל־10,000 תלמידים ותיקים בעיר, בסך הכל 12,100 תלמידים.
שכונת משכנות המוסיקה ראש העין. צילום באדיבות עיריית ראש העין
46. השנה נפתחו שני בתי ספר חדשים ו־19 גני ילדים. בעיר יש שני תיכונים ואולפנה: בגין, עתיד וזבולון. בעיר שתי חטיבות ביניים: גוונים והיובל; תשעה בתי ספר ממלכתיים, 5 ממלכתי דתי, 67 גנים ממלכתיים, 33 גנים ממלכתיים דתיים. במהלך 2017 הושקעו מעל 12,000,000 שקל בשיפוץ ושדרוג הקיים
47. אחוז הזכאות לתעודת בגרות באנגלית בחינוך הממלכתי ברמת 4 ו־5 יחידות לימוד עומד על 80.1, לעומת ממוצע ארצי של 55.8. אחוז הזכאים לתעודת בגרות במתמטיקה ברמת 4 ו 5 יחידות לימוד עומד על 38.2 בעוד הממוצע הארצי הוא 28.9. אחוז הזכאים לבגרות בתיכון "עתיד" עלה ועומד על 91.9 זכאות, נתון המגלם עלייה של 10 אחוז.
48. תיכון בגין זכה בתואר בית ספר מצטיין במחוז בתחום התנדבות ומעורבות חברתית על העשייה החברתית שלו, על מגוון תכניות ההתנדבות ועל כך שהוא שם בראש את העשייה החברתית של תלמידיו.
49. אולי לא תאמינו, אבל היו ימים בהם הייתה לראש העין קבוצת כדורגל. אבל זה היה מזמן. הקבוצה הבכירה בעיר הייתה הפועל, שעלתה לליגה א', הליגה השנייה באותם ימים, בשנות ה־70 עד שהתפרקה. בית"ר הגיעה לליגה ב' בשנות ה־80 אך התפרקה גם היא בהמשך הדרך.
50. כיום יש מחלקת כדורסל מאוד פעילה. מחלקת הכדורסל של עירוני ראש העין כוללת 20 קבוצות ליגה. בין השאר ישנן חמש קבוצות נשים – בוגרות, נערות, ילדות ושתי קבוצות קט-סל בכיתות ה'-ו'. שבע קבוצות במחלקה הינן קבוצות קט-סל מעורבות של בנים ובנות בכיתות ד'-ו'. קבוצות בולטות נוספות הן של הנערים והילדים, המשחקות במחוזות החזקים בארץ שכוללים את מכבי והפועל תל אביב. בסך הכל משחקים במחלקת הכדורסל 280 שחקנים פעילים ו־170 נוספים משחקים בבית הספר לכדורסל של האגודה.
